איטלקית לשמה

רישמו לפניכם את הדבר הבא: עוד לא הרבה מאוד זמן, אל תשאלו כמה עקב היותי מנוע מטעמי חיסיון מובנים (או שלא), אני יודע שתפרוץ פרשייה חדשה - 'החמורה ביותר בתולדות המדינה שזקני צפת, עכו וירושלים גם יחד לא זוכרים שכמותה'. ואני כבר משפשף את ידיי על המקלדת בהנאה צרופה, אני יכול לחוש אותה כבר באוויר. ריח העיתונים הזועקים עולה כבר באפי, וריח זיעתם של פרשנים בכירים, פרשנים בכירים לרגע, פרשנים בכירים לענייני הפי לנד המתגודדים לעיני המצלמות ועם ישראל כבר מדגדג את נחיריי.

מר יעקב כץ נחשב למלח הארץ, אחד מן הבחורים הטובים אשר נלחם למען המדינה, ואף נפצע ונותר נכה, אם כי אין לעובדות אלו ולדעותיו הארכאיות-הקדומות שום קשר לאופן בו הגיב על החלטתו של ח"כ ניצן הורוביץ, לערוך בכנסת כינוס פרטי המיועד להעניק לגיטימציה לאוכלוסיה ההומוסקסואלית בארץ.

אדם עומד לדין באשמת שוד בבית משפט השלום בתל אביב. באמצע ההליך מובאת (פסק הדין אינו מספר מטעם מי) חוות דעת פסיכיאטרית ולפיה הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין, וזאת לאחר שהודה בעובדות כתב האישום (שוד של פיצוציה - גניבת כסף וכרטיסי חיוג). בית המשפט מוציא כנגדו צו טיפול מרפאתי כפוי וזאת מכוח סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991 אשר מאפשר לאשפז בכפייה את מי שננקט כנגו הליך פלילי אך נמצא - במהלכו של ההליך - "בלתי כשיר לעמוד לדין". הנאשם מתחמק מצו הטיפול המרפאתי הכפוי. הפסיכיאטר המחוזי משתמש בסמכותו מכוח סעיף 15(ה) לחוק טיפול בחולי נפש המאפשר לו לאשפז בכפייה את מי שלא מילא אחר הוראת טיפול מרפאתי כפוי, אולם הוא אינו מאתר את 'אובייקט' האשפוז ועל כן הוא פונה לבית המשפט בכדי שהלא יוצא צו הבאה. בית המשפט המחוזי נעתר, מוציא צו ההבאה, ושודד הפיצוציות אשר ייתם את מיטת הברזל שלבטח מחכה לו ב"אברבנל", מערער. במקום שכל הצדדים לדיון ידונו בשאלת חוקתיותו של הליך של אשפוז כפוי במדינה דמוקרטית, תופס הדיון כיוון הזוי, בירוקרטי וובריאני באשר ל"מקור הסמכות" של בית המשפט להוציא "צו הבאה" כמו גם "מקור סמכותו" של בית המשפט העליון לדון ב"צו ההבאה" הזה. מספרים סידוריים של סעיפים ותתי סעיפים של חוקים שונים מתעופפים בחלל האויר, והדיון הנוקדני ב"מקור הסמכות" מקבל משנה חשיבות, אשר מעורר אצל המתבונן מן הצד גיחוך שכן הוא מזכיר התפלפלות מלומדים בעניין של מה בכך.

לא זכיתי להימנות עם המאושרים שנשאלו על-ידי עורכי תוכניות הרדיו ומוספי החג בעיתונים מדוע הם חיים פה, אז הפניתי את השאלה הזו אל עצמי בעצמי. חשבתי שאלמד משהו מן המרואיינים והכותבים הרבים אבל ככל שהוספתי להקשיב ולקרוא הלכה פליאתי ורבתה. ישראל היא אחד המקומות הפחות מובנים מאליהם כמקום לבחור בו. התדמית - על הפנים. כשאתה מזדהה היום בעולם כישראלי תוהים בני שיחך למה אתה מתנדב לגלות זאת מרצונך.

ההתייחסות לתופעת המנהיגות הינה מאספקטים רבים ומגוונים. יש המתייחסים למימדי העוצמה והכוח כדבר המשפיע על המנהיגות, כמו ברנס אשר חקר התופעה בקרב נשיאי ארה"ב.