הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   בעלי חיים  סביבה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
להיות עם בטוח בארצנו
26/03/2019   |   אלוף (מיל') גרשון הכהן
 
 
 
ילדים גדולים
26/03/2019   |   יפעת גדות
 
 
 
הקלאב בן חמש!
26/03/2019   |   ציפי לידר
 
 
 
כיצד לזהות את המפלגה המתאימה לך
26/03/2019   |   ארווין קליין
 
 
 
מתעצמת המחלוקת על דוח מולר
26/03/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
המינים השקופים
פרפרים. עולם הולך ונעלם [צילום: פלאש 90]

מגוון ביולוגי
המשרד להגנת הסביבה
לרשימה המלאה

קצב ההכחדה של מיני צומח וחי עומד כיום על למעלה מפי אלף (!) משיעור ההיכחדות הטבעי. "המצב כיום דומה לתקופה שבה נכחדו הדינוזאורים", מזהיר ד"ר אמיר פרלברג מהחברה להגנת הטבע

>
>
▪  ▪  ▪
לאחרונה יצאנו לטייל בצפון הנגב. הצעידה בים השיבולים שמסביב, בינות לפאות השדה הקצורות, מזמנת נוף חדגוני למדי, אבל בטבע כמו בטבע תמיד יש מה לראות. אחד הדברים המרשימים היה מספר הפרפרים הרב - נפגשנו ביותר מעשרה מיני פרפרים ביום אחד. חלקם, דוגמת זנב הסנונית הנאה או נימפית הבוצין, גדולים ובולטים; אחרים, דוגמת מיני הכחלילים שגודלם כסנטימטר, בולטים הרבה פחות, למרות יופיים הרב.

האביב הוא עונת הפרפרים, אך חובבי הפרפרים ימצאו אותם כמעט בכל טיול, בכל עונה. למרות זאת, סקר שערכה לאחרונה החברה להגנת הטבע מעלה כי רק אחד מתוך 166 מטיילים ישראלים זוכה לראות פרפר בטבע. מתברר שאפילו הפרפרים, שזוכים דווקא לחיבת הבריות, נעלמים מעיני רובנו.

לא רק הפרפרים ומיני חרקים רבים נעלמים מעינינו, אלא אף רוב מיני החי והצומח שנמצאים ממש בקרבתנו, אפילו בערים. אנחנו פשוט לא שמים לב אליהם. את כל אותם מינים שאינם בולטים ביופיים ובגודלם - או לחלופין, בטרדה שהם מהווים - אפשר אולי לכנות בכינוי "המינים השקופים".

בשנים האחרונות גובר השימוש במושג "האנשים השקופים". הכוונה היא לכל אותם בני אדם שאנחנו מצליחים באמצעות הכישרון המיוחד שבו ניחן המוח האנושי פשוט לא לראות אותם: מטאטא הרחובות, הקופאית בסופר, המאבטח בכניסה לקניון. הם נמצאים בנוף החברתי, אך לא ממש קיימים בתודעה. הם אינם אלא "אביזרים אנושיים" היוצרים סביבה נוחה יותר לחברה. בדומה לכך אנו לא רואים את המינים השקופים, אך אלה אפילו לא נמצאים בתודעה כאביזרים היוצרים סביבה המאפשרת את הקיום האנושי - הם פשוט שם, ואנחנו לא מודעים אליהם.

פרופ' שאול הוכשטיין, מומחה לעיבוד מידע ראייתי מהמכון למדעי החיים והמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית, מסביר שבאופן אוטומטי העיניים מתמקדות בדברים שמעניינים אותנו: "כשאנחנו מחפשים עגבנייה נראה דברים אדומים, וכשאנחנו מחפשים חבר נראה פרצופים". הוכשטיין מוסיף כי יש דברים שמושכים את תשומת הלב באופן אוטומטי, כמו למשל אור מהבהב, דברים בצבע מאוד בולט, או פנים.

המונח האקדמי לתופעה זו הוא קשב (Attention), והוא מתייחס כמובן למידע המגיע לתודעתנו באמצעות כלל החושים. לדברי הוכשטיין קיימים הבדלים של מנגנוני קשב: כשיש למישהו מומחיות או התעניינות בתחום מסוים, הקשב מוסט אליו באופן אוטומטי. "ערכנו מחקר עם מומחים לכלבים או למכוניות למשל. המחקר הראה באופן מאוד ברור שהקשב הולך לעצם שאנחנו מומחים בו. מי שאוהב ציפורים רואה כל הזמן ציפורים".

