שיבת הפליטים בעינה
פרופסור א. סופר כתב במרס 2002 שעד אז כ-153,000 ערבים פלשתינים עלו לישראל כבלתי חוקיים - 70,000 לירושלים, 70,000 למשולש הקטן ו-13,000 לקהילות הבדואים בדרום.
מעבר לכך כמה עשרות אלפים עלו ליש"ע? אחת מהדרכים הפשוטות שנעשות לאור היום - תחת עינינו ביודעין - דיווח השבוע בשידור פקיד בתחנת גשר אלנבי. הפלשתינים באים מירדן 'כתיירים' עם כל 'הפקלך' כולל טלוויזיות... ברור שאין 'ביקור' אלא שינוי כתובת מגורים. ומה עושים? כלום! כנראה לממשלות ישראל 'לא לשיבת הפליטים' הם דברי הבל לציבור היהודי!
מה היה אפשר לעשות בלי להסתבך עם הירדנים שלא בדיוק בוכים על 'ברוך שפתרנו' מקצת מהם? כמה רעיונות פשוטים: א. לדרוש ערבות בנקאית של כ-5,000 דולר שתוחזר ביציאה; ב. דיווח בכתב על משפחותיהם מערבה מהירדן שיכלול כתובות... והתקשרות איתם לאישור הביקור לפני כניסת 'האורחים'; ג. אם המבקרים לא יוצאים, שימוש בכסף הערבויות בהעסקת חברות פרטיות לתפוס הבלתי חוקיים ולהוציאם מהארץ; ד. קנסות כבדים לאלו העוזרים להם להשתקע כאן...
האם הצעדים האלו או דומים קשים מדי כדי לשמור על הרוב היהודי? כדי למנוע חדירה נוספת לשוק העבודה העברית? כדי למנוע התחזקות הטרור? בקיצור לשמור על מדינתנו וחיינו? התשובה היא כנראה כן. ממשלות ישראל לא משגיחות על הנעשה בהצלחה, ובשקט העליה הזאת גוברת עלינו כאשר אנו עסוקים בשביתות, במה 'שמגיע' לכל אחד מהממשלה, ובמלחמת היהודים האכזרית הכוללת היום פינוי/גירוש בכוח של אחים (ורק אחים) למען הפסקת הטרור? קיצוץ שפיכת הדמים? תקציב הביטחון? טובת 'ידידינו' מרחוק? צדק לפלשתינים? העתקת חזית החיכוך/הטרור פנימה לנגב המערבי, פשרה עם פרטנר שאינו קיים על בסיס שוק העבודה שאת האחרונים מוציאים קודם ('הכובשים' האחרונים)...
כך שפל מנהיגינו; השרונים, הפרסים וכל הותרנים המוליכים אותנו מנכנעות לנכנעות.
אם לא תקום מנהיגות אחרת, לא מושחתת בכסאות, בכסף, בהתנשאות ללא גבול, שתדרוש קודם שלום אחים ובצד שני, עם מחודש שבו העשירים יבינו את עושרם כמתנה לשרות הכלל יותר מתאבון הפרט ועובדים, ששביתות (במקום בוררות חובה) הן הרס הכלל... ימינו כאן ספורים. ברוח זו חובה על כל אחד מאתנו להתגייס, לתרום לפי מצבו, כישרונותיו, להצלת עם ישראל במולדתו!
הבעיה הדמוגרפית היא כאן!
כל הפתרונות המדברות על העברת יש"ע או חלק ממנה לערבים אינם מהווים 'סוף סכסוך' שמשאיר מדינת ישראל ברוב יהודי לתמיד.
בזכות הרחם הערביה בעיקר - ללא התחשבות בערביי יש"ע שלעולם לא יתאזרחו בישראל - ערביי ישראל בעוד כ-15 שנים יהפכו את ישראל בתוך הקו הירוק לדו-לאומית בלתי הפיכה בדרך לרוב ערבי בחיי ילדינו, שפרושו איחוד פלשתין עד הים.
אפשר להצילנו היום. דרך הומנית היא הסדר שבו הערבים מערבה מהירדן - ללא שינוי מקום מגוריהם - יהפכו לאזרחי ישות ערבית (עדיף ממלכת ירדן ממדינה טרוריסטית בתוכנו) והיהודים אזרחי מדינת היהודים. אז יהיה רוב יהודי בישראל מחר ללא כפיית גרוש על אף אחד.
על הציבור להבין שהאומרים שהבעיה הדמוגרפית נפתרת בחזרה לגבולות 67' או 'חצי הדרך' טועים בעליל. הדרך הזאת היא המשך השלבים להתאבדות לאומית, שסביר להניח תכלול סוף לדמוקרטיה שאנו מכירים והרבה יותר חשוב, חיי הרבה מאתנו.