משט הכזב

הלוחמים לזכויות אדם לא הגיעו לתאילנד כי הם הכינו משט של עזרה הומניטרית לתושבי עזה הגוועים ברעב.

מקורות האינפורמציה שלי הם הרדיו והטלוויזיה. העיתונים באזור מגוריי הם הארץ וידיעות אחרונות. אלו אינם נחשבים כמקורות אינפורמציה ואיני קורא אותם.

לפי המקורות שלי, נהרגו לפני כשבועיים 83 אזרחים תאילנדים בבנגקוק על-ידי חיילי צבא תאילנד. לא ידוע לי על כל מחאה מטעם ארגוני זכויות אדם, אמנסטי או מחסום וואטש.

מי שיש לו אינפורמציה על מחאות כאלו מטעם פעילי השלום (באירלנד?), מתבקש להודיע לי. אפילו כותבי המאמרים במדור "על צד שמאל" לא מחו על הרג אזרחי תאילנד. אל תגידו שלא ידעתם.

אגב, 83 הוא המספר הרשמי שמסרו השלטונות התאילנדים. משום סיבה השמורה עימי, אני חושש שהיו יותר.

כשחיילים יורים באזרחים האו"ם מתערב, שולח משקיפים, מתכנס לישיבה מיוחדת ונותן לנציגי אומות העולם להביע את הזדעזעותם ושאט-נפשם מההרג ההמוני של אזרחים שאינם אוחזים בנשק. האו"ם מגנה את המדינה שחייליה הרגו אזרחים ואפילו מאיים עליה בסנקציות. אבל האו"ם היה עסוק מאוד בחיפוש אחר אפשרויות לגנות את ישראל, ולנציגיו לא היה פנאי לדון במדינה פרו-מערבית נידחת כתאילנד.

מה גם שבירתה קרויה בשם בנג-קוק ושם זה בלבד דיו לבטל כל רעיון מהוגן.

הלוחמים לזכויות אדם לא הגיעו לתאילנד כי הם הכינו משט של עזרה הומניטרית לתושבי עזה הגוועים ברעב.

מי סיפר להם שיש רעב בעזה? יהודים סיפרו. יהודים שידעו היטב כי אין רעב בעזה. האם לוחמי זכויות האדם האמינו להם?

אם האמינו או לא האמינו, מאי נפקא מינה. לוחמי זכויות אדם צריכים להראות לעולם שהם עושים משהו הומניטרי ומסכנים את חייהם למען האנושות. יציאה בספינה לנמל עזה הנצור היא מעשה של גבורה עילאית, שהרי הם מסכנים את חייהם כנגד צבא ההגנה לישראל.

הם גם יודעים היטב שצה"ל לא יפיל שערה משערות פאותיהם הנוכריות. והם יודעים היטב שחייהם אינם בסכנה. אבל איזו סיבה טובה יותר מוצאים כדי לצאת לשיט בים התיכון?

הטורקים אף מצאו סוף-סוף מקום לשלוח אליו את ערימת התרופות שעבר זמנן ולהתפאר במשלוח ההומניטרי שלהם.

אגב, האם שלחה טורקיה משלוחי תרופות להאיטי? האם שלחה לשם משלוח הומניטרי?

מי יכול להסביר לי למה משמיעים קרייני הרדיו והטלוויזיה קולות מלאי דאגה על התערערות היחסים בינינו לבין טורקיה? מה הם מפסידים? למה הם נוטים להאשים את ישראל בהתערערות זו?

לדעתי, צריכה ישראל לקרוא לשגריר שלה בטורקיה לבוא הנה ל"התייעצות". טורקיה עשתה נגדנו מעשה איבה גלוי ויש לה את החוצפה לדרוש התנצלות מאתנו.

לפי מאמר שקראתי בשבוע שעבר, מצויים בחברון 5,000 צלמים וכתבים זרים. מספר זה עולה על מספר הכתבים הזרים בסין.

לדעתי, צריך לדרוש מפעילי-זכויות-אדם להתרכז יותר באירן. שם מוציאים להורג הומוסקסואלים, ילדים ובאהאים. אף משט לא נשלח לאירן.