עיתוני השמאל נסגרו – "העולם הזה", "דבר", "על המשמר" – במבט אחורה, כהתראה להיחלשות השמאל, ואולי גם כתוספת להיחלשות. תוכלו להבין את החלטתנו להקים ולערוך ביטאון לשמאל, בהתנדבות מלאה, אם תזכרו את האירועים בארץ אז: ה"קפיטליזם החזירי" של שר האוצר נתניהו, פינוי גוש קטיף, הקמת "קדימה", התמוטטות שרון, מערכת הבחירות לכנסת השבע-עשרה, והבחירות עצמן ב-28.3.06. התגובות ל"על צד שמאל" החדש היו נלהבות -
עשרות אנשי שמאל ידועי-עט התנדבו לכתוב אצלנו, ואלפי קוראים מן השמאל קראו – והגיבו. מלחמת לבנון השנייה חיזקה את החיוניות בביטאון לשמאל, כבמה לבירורים רעיוניים, ולוח-מודעות להפגנות וכינוסים. אז אף הוצאנו גיליונות יומיים – עדכונים, וויכוחים...
אחר-כך הגיע המשבר הכלכלי העולמי, ואחריו - החקירות נגד הנשיא קצב, שר האוצר הירשזון, וראש-הממשלה אולמרט. ואז פרצה "
עופרת יצוקה".
מהמאמרים אצלנו, ומההודעות על הפגנות הנגד - התעופפו גצים. התפוצה שלנו עלתה לשישה-עשר אלף נמענים, ושבועון האינטרנט התפרסם. "הארץ" הזכיר אותנו, הרדיו הישראלי-פלסטיני "כל השלום" ראיין כותבים משבועוננו. יואב יצחק, המוציא-לאור והעורך של אתר החדשות העצמאי News1, ביקש – וקיבל - את הסכמתנו לפרסם באתרו מאמרים משלנו. בזהירות, מותר להניח ש
"על צד שמאל" סייע להתפשטות הרעיונית של "שתי מדינות לשני עמים" ו"הסוציאל-דמוקרטיה".
ואז הגיעה מערכת הבחירות לכנסת השמונה-עשרה, הבחירות ב-10.2.09 –
והתרסקות השמאל... הייאוש והתסכול בשמאל, השפיעו גם עלינו. התפוצה ירדה, ועמה גם התדלדלו התרומות שמימנו את העיצוב הגראפי. בסוף 2009 נאלצנו להקפיא את הוצאת השבועון, בלב כבד, ובתקווה שמשהו יקרה שיאפשר לנו לחדש את "על צד שמאל".
למרבה השמחה, ה"משהו" קרה מיד: יואב יצחק, עורך News1, הציע לנו להסב את "על צד שמאל" למגזין באתרו News1. לאחר בירורים קצרים קיבלנו בשמחה את ההצעה,
ובסוף ינואר 2010 הפכנו את השבועון למגזין יומי. בכך הגדלנו את התפוצה לכחמישים אלף נמענים (!). כותבי המאמרים שלנו הגיבו בתמיכה מיידית: בתוך שלושה חודשים הפכו את המגזין החדש שלנו ל
מגזין הפורה ביותר, מתוך עשרת המגזינים שבאתר News1, הן במספר המאמרים – מאה ושמונים, והן במספר כותבי המאמרים – ארבעים ושלושה, נכון להיום.
זה המקום להודות לכל כותבי המאמרים אצלנו! שמותיהם מפורטים מתחת ללוגו המגזין, מימין, בכותרת "כותבים / משתתפים" (והקלקה על כל שם מובילה לבלוג שנפתח אוטומטית לכל כותב, ובו כל מאמריו במגזין). גם יואב יצחק ביקש להוסיף את ברכתו לכותבים, ואת שביעות-רצונו מרמת המאמרים ומההשתתפות הפעילה של הכותבים באתר.
בזכות האכסניה News1, אנחנו מגיעים עכשיו גם אל קוראים רבים שאינם שמאל – ושמחים לכך. טוב לכתוב אל עם ישראל כולו. אנחנו שמחים גם לתגובות הרבות – הטוקבקים, גם המתנגחים, ומנסים להגיב להם. הבעיה היא רק עם הטוקבקים המגדפים.
טוקבקים של גסויות והשתלחויות, בסגנון "נאצי, קומוניסט, מי משלם לך, בוגד שדינו מוות" (לקט מהמציאות) – מבזים את כל הימין! כותב המאמר, וקוראים נורמלים, ממילא מדלגים על טוקבקים כאלה. אז מה הטעם?
ולקוראים מהשמאל: נשמח להצטרפויות כחברים בעמותת "על צד שמאל",
הבמה פתוחה לכולכם לכתיבה (עד חמש מאות מילים, עם תמונה, ועם משפט שמציג את הכותב לקוראים) ולעדכוני אירועים, ו-נשמח גם
לטוקבקים שמאליים... ולסיום:
ניכרים בשמאל סימנים ראשונים להתאוששות – הדברים באים לידי ביטוי בהפגנות ובכינוסים שונים ברחבי הארץ, בפרסומים שונים (כמו "השמאל הלאומי" ו"שלום כחול-לבן"), ובמאמרים אצלנו. הדרך לשיקום עודנה ארוכה. אני מעריך שההחלמה המלאה תגיע בגיבוש שתי מפלגות שמאל חדשות: מפלגת שמאל רדיקלית אוונגארדית, ומפלגת מרכז-שמאל ציונית. המגזין שלנו ימשיך לסייע לכך. אני מאחל לשמאל, למדינת ישראל ולציונות - שהדבר יקרה לפני יום-ההולדת החמישי של "על צד שמאל".
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
