איגרת אל קוראי "על צד שמאל"

לפני ארבע שנים חשבנו - חברי המעצב הגרפי רוני צפריר ואני - שאחרי שגוועו "העולם הזה", "על המשמר" ו"דבר", וכשהשמאל בארץ נחלש, חיוני שתהיה לשמאל במה משלו - להתלבטויות רעיוניות, ולהודעות על אירועים. אנחנו תפרנים מכדי להוציא לאור עיתון-של-ממש. החלטנו, לכן, ליצור "שבועון אינטרנט" לשמאל.

הקמנו מערכת, מכותבים וכותבות מהשמאל, ציונים ורדיקלים, יהודים וערבים; רוני ואני קיבלנו על עצמנו את תפקידי המעצב הגרפי והעורך, בהתאמה (בהתנדבות מלאה, כמובן); אימצנו שם מחויך לשבועון...; אספנו אלפי כתובות דוא"ל של מכרים מהשמאל, ובסוף אפריל 2006 הפצנו את הגיליון הראשון - בעוד שלושה שבועות נחגוג, יחד איתכם, יומולדת...

התגובות היו נלהבות. עשרות אנשי שמאל ידועי-עט התנדבו לכתוב אצלנו: מהאלוף (מיל.) שלמה גזית, הסופר דוד שחם, העיתונאים הוותיקים אורי אבנרי ויגאל לביב והמשורר איתן קלינסקי; דרך מייסד "המדרשה לציונות חברתית" צבי כסה, הפעילה החברתית תמי מולד-חיו, עורך-הדין שי שהמי ואיש החינוך עבד א-סלאם נג'אר; ועד הפרופסורים דן יעקבסון ודורית אמיר. בהמשך הצטרפו עשרות כותבים - שמות האחרונים שבהם מופיעים מימין, מתחת ללוגו המגזין.

זכרו את התקופה: ה"קפיטליזם החזירי" של שר האוצר נתניהו, פינוי גוש קטיף, הקמת "קדימה", התמוטטות שרון, מערכת הבחירות לכנסת השבע-עשרה, והבחירות עצמן ב-28.3.06. הצורך בביטאון שמאל השתקף אצלנו בעשרות מאמרים. מלחמת לבנון השנייה חיזקה את החיוניות, והוצאנו אף גיליונות יומיים - עדכונים, וויכוחים...

איילת שחם החליפה את רוני בעיצוב השבועון. בינתיים פרצו המשבר הכלכלי העולמי; החקירות נגד הנשיא קצב, שר האוצר הירשזון, וראש-הממשלה אולמרט; ו"עופרת יצוקה". מהמאמרים - ומההודעות על הפגנות הנגד - התעופפו גצים. ואז הגיעה מערכת הבחירות לכנסת השמונה-עשרה, הבחירות ב-10.2.09 - והתרסקות השמאל... תמי מולד-חיו התנדבה לסייע כעורכת-משותפת, בעיצוב החליפה שירה יואל את איילת, הקמנו עמותה וגייסנו תרומות למימון ההוצאות, חברנו עבד א-סלאם נג'אר עזר, ועו"ד שי שהמי התנדב לשמש כגזברנו.

התפוצה עלתה לשישה-עשר אלף נמענים, והשבועון התפרסם. "הארץ" הזכיר אותנו (בצטטו מאמר אצלנו מאת פרופ' דני יעקבסון), הרדיו הישראלי-פלסטיני "כל השלום" ראיין כותבי מאמרים משבועוננו, ויואב יצחק, המו"ל והעורך של אתר החדשות News1, ביקש - וקיבל - את הסכמתנו לפרסם באתרו מאמרים משלנו.

בסוף 2009 התדלדלו התרומות, ונאלצנו להקפיא את הוצאת השבועון. אז הגיעה הצעה מיואב יצחק הנ"ל: להסב את "על צד שמאל" למגזין באתרו News1. לאחר בירורים קצרים - קיבלנו בשמחה את ההצעה. וכך, בינואר 2010 הפכנו את השבועון למגזין יומי, הגדלנו את התפוצה לכחמישים אלף נמענים (!), והגענו גם אל קוראים שאינם שמאל - והקיצונים-ימניים שבהם משתקפים בטוקבקים...

טוקבקים... - כל כותב מאמרים שמח לתגובות - אפילו מתנגחות. אבל - גסויות והשתלחויות, בסגנון "אתה אנטישמי, יורש הנאצים, קומוניסט, תגיד מי משלם לך, בוגד שדינו מוות" (לקט קל מהמציאות) - מבזות את כל הימין, וכותב המאמר וקוראים נורמלים מדלגים עליהן. אז מה הטעם?

בחודשיים וקצת מאז, כתבו במגזין שלושים ושישה איש - הקלקה על שם ב"כותבים / משתתפים" (מתחת ללוגו) - מעלה את הבלוג הנפתח אוטומטית באתר לכל כותב, עם כל מאמריו - מאה וארבעים מאמרים (כפליים ממספרם בתקופה מקבילה בשבועון).

ולקוראים מהשמאל: נשמח להצטרפויות כחברים בעמותת "על צד שמאל", הבמה פתוחה לכולכם לכתיבה (עד חמש מאות מילים, עם תמונה, ועם משפט שמציג את הכותב לקוראים) ולעדכוני אירועים, ו-נשמח גם לטוקבקים שמאליים...

לקוראינו היהודים - ברכת חג חירות שמח, לקוראינו הנוצרים - ברכת פסחא שמח, ולקוראינו המוסלמים - ברכת "סתם" שמח!