ב-20 במרס ניצלה מצרים את המפולת המדינית והאפקט המצטבר של הדה-לגיטימציה שצברה ישראל במישור הבינלאומי, כדי להעניק - באמצעות הצהרה של חסאן יונס, שר האנרגיה ("הקמת ארבעה כורים גרעיניים") - גושפנקא רשמית לפרויקט הגרעין הנרחב שלה.
דו"ח מסווג של סאב"א, ממאי 2009, דיווח על מציאת שיירים של אורניום מועשר ברמה צבאית בבדיקות ב-2007 ו-2008, ליד כור המחקר הגרעיני באיזור אנשס שליד קהיר. ה"וושינגטון פוסט" חשף ב-2004 שמצרים ביצעה ניסויים גרעיניים חשאיים מאז 2001, ודיווח על "שמועות" אודות תוכנית חשאית מצרית לייצור נשק גרעיני. במישור הרשמי הכריז יונס, בספטמבר 2006, בזהירות, אודות הקמת כור גרעיני בדאבה. מאוחר יותר, ב-28.10.07, הכריז מובארק בנאום לאומה על פרויקט גרעין נרחב, הכולל כורים רבים.
כל זה הוצנע בישראל, הנותנת קדימות עליונה למסע כנגד אירן. הקשב לנושא מופחת, כי מצרים נמצאת על ציר הברית עם ארה"ב, וידידותית, יחסית, לישראל. איזו סיבה מהותית תהיה להפעלת לחצים על מצרים המתונה, כשאף לפקיסטן, המוסלמית אך הפרו-מערבית, התירו לפתח עוצמה גרעינית? כך, יתכן מצב שלמצרים, ולא לאירן, יהיה בעתיד ארסנל גרעיני. הנשק הגרעיני קיים מזה שישים שנה, ולכן קצב פיתוחו הוא עניין של יכולת מדינית יותר מאשר יכולת טכנולוגית.
אלא שבמישור האסטרטגי אחת היא אם לאירן או למצרים, שכן תפיסת הגרעין הישראלי - שהגוה בשנות החמישים פרופ' ארנסט ברגמן, פרופ' יובל נאמן, פרס ובן-גוריון - גורסת כי ביסוס ואף הכרה בקיומה של ישראל בלב טריטוריית האומה הערבית, ושרידות מפני שואה נוספת, מותנים בנשק יום-הדין. ישראל שואפת למונופול גרעיני באיזור, ואילו מאזן-אימים גרעיני יקהה את האיום האולטימטיבי הזה, הן בהרתעה מעימות מקיף והן במקרה של תבוסה ישראלית קריטית בלוחמה קונבנציונלית.
הדה-לגיטימציה שצברה ישראל במישור הבינלאומי היא בשל: 1. הכיבוש - על הנישול וההתנחלות, גזילת 80% ממאגרי המים בגדה, ו-78% מהאדמות.
2. אפקט מצטבר של הונאת הקהילייה הבינלאומית במשך עשרות שנים במצג של נכונות לשלום, כאצטלה להעמקת כל אלה.
3. מניעת זכויות דמוקרטיות מהפלסטינים, שהם תושבי הארץ מזה מאות שנים.
כל אלה הן עוולות חסרות-תקדים במערב כיום, וניראות גרוע מאד מחוץ לישראל. ובנוסף:
4. הרס תשתיות נרחב והרג 1,200 אזרחים במלחמת לבנון השנייה; הרג 1,400 אזרחים בעזה ב"
עופרת יצוקה", בעוד החמאס חמק ממגע עם כוחות צה"ל (ההרג האזרחי נחשף לעולם בידי כתבי "אל ג'זירה" שחמקו מהסגר העיתונאי שהטילה ישראל, ולא בידי השמאל הישראלי, כתעמולה המקובלת כאן).
5. הפרעה למדיניות האימפריאלית של ארה"ב, של התבססות פעילה באיזור (בפרט מאז כיבוש עירק, ב-2003) תוך מזעור התנגדות ההמונים וקניית ליבם.
במפולת המדינית ב"מרץ השחור" נטרפו קלפי מעצבי המדיניות בישראל. האירועים רדפו זה את זה בקצב מסחרר: - 12.3 קלינטון הציגה אולטימטום ברשימת דרישות מישראל. הרקע: הבנייה בירושלים המזרחית; קלינטון ומיטשל: ישראל פוגעת באינטרסים האמריקנים באיזור.
- 16.3 גנרל פטראוס, מפקד פיקוד המרכז האמריקני: ישראל מפריעה בקידום האינטרסים האמריקנים במזרח-התיכון.
- 19.3 הקוורטט ומזכ"ל האו"ם: מדינה פלסטינית בתוך שנתיים. גינוי ישראל.
- 21.3 קנצלרית גרמניה: גינוי ישראל. חושפת לתקשורת: נתניהו ניצל אותי ופגע באמוני.
- 23.3 שר החוץ הבריטי העלה את פרשת מבחוח והדרכונים: ישראל מזלזלת בנו. נזהיר אזרחים בריטיים המבקרים בישראל .
- 25.3 נחשף מפגישת נתניהו אובמה: "ישראל לא מילאה את דרישותינו". כשלון מאמצי שיקום היחסים.
- 28-29.3 עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית: זה הזמן להתמודד מול ישראל, להכין חלופות לתוכנית השלום אם תיכשל, כיוון שעכשיו נקודת מפנה... אסד: עימות מזויין. עבאס: להציב משקיפים בינלאומיים בירושלים. ארדואן: ישראל משוגעת, ירושלים היא בבת עינו של כל מוסלמי.
