|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עבריין שאין עימו קלון - פוליטיקאי שיש עימו קלון!
|
מסתבר שעבירה שאין עימה קלון - יש עימה קלון. זאת, ככל שמדובר במי שלוטש כיום עיניים לחזרה אל הממשלה - חיים רמון
|
|
יש קלון. רמון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
חיים רמון משועמם שוב
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
|
הציבור לא אמור לסבול את יוזמותיו של רמון וככל שימשיך - הוא ימשוך אש לכיוונו מהביקורת הבלתי תלויה, אם לא די לו בכך בהתחשב ברקורד הפלילי שלו עד כה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
כיצד קרה שמאמר קצרצר ורדוד, אשר דן ביוזמתו הפרלמנטארית של חיים רמון ובהצעתו לסייע ל ידיעות אחרונות במאבקה הפרטי נגד "ישראל היום" - הוסט למחקר מעמיק של גולשים, על אודות לשונו הארוכה של חיים רמון ועל הרשעתו כעבריין פלילי? הרי בית המשפט קבע בהחלטה ברורה כי העבירה בה נגוע חיים רמון היא עבירה שאין עימה קלון, ולפיכך, הוא רשאי לשאת על כתפיו כל תפקיד ממלכתי יהיה אשר יהיה, אפילו ראש ממשלה. הלא כן?! מסתבר שעבירה שאין עימה קלון - יש עימה קלון, ככל שמדובר במי שטען בעבר למשרת ראש הממשלה ולוטש עיניים כיום לחזרה אל הממשלה כשר גאוני ומושיע, או לפחות חזרה אל אולם הכנסת כפרלמנטר מבריק וחכם. לו היה חיים רמון מניח לענייני הציבור, הציבור היה מניח לו ואפילו - אולי - שוכח את קלונו, ונזכר בו רק במקרה של אזכורו בהקשר מן העבר, ותו לא. אלא שחיים רמון מתעקש לחדור לחיים הציבוריים, ומכאן עולה קלונו כעבריין מין. נכון הוא כי עבירה שאין עימה קלון לא אמורה לחסום חזרה לממשלה ולכנסת, אך למה דווקא הוא? וכי אין בסביבה מוכשרים ממנו? ואפילו אם אין, האומנם הציבור כה זקוק דווקא לגאוניותו של חיים רמון ואי-אפשר בלעדיה?! עבריין יכול לחזור בגדול לכנסת ולממשלה, כאשר העבירה שלו - היא לו האג'נדה המובילה את תנועתו. למשל, טענה כי הורשע בגלל קיפוח עדתי, או טענה כי הוא נרדף. אך איזו אג'נדה, כזו שאמורה לסחוף את הציבור בגל אהדה, יכולה להיות בעבירות מין?! כך הוא גם דינו של מורה רוחני אשר אין עימו קלון ואפילו - אולי - אין עימו אפילו עבירה. כי הציבור בעל רגישויות גבוהות ועין בוחנת בכל מה שנוגע לזכויות הפרט, וכך צריך שיהיה. |
| תאריך:
|
26/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/03/2010
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
|
עבריין שאין עימו קלון - פוליטיקאי שיש עימו קלון!
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
כמצ
|
26/03/10 14:36
|
|
|
|
2
|
|
p rinter
|
26/03/10 16:12
|
|
|
|
3
|
|
אנשי רמון המגיבים
|
26/03/10 17:45
|
|
ממשלה של שפנים, של נכנענים, שהביאו את המדינה בהחלטה אומללה לעבר פי קברים של פלשתים. פלשתים עליך שמשון וקברי פלשתים וכנענים, עליכם שרי ישראל. איך הגענו למצב של ממשלה שבה שרים כמו בני בגין, בוגי יעלון, יוסי פלד, אהוד ברק, בנימין בן-אליעזר, דן מרידור, אביגדור ליברמן, עוזי לנדאו, אבישי ברוורמן, סילבן שלום, יובל שטייניץ ואחרים - מחליטים החלטה אווילית, בזבזנית כלאחר יד של מיליונים מכספי הציבור - כאשר רבים סובלים מרעב ונזקקים לעמותות צדקה, וחולים קשים מתחננים לתרופות שלא נמצאות בסל הבריאות.
|
|
|
|
|
מצב אכיפת החוק במדינת ישראל בכלל, ובתחומים שמשטרת-ישראל אחראית עליהם בפרט, הוא רחוק מלהיות מזהיר הן מהבחינה האובייקטיבית, ככל שניתן להעריך אובייקטיבית את איכות האכיפה, והן מהבחינה הסובייקטיבית. הערכות אובייקטיביות מבוססות על השוואת נתונים סטטיסטיים בין תקופות שונות ובין מדינות שונות.
|
|
|
|
|
"אירועי השבועות האחרונים בשטחים, בירושלים ובוושינגטון גם יחד, מספקים הוכחת מעבדה נוספת לאמת הידועה לרבים זה שנים רבות: ללא פתרון כפוי לא יהיה הסכם שלום עם הפלשתינים" (פרופסור זאב שטרנהל, 'הארץ', 26.3.2010).
|
|
|
|
|
לקראת חג הפסח, יהודים ובעיקר יהודיות נוהגים לקרצף כל פינה בבית במאמץ לא להשאיר פירור חמץ. בדרך גם מסלקים כל פירור אבק, אבל זה בונוס שלא כתוב בספרים, זו תוספת הנובעת כנראה מהעובדה שאנחנו אוהבים ניקיון ומנצלים את ההזדמנות כדי להיפטר מכל גרגר אבק. מצד הדין, חייבים לבדוק ולבער את החמץ, אבל זה הכל. אין, לכאורה, שום עניין הלכתי בביעור האבק. שורש התופעה הוא במה שהתורה מצווה (שמות י"ג): [ז] מַצּוֹת, יֵאָכֵל, אֵת, שִׁבְעַת הַיָּמִים; וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ, וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר--בְּכָל-גְּבֻלֶךָ. אם זה היה הכל - היינו מנקים היטב כדי שלא ישאר חמץ שאפשר לראות ולא מחטטים בחורים ובסדקים. אבל התורה אינה מסתפקת בכך, היא מוסיפה ומזהירה (פרק י"ב): [יט] שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם. זה אומר שגם חמץ שלא רואים, זו עבירה חמורה וחייבים לבער אותו, אז מחטטים בכל מקום ומחפשים שמא יש שם פירור חמץ.
|
|
|
|
|
בערב פסח, מן הראוי שנרבה לספר את סיפורה ההרואי של האישה והאם למאה ילדים יתומים, ניצולי שואה בפולין, אנה קיכלר, שבימים אלו אנו מציינים מאה שנה להולדתה. מאה שנה להולדת דמות מופלאה, שכל חייה הוקדשו למתן תקוות חיים בעולם של חירות לילדים יתומים לאחר שש שנות חיים בצל שעבוד, תופת, טבח ואימה ממה שטומן בחובו המחר. האם זה יהיה מחר של רעב, או מחר של מוות.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
