ה"ספין" והטעויות

זוג טעויות מביכות, ויש הטוענים טעויות קשות, התקבלו החודש ברשת שיווק הספרים "צומת ספרים". הטעות הראשונה - ההחלטה לקבל להפצה במחיר של שקל אחד עשרות אלפי עותקים של הספרון "השמאל הלאומי" – מאמר/מניפסט הזוי למדי של עו"ד ועסקן פוליטי, אלדד יניב והבימאי שמואל הספרי.

שני המחברים מציגים את העקרונות על-פיהם צריך להתנהל "השמאל הלאומי" לדעתם ולהגדרתם, לאחר שהשמאל המסורתי איבד את הכיוון, נטש עקרונותיו ושוב הוא אינו מה שהוא צריך להיות (לדעתם...).

תוך כדי כך הם משלבים בדבריהם עלבונות ומשפטים בוטים, קשים ומתלהמים כלפי הימין בישראל, במיוחד המתנחלים. גם כלפי השמאל הישראלי הם זורקים ביטויי עלבון קשים. ממה שפורסם עד כה על התכנים לגופו של אותו מניפסט, קשה להתלהב. ערבובייה של הגיגים מתובלים בדברי שטנה.

זו כמובן התרשמות אישית ממאמר/ראיון מקיף שהעניקו לפני מספר חדשים שני המכובדים למוסף הארץ. עובדתית, פרט ל"הרמת גבה" מצד גורמים שונים בשמאל שהשנים מבקשים למצוא לו אלטרנטיבה, לא קרה דבר. כמה מכתבי ליגלוג במדור "מכתבים למערכת" והסיפור שקע. (לא ציינתי את התגובות מהימין למה שפורסם כי ברור שיתייחסו לדברים כחומר שאינו ראוי מצידו לתגובה.)

ניתן לקבוע די בביטחון כי חלומם/חזונם של שני ה"אישים" במירכאות לחולל שינוי חשיבתי בישראל, הושלך לפח על-ידי הציבור.

"צומת ספרים" מחקה את "רמי לוי"

ואז נקטו שני החבר'ה במהלך מבריק מבחינתם. הם שיכנעו את הנהלת "צומת ספרים" להכניס לשיווק ברשת החנויות לקראת יום העצמאות את הספרון בצירוף דגל ישראל, וכל החבילה במחיר של >שקל אחד בלבד.

קונים שלא בדיוק ידעו במה מדובר הסכימו להצעת המוכרנים בקופה ולקחו את החבילה. דגל ישראל וספר בשקל? מה רע? אם לרמי לוי מותר להציע בסופר-מרקטים שלו מנה חומוס ומנה קבב לרגל החג בשקל, למה ל"צומת ספרים" אסור להציע דגל וספר בשקל?

ראשי יש"ע שלמדו על המהלך, מיהרו לפנות להנהלת הרשת בתלונה על ההפצה של תכנים שיש בהם פגיעה קשה ברגשות הציבור שהם מייצגים.

אני לא יודע מה עבר במחשבתם של אנשי הנהלת "צומת ספרים". הם, מכל מקום, נבהלו/נרתעו והחליטו להוריד את הספרון מהמדפים. זו הייתה טעותם השנייה.

הספין עלה על מבצע ה"ספר ודגל בשקל"

המחברים, שהפצת המניפסט שלהם נעצרה, ניצלו את ההזדמנות והפעילו את ה"ספין": צנזורה פוליטית, סתימת פיות, כניעה לימין, היום אנחנו - מחר אתם, וכולי וכולי... במקביל, הם הודיעו כי ימצאו דרך אחרת להפיץ את יתרת הספרונים והדגלון לציבור (מעניין היכן האחרון יוצר. בסין?).

מסתבר, כי אף שלא הצטיינו במחשבה פוליטית/מדינית במניפסט שלהם, ב"ספינים" הם דווקא טובים. במיוחד עו"ד אלדד יניב, שקנה לו מוניטין בתחום כשעבד לצידם של מנהיגי מפלגת העבודה.

ה"ספין" תפס. בעיקר ברשת, שם מתחילים הרבה כאלה. בימים האחרונים יזמו כמה אנשי אקדמיה עצומה הקוראת להחרים את "צומת ספרים" בגלל צעדה האחרון (לא בגלל שאימצו את תכני המניפסט). אישים בשמאל המסורתי יצאו נגד "צומת ספרים" בשל הצנזורה שהפעילה ובשל "סתימת פיות" ומה יהיה בהמשך... נדמה כי ה"ספין" מיקד תשומת לב רבה יותר ל"מניפסט" הזה, הרבה יותר מאשר מבצע השיווק "ספר ודגל בשקל".

ו"צומת ספרים"? אלה צריכים עכשיו "לאכול פעמיים את הכובע". פעם אחת שהכניסו את הספרון להפצה (יכלו למשל לקבוע מחיר יותר ריאלי) ופעם שנייה שנכנעו ללחץ. עכשיו הם עסוקים בהצהרות נוסח "תוציאו אותנו מהוויכוח, אנחנו אין לנו שיקולים פוליטיים". אולי הם צודקים, אבל הפעם, תדמיתית הם נפלו. אבל "צומת ספרים" אינה צריכה לחשוש יתר על המידה מהאיומים בחרם. ספק אם מישהו מהצרכנים יפעל בהתאם.

הערה: לא הבאתי ברשימה קישורים לפרסומים ברשת בנושא משום שאין עניין בהשתתפות ב"ספין". מי שרוצה, יחפש ב"גוגל" תחת "צומת ספרים" – חדשות.