כאשר אנו עוסקים בשאלה העקרונית של "קרקע הלאום" או בעיקרון של בעלות המדינה על הקרקע - אין אנו דנים בנושא מדעי אלא בנושא שכל כולו עניין של השקפה, של תפיסת עולם, שבמסגרתן נמצאות שתי גישות שונות. האחת: בעולם הגלובלי שבו אנו חיים, "מדינת לאום" נחשבת כדבר אנכרוניסטי. השנייה: גם אם העולם גלובלי, עדיין יש חשיבות מרובה למבנה דמוגרפי-פוליטי המוגדר כ"מדינת לאום", כמו ישראל. כאמור, שתי הגישות הללו הן תולדה של נקודת השקפה, אבל אסור לנו לשכוח כי החלק האחר של כל תיאוריה, החשוב לא פחות, הוא החלק הפרקטי: מה עושים עם התיאוריה, מהי מדיניות העשייה.