קצת סדר בבלאגן

המשט

המשט היה התארגנות של קיצונים איסלאמיים לפגוע בהסברה הישראלית. זו הייתה מטרתם הראשונית ובדיעבד, מטרתם הושגה.

משתתפי המשט התכוננו לעימות ואף הצהירו על כוונתם למות כשאהידים. לשם כך הכינו ציוד תקיפה הכולל מוטות ברזל ועץ, בקבוקי תבערה, סכינים ועוד, בהם תקפו את חיילי צה"ל.

ההסברה

כולם מבקרים את ההסברה הישראלית. לדעתי, הם עושים זאת בצדק. ההסברה הישראלית מתגוננת כל הזמן, וברגעים החשובים אינה מתפקדת.

מה ניתן לעשות? אחת התכונות הישראליות היא קודם כל להתלונן. אז התלוננתי.

עכשיו אני אתרום כמה מרעיונותיי: קודם כל לתקוף! לא לתקוף חזרה. לתקוף מלכתחילה, מיד כשהסתבך המשט היה על הממשלה לפנות לבית-דין בטורקיה או בהאג ולתבוע את משתתפי המשט על שותפות בטרור כלפי המדינה. עכשיו כל הציניקנים יאמרו: לתבוע בטורקיה? לא יקרה שם כלום. הם יצחקו לך בפנים. אבל העיקרון מאחורי תביעה זו, הינו המעבר מהתגוננות להתקפה. בנוסף, יש להדגיש לארדואן ולעולם שיחסינו עם טורקיה התדרדרו מיד עם בחירתו לנשיאות - אז מי אשם?

ההפגנות

חשיבותן של ההפגנות נמדדת במורל הלאומי. לאחר שנים שלא ראינו דגלי ישראל ברחובות (אפילו לא ביום העצמאות), שוב נישאים דגלי ישראל בגאון. ועל כך קודם כל תודה לטורקיה. הטורקים הצליחו לאחד את העם שלנו, או לפחות את החלק השפוי שבו. ההפגנות היו מול השגרירות הטורקית, בצמתים מרכזיים בארץ, ואפילו באוניברסיטאות שבהן נעלמו לפני שנים סממנים לאומיים. האם יש פה רוח חדשה שמנשבת? רוח ציונית? ימים יגידו...

שייטת 13

חיילי צה"ל, ובמיוחד חיילי הקומנדו הימי שלנו, הוכיחו שוב כי על-אף תקלות מודיעיניות, על-אף פקודות חלושות (פיינטבול? זה לא מה שמשחקים איתו בכאילו חיילים?!) - ברמת השטח עדיין "אין עליהם". החיילים התעשתו במהירות, הבינו מה עומד מולם והביאו לפתרון מהיר. כל הכבוד! מצדיע לכם!

איני רמטכ"ל וגם לא שר ביטחון. איני יודע את כל השיקולים מאחורי ההחלטה על פעולה כזו והשתלטות על ספינה בלב ים, אך לטעמי, אחד מהדברים שייחדו את הצבא שלנו, הוא הפתרונות היצירתיים והאיכותיים שלו. גם כאן, פתרון כזה היה יכול אולי לשרת אותנו. למשל, מסמר קטן בקרקעית האונייה, ככתוב בשיר הידוע "הכל בגלל מסמר קטן, הכל בגלל מסמר".

נ.ב.

הכנסת סוף-סוף כיבדה את עצמה. אחרי הרבה שנים, אני יכול להגיד שהרגשתי גאווה על חברי הכנסת שלי. להבדיל מעיתונאים שהובכו מהתנהגותם של חברי הכנסת אל מול חנין זועבי, כדוגמת עודד בן-עמי, שהגדיל לעשות ושאל את חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי: "מה ילדייך ילמדו ממה שראו אתמול?" - תשובתי שלי היא: הם יראו שגם לנו נשארה קצת גאווה. גם אנחנו יודעים לעמוד על שלנו. ותודה בשנית לטורקים, הצלחתם לעורר את הגאווה הלאומית. תודה.