הכחדה שקטה

ואכן, חשיבות המגוון הביולוגי חורגת מתחום חיבת הטבע. גם אם העמידה על ההבדלים שבין 23 מיני הקחוונים שפורחים בארץ היא נחלתם של משוגעים לדבר, שמירה על המגוון הביולוגי חיונית לכל בני האדם. "אנחנו אוהבים להתמקד במינים הגדולים, מינים דוגמת נמרים, יחמורים או נשרים", מסביר אקולוג החברה להגנת הטבע, ד"ר אמיר פרלברג, "אבל בעצם מדובר בהרבה מאוד מינים שלא רואים, מינים שהחשיבות שלהם לקיום שלנו הרבה יותר גבוהה". פרלברג מציין לדוגמה את כל המיקרו אורגניזמים שבקרקע. אלה אחראים לטיובה, למחזורי קשירת הפחמן, החנקן והזרחן בקרקע, ובעצם הם שמסייעים לצמחים לגדול.

"יש צמחים שאפילו לא פורחים ולא מאוד מעניינים, אבל מה שהם עושים זה לייצב את הקרקע שלא תיסחף", מוסיף פרלברג.

בעוד אנו מכירים את המינים היפים והגדולים אשר מרחפת מעליהם סכנת הכחדה, למשל איריס הארגמן הצומח במישור החוף וסובל מהפיתוח המואץ באזור, הסכנה האמיתית היא למינים חסרי החן. משפחת הדגניים היא משפחת הצומח שבה נמצאים הכי הרבה מינים המצויים בסכנת הכחדה בישראל, 30 מינים מתוך 288 – יותר מעשירית מהמינים. למרות זאת, מערך יחסי הציבור ממשיך להתמקד במיני הדגל. "המחשבה היא שברגע שמגינים על מיני הדגל שומרים גם על בית הגידול, ובכך מסייעים לכל המינים שגדלים בו".

בסופו של דבר, המגוון הביולוגי חשוב מכיוון שהוא מקיים אותנו, בני האדם. "אנשים אומרים 'מה אכפת אם איזה מין ייכחד פה או שם', ומזכירים שהיכחדות מינים היא חלק מהתהליך הטבעי. אבל השאלה היא הקצב, והיום אנחנו עומדים על שיעור של פי 1,000 משיעור ההיכחדות הטבעי. המצב כיום דומה למצב בתקופה שבה נכחדו הדינוזאורים, או לתקופת המבול, אם תרצה". את המערכת הטבעית ניתן לדמות לאותו משחק שבו מוציאים עוד לבנה ועוד לבנה מהמגדל. אף שיציבותו נפגעת המגדל ממשיך לעמוד גם ללא כל הקוביות, אבל בסופו של דבר נשלפת הקובייה האחת הממוטטת את המבנה כולו. "אנחנו בעצם לא יודעים מתי נחצה את הסף, ומתי התהליך יגרום להיעלמות שלנו", סבור פרלברג.

אנשים לא כל כך שמים לב לעכבישים, אומר פרלברג, שיש להם חשיבות מאוד גדולה בתור מדבירים ביולוגיים. הם ציידים של מזיקים חקלאיים. אם ייעלמו העכבישים ייאלץ השימוש בחומרי הדברה כימיים לגבור. התפקיד של השממיות מאוד דומה. שממית הבתים ניזונה גם היא מחרקים, ולקיומה תרומה ניכרת בהפחתת כמות היתושים במקומותינו". בהקשר הזה מזכיר פרלברג מין שהאדם דווקא מאוד ער לו: חתול הבית. "האויב הכי גדול של השממיות הוא חתולי הרחוב", הוא אומר, "הם צדים לטאות ושממיות, ואחר כך אנחנו משלמים על זה ביתושים שעוקצים אותנו ובשימוש הגובר בחומרי הדברה".

מלבד הצורך במגוון המינים לקיום המערכות האקולוגיות, מוסיפה קרמר, יש להם גם משמעות לחיי הנפש שלנו. פיתוח רגישות ליצורים החיים על פני הפלנטה מאפשר לנו לחוש פליאה ורגש תודה אל מול החיים, מצרכים נדירים ב"חברת המרוץ הגדול". אנשים ש"רואים" את מגוון המינים בסביבתם הקרובה הם גם אלו שישקיעו מאמץ בהגנה עליהם, באמצעות שמירה על הסביבה.

מתוך הכרה הולכת וגדלה בכך שקיומו של האדם ורווחתו תלויים במגוון הביולוגי ובשירותים שהמערכות האקולוגיות מספקות, הוכרזה שנת 2010 על-ידי האו"ם כשנת המגוון הביולוגי. בישראל, יקדישו משרד החינוך והחברה להגנת הטבע את הפעילות השנה לנושא. נדמה כי אחת המטרות של פעילויות אלה צריכה להיות הבאתם של "המינים השקופים" לתודעה של כולנו.

הפרעת קשב

צביקה ידור, יועץ בטיחות וצפר חובב, אכן רואה ציפורים כל הזמן. "בשבילי, נסיעה מתל אביב לחיפה יכולה להיות חוויה של יום שלם שבמסגרתה אני רואה אינספור דברים שאנשים חולפים לידם". ידור, המפעיל טיולי צפרות לקבוצות קטנות, מזכיר עשרות מיני ציפורים, אם לא יותר מזה, הנמצאות בבריכות מעגן מיכאל ובבריכות המלח בעתלית, ובמקומות נוספים כמו החנייה התת-קרקעית במתחם הרב-מכר ברמת השרון שבה מקננות סנוניות. "בשדות של הרצליה ורעננה אפשר לראות קרוונים, לאורך החוף אפשר לראות קורמורנים, שחפים ממינים שונים וביצניות. באזור חדרה ישנה מושבת הקורמורנים בבריכות העוגן, ובנחל אלכסנדר אפשר לראות המון פרפורים ומגוון אנפות", הוא מציין.

"כשנוסעים על הכביש אפשר לראות המון מיני ציפורים", הוא ממשיך, "חסידות לבנות וחסידות שחורות, שקנאים, מגלנים מעוקלי מקור שעפים בשורות ארוכות יפות ועדינות, ומגוון עצום של מיני אנפות ואנפיות: אנפת בקר, אנפה אפורה, אנפה קטנה, ובקיץ גם אנפות ארגמניות, אנפה מאוד יפה ומרשימה". בין הבריכות אפשר לראות ברווזים כמו ברכיות ומריות, וכמובן שחפיות. "בתקופת הנדידה ניתן לראות להקות שקנאים שממש עוברים בגובה הכביש. לראות אותם זה משהו עוצר נשימה".

אנחנו לא רואים את דורסי הלילה שעפים מעלינו בלילות ולנים על עצינו בימים, ולא את רוב רובם של 121 מיני העופות הנודדים שחולפים כאן פעמיים בשנה. קל וחומר שאת מגוון העשבים הצומחים ממש לרגלינו אנחנו מפספסים, רק משום שאלה בחרו לפרוח בפריחה צנועה שמושכת את תשומת לבם של חרקים קטנים ולא את דעתם של היונקים הגדולים המושלים בארץ.

תשומת הלב שלנו מופנית לדברים אחרים. "בכל פעם שיש קשב לדבר מסוים כל היתר נדחק הצידה", מציין הוכשטיין, "אם אני מתעניין בפרצופים, לא אראה את יתר הסצנה". לא רק ההתמקדות בדברים אחרים מעלימה מאיתנו את הטבע סביבנו, אלא גם מנגנוני הדחקה. הוכשטיין מספר על מחקר שבו נתבקשו הנבדקים להתייחס רק לעצמים בצבע אחד. למשל, להתייחס רק למה שמופיע באדום ולא למה שמופיע בירוק. המחקר העלה שהנבדקים התקשו להבחין בעצמים אדומים שהופיעו קודם לכן בירוק. "הם רואים את העצמים האדומים, אך דוחים את התגובה. זה נמצא מאוד חזק במוח, רק בהדחקה".

עובדה זו יכולה להוות הסבר ל"שקיפותם" של הנחשים. בישראל 41 מיני נחשים (רק 9 מהם ארסיים), חלקם נפוצים מאוד גם במשכנות האדם ונעלמים מעינינו. "מה שברור הוא שאנחנו לא מצלמים את העולם באמצעות הראייה, אלא בונים באמצעותה ייצוג של העולם. חלק מהבנייה היא בחירה של הדברים שנראים לנו כחשובים, שאותם אנו רואים, בעוד לפרטים אחרים אנו עיוורים לגמרי".

עינט קרמר, מנכ"ל טבע עברי, מסבירה תופעה זו: "אנחנו חיים בדור ובחברה צרכנית. כולנו 'מחונכים' שלא לראות דברים שאין לנו בהם תועלת ישירה. לפיכך, אנו רואים את הסביבה הטבעית רק כשהיא מופיעה כמקור של משאבים לניצול, כמקום לבילוי 'בכיף', ובמקרים מסוימים כמקור השראה. למעשה, רוב עולם הטבע מסונן על ידינו כ'רעש רקע' שצריך למנוע ממנו ככל האפשר להפריע לנו להמשיך בחיים הטובים. מה לעשות שאנחנו זקוקים לעולם הזה בשביל המשכיות החיים הטובים, או למעשה החיים בכלל?"

פורסם במקור: מוסף שבת, מקור ראשון
תאריך:  21/06/2010   |   עודכן:  22/06/2010
גילי סופר

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המינים השקופים
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק


רשימות קודמות
מכירים את פרק שירה? זהו טקסט עתיק שהתחבר בשלהי התקופה התלמודית, בסביבות המאה החמישית-שביעית. המוטיב המרכזי בו הוא שלכל יצור ויצור, לכל נברא, יש פסוק מיוחד המבטא את סגולתו ושירתו. כל עצם בטבע משבח את הבורא: השמים והארץ, השמש והירח, הכוכבים והעננים, הירקות והעצים, השרצים והעופות, הבהמות והחיות. לכל אחד פסוק ייחודי. הבריאה כולה משתוקקת לבורא, וכל יצור מגלה את ייחודו.
21/06/2010  |  הרב ד"ר נתן אופיר  |  מאמרים
השנה היא שנת תש"ך, 1960. לבכירי הארכיאולוגים דאז - יוחנן אהרוני, פסח בר אדון, נחמן אביגד ויגאל ידין - נודע שבדואים ממדבר יהודה מסתובבים בשוק העתיקות בירושלים העתיקה, שהייתה אז מעבר לגבול, ומוכרים קטעי מגילות קלף כתובות בעברית "ממקור לא ידוע". לאחר בירורים עולה חשד מבוסס ש"מקור לא ידוע" פירושו נחלי מדבר יהודה אשר 'בצד שלנו'. הבדואים חיטטו וביצעו חפירות שוד, מצאו מה שמצאו, חיללו בתוך-כך את קברי שלדיהם של הנצורים אשר מתו ברעב במערות המדבר - אבל גרמו למקבלי ההחלטות להבין שהמדינה פושעת בהזנחת אוצר תרבותי ורוחני אשר לא יסולא בפז, העלול לרדת לטמיון. זה היה הרקע למבצע חסר תקדים של סריקה וחפירה במערות מדבר יהודה - מבצע צבאי וארכיאולוגי - בצוקים הזקופים של הנחלים הגדולים: נחל צאלים, נחל משמר ונחל חבר.
21/06/2010  |  יהודה עציון  |  מאמרים
מאה שנה לאחר ראשית הציונות דומה ששבים אנו לאותם שברים, בקעים וקרעים בזהות היהודית שאותם באה הציונות לרפא. ההתבטלות העצמית נוכח תרבות המערב מזה ודחיית כל מה שכרוך בה מזה מעמידים קטבים מחודשים-ישנים בעם היהודי. על-רקע זה נשמעים רלוונטיים הדברים שכתב גורדון לפני מאה שנים בדיוק בחלקו הראשון של מאמרו הפילוסופי העיקרי, "האדם והטבע":
21/06/2010  |  עינת רמון  |  מאמרים
אין / יש מי שאינו מכיר את התופעה? תיבת הדואר מתמלאת מדי יום באזהרות. אל לנו לפתוח מייל מכתובת מסוימת. לחלופין – יש להעביר את המייל שזה עתה נשלח לכל המעט לעשרה מכותבים, כדי שהאבן העתידה ליפול על ראשינו אם לא נעשה זאת תיהפך ליהלום שיונח – מעשה פיה מלאכית טובה - על כריות אחת האצבעות של כף ידינו הפתוחה והמושטת לנסים ולנפלאות.
21/06/2010  |  אברהם שרון  |  מאמרים
אודה ולא אבוש: לא יכולתי לקרוא עד הסוף את הכתבות המסכמות את "דוח ועדת מצא". נשנקתי. תמונות גירוש היהודים צפו ועלו בדמיוני. הדוח הזה לא היה בא לעולם אלמלא השנאה לאחים שווקה כמעשה מדיני חשוב. הפיגוע בדמוקרטיה שווק לציבור כמעשה דמוקרטי, והבגידה של שרון בציבור בוחריו שווקה כהוכחה למנהיגות נדירה. כל השקרים שלו, והיו הרבה, לא זכו ל"פולו-אפ".
21/06/2010  |  נרי אבנרי  |  מאמרים

רשימות נוספות
כמו פעמון שענבליו מקרקרים  /  חגית כהן
והמשכיל בעת ההיא יידום  /  חגית כהן
בחזרה לטבע  /  איריס בר-טל
נעמתם לנו מאוד  /  אלישיב רייכנר
אידיאולוגיה של איבוד לדעת  /  ראובן שדה
כל אחד והשולה שלו  /  פזית רבינא