בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ב-62 השנים האחרונות ראינו עשרות מדינות אשר זכו בעצמאות ● כולן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, קמו בתנאים ובנסיבות קלות וחלקות לאין ערוך, ובכל זאת רבות מהן טרם עלו על דרך המלך גם היום, עשרות שנים לאחר הקמתן
|
מגיע להם שנציין את פועלם המופלא. בן-גוריון ברגע ההכרזה [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
לפני שישים ושתיים שנים, ביום השישי ד' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה. ביום ראשון, ה-16 במאי, הוקדשו ארבעת העמודים של עיתון "הבוקר" לנושא. בעמוד השלישי מדווח, בין השאר, על הקמת משטרת ישראל, בכותרת "מיום שישי משטרה עברית". מתחת לכותרת נכתב: - "משטרת תל-אביב עברה לפיקוח הממשלה היהודית הזמנית שעתיים לפני ההכרזה ההיסטורית... השוטרים העבריים לא קיבלו עדיין הוראות חדשות לקראת השינוי שחל במעמדם, ואף לא הוחלפו הסמלים הישנים, הנושאים את סמל המלכות הבריטית. כמה מן השוטרים הורידו בעצמם את הסמל הזר מכובעם, ויתרם מצפים למדים החדשים ולסמל המגן-דוד אשר יסמל את השוטר העברי במדינת ישראל.
יומן המשטרה מתנהל בשפה העברית החל משעה 2:00 ביום השישי. מנהלי היומן לא פתחו דף חדש ביומן, אלא המשיכו באותו הדף, בהחליפם את שפת הזרים בעברית. ההודעה הראשונה אשר נרשמה בשפה העברית ביומן מרכז המשטרה באה ממשטרת נווה-שאנן, אשר מסרה על שוד שבוצע במחסני 'שובע', ליד תחנת הרכבת". סיפור קטן וצנוע זה מסמל אולי יותר מכל את תחושתם של שש מאות וחמישים אלף תושביה היהודים של המדינה החדשה באותו יום. דגל ה"יוניון ג'ק" הבריטי הוסר, ובמקומו הונף דגל ישראל הכחול לבן, ופרט לכך - עולם כמנהגו נהג. בעיצומה של מלחמה קשה ואכזרית של הישרדות וקיום, זכינו ונהנינו מן התשתית שהוכנה בידי המוסדות הלאומיים, התשתית של "המדינה שבדרך". הנהגת היישוב היהודי, הנהלת הסוכנות היהודית והוועד הלאומי בירושלים לא רק עסקו בניהול המלחמה, הם הקימו מדינה! הסיפור המובא כאן על משטרת ישראל איננו חריג ויוצא-דופן. כל מוסדות המדינה המשיכו לתפקד כאילו דבר לא השתנה, להוציא השם והסמל. כך גם כל מוסדות החינוך, כך דואר ישראל, כך כל מוסדות הרפואה והבריאות, כך הבנקים וכך כל יתר משרדי הממשלה. לצידו של ארגון ההגנה, שנשא בעול ניהול הלחימה, ואשר ארגונו, הכשרתו ותפקודו הביאו לנו את הניצחון בשדה הקרב, פעלו המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי הקטן, ואפשרו את הנס הגדול של הקמת מדינה, כינונה, וניהולה בצורה הטבעית והחלקה כל-כך. אנו, בני היישוב, התייחסנו לכך בשוויון נפש מוחלט, כאילו לא הייתה כלל גם אפשרות אחרת. הייתה גם הייתה. בשישים ושתיים השנים שחלפו מאז, ראינו עשרות מדינות אשר זכו בעצמאות. כולן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, קמו בתנאים ובנסיבות קלות וחלקות לאין ערוך, ובכל זאת רבות מהן טרם עלו על דרך המלך גם היום, עשרות שנים לאחר הקמתן. מגיע להם לאבות המדינה כי נציין בימים את פועלם המופלא. היה זה מופת ל"סוף מעשה במחשבה תחילה"!
|
|
המחבר הינו אלוף (מיל.), בעבר ראש אגף המודיעין בצה"ל.
|
|
תאריך:
|
25/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
25/04/2010
|
|
שלמה גזית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מ.ש
|
25/04/10 15:19
|
|
2
|
|
י.ש
|
25/04/10 22:00
|
|
3
|
|
יוסי פלס
|
27/04/10 01:50
|
|
האם רצח של 72 אנשים ביום אחד, בעיר אחת - זוהי ידיעה חשובה? אם אתם קוראים את "העיתון של המדינה", אם את המידע החדשותי שלכם, מהארץ ומהעולם, אתם שואבים מעמודי ידיעות אחרונות, למשל - כי אז יש לי חדשות בשבילכם. אינכם יודעים כלל וכלל, כי ביום שישי נרצחו כמספר הזה אזרחים עירקיים חפים-משפע בסדרת פיגועים שהתרחשה בבגדד.
|
|
|
|
|
|
גם מפלגת "העבודה" וגם ההסתדרות הכללית כמעט שמחקו כליל את הצבע האדום מן הלוגו שלהן. אולי מחמת הבושה. כי הרי בישראל החדשה, האמיצה, הבון טון הוא רק "לעשות כסף". בישראל החדשה, הנכונה, רק לוזרים לובשים בגדים מהוהים ועובדים - עובדים ממש - בידיהם. כאן רק לוזרים נוסעים באוטובוסים. כאן רק לוזרים לובשים פחות מחליפה. ומה לנו, מפלגת העבודה המפוארת, ומה לנו, ההסתדרות שלאחר הווינר הסקסי והאולטימטיבי חיים רמון, מה לנו ולאבק האדם המשתכר בחודש מזיע ומסריח ומאובק מה שאנחנו, האצולה, "עושים", במשרדנו הענק והממוזג, בלי לזוז כלל מכורסת עור הצבי, במקסימום חצי יום?
|
|
|
נסענו לראות את היכל איקאה החדש. היינו ארבעה במכונית והנושא שהלהיט את הרוחות היה מפעל הפיס. "שערוריה, לחלק פרס ראשון של 74 מיליון שקלים" - אמר מן הספסל האחורי.
|
|
|
יום שישי, מוקדם בבוקר, התאספו כולם ליד בנייני האומה בירושלים. האוטובוס, מחברת סנינה, מגיע כעבור כמה דקות. אייל ואילן, המדריכים, מחליטים להעלות את כולם אל האוטובוס ולהתחיל בסיור. הסיור אל חברון מתחיל בהדרכה על האוטובוס מפי אחד ממייסדי הארגון. יהודה שאול, בן 27 מירושלים, גדל במשפחה חרדית מודרנית, ואף למד בישיבה תיכונית שבמעלה מכמש "בגדה המערבית".
|
|
|
|