לאחר 1 במאי - סוגיות בתנועה הקיבוצית

1. 100 שנה לתנועה הקיבוצית - טוב שאזרחי המדינה ידעו על מועד יום ההולדת. כל היתר חייב בצניעות, כיאות לתנועה שהישגיה הם בעבר ומצבה היום דרוש שינוי. עלינו לאגור כוחות ואתגרים למאה השנים הבאות, כמו אותו סתת שבמעשיו מעצב אבנים, ובחזונו - בונה את המקדש. דן מרגלית, בעיתון "ישראל היום", הוסיף: "אין לתנועה הקיבוצית קיום בלי יעדים. היא מתחבטת בניסוחם, בעיקר בגלל ההפרטה הבלתי-נמנעת העוברת עליה. אך אם אינה רוצה לפגר אחרי 'האחים הכתומים' ונוער עיירות הפיתוח, אין לה ברירה. אחרת תימחק חלילה. זו תוצאה רעה לה. גם למי שמתגורר מחוץ לה". ומוקי צור, באותו עיתון: "אם החגיגות בתנועה שלנו תעודדנה אנשים לקבל שזה נורמלי לחשוב על שוויון, זה בסדר. אם זה ייתן כוח, זה טוב. אבל אם מדובר בסתם חגיגות כדי לנקות את המצפון, או בשביל לרכוש כוח פוליטי, זה לא מעניין אותי".

2. חינוך, בפגישות עם הנהלות הקיבוצים - חינוך למה? וכיצד? הכל שואלים. ולנו יש מדדים שראוי לבדוק, לשבח את המתאים ולתקן את הדרוש. לדוגמא: מספר בנינו ההולכים לשירות קרבי ולקצונה, והיוצאים לשנת שירות. הבה ונוסיף לכך את הדו-שיח בצורך בפערי שכר מצומצמים, בהעלאה במשכורות החינוך, בעידוד פעולות ההתנדבות והחינוך הלא פורמלי. אנחנו, נציגי החברים שנבחרנו כדי להתוות דרך ולהנהיג, צריכים לבוא למפגש גם עם הדגלים הללו ביוזמתנו.

3. זכויות הוותיקים - הקיבוץ ש"התחדש" עבר מהפך דרמטי בכל אורחות חיי היום-יום. זכויותיו הקנויות של החבר הוותיק, שהורווחו ביושר בעשרות שנות עמל ותרומה - נמחקו. עלינו למצוא את הדרכים לחייב את כל הקיבוצים במתן פנסיה הוגנת (5,000 שקלים) לחבר, ולמצוא מקורות למימוש זכויותיו ובעלותו על אמצעי הייצור.

4. הקרקע בוערת בהפרטה - מתחת עשרות קיבוצים. גורמי מדינה וגורמים פרטיים רוצים לנצל משברים אצלנו, ולהעביר את קרקעות הקיבוצים לידיים פרטיות, בתחילה בכיסוי "צדק חלוקתי". תהליך זה מעלה בפני הקיבוצים את השאלה כיצד להיות אחראים לגורלם, ולא ליפול טרף בידי אחרים. במלאת מאה השנה להקמת התנועה הקיבוצית, אנחנו בפרשת דרכים. האם יש עוד מקום לקיבוצים בחברתנו, או שמא יחברו כוחות מבפנים ומבחוץ לחיסולה הסופי של צורת חיים זו?

5. השינשינים - עכשיו ברור שמתנדבי שנת השירות (ש"ש) הם ההצלחה הגדולה ביותר של התנועה הקיבוצית בעשור האחרון - מתוך אלף וחמש מאות משרתי שנת שירות, גייס אגף המשימות כשבע מאות בנים ובנות, 50% מתוכם בני קיבוצים. המותג שלנו מבוקש ביותר הן על-ידי המדינה, הן על-ידי "צרכני" הש"ש, והן על-ידי בני השמונה-עשרה, המבקשים לצאת לש"ש. יש להכפיל את מספר המתנדבים, ללחוץ על משרד הביטחון להגדלת המכסות, ולהפוך את בית התנועה הקיבוצית למטה עבודה עבור שנת השירות. כך נחולל את "מהפכת הדור" בחינוך הערכי והמעשי, כמנוף לתיקון פני החברה כולה.

6. גלעד שליט - הכל נאמר. מי שמתקשה לגעת בעניין, מוזמן למשרדי אגף המשימות לפגוש את עיניו של האבא, נועם שליט, ולחוש את שאנו חשים. לא ננוח, לא נחדל, כל סדר היום "ישתגע", עד לשובו המיוחל של גלעד שליט הביתה.