הקשר בין רפואה סינית לגיל המעבר

נשים רבות מגיעות אליי בגיל המעבר, כשהוסת מתחילה להיות לא סדירה. לעיתים נדירות זה התסמין היחידי. אנו נמצאים בתקופה שבה לא רק שתוחלת החיים הכפילה את עצמה, אלא גם יש סגידה לנעורים ולהזנחה של המבוגרים.

תמו ימי יראת הכבוד לזקנות השבט וזה יוצר דיסוננס מאוד גדול בין איך שאישה בת 49 מרגישה עם גופה, עם חייה, עם חלומותיה, לבין השינוי הזה שמודיע לה חגיגית שימי הפוריות שלה תמו.

הרפואה הסינית מתארת מעגליות של 7 שנים בחיי האישה, ובגיל 49 הם מציינים שיש צורך "להוריד הילוך". הילדים גדלו ועזבו את הבית, ועבודתה של האישה אמור לפחות בצורה משמעותית. מבחינת הגוף, מבחינת הטבע, זה נשמע אידיאלי ונפלא, אך בשום אופן אין זה תואם את המציאות בה אנו חיים. נשים היום יולדות בגיל 40, עובדות למחייתן עד גיל 62 אם לא יותר.

הן הדיסוננס בין נעורים לזקנה, והן חוסר התיאום בין המצוי לרצוי, מובילים לתסמינים קיצוניים יותר של השינוי ההורמונלי הזה. אז איך מיישבים את הדיסהרמוניה בין המציאות לבין תהליכיו הטבעיים של הגוף? מתעמלים באופן קבוע, אוכלים אוכל מזין ומתאים, מגדירים מהם החלומות שאני רוצה להגשים עבור עצמי, ואם אפשר להוריד עומסים מהלו"ז היומי. מעל להכל חשוב לקבל את השינוי ואת אשר הוא מסמל באהבה (בדיוק כמו שנערות שמקבלות את הוסת באהבה סובלות פחות מכאבי מחזור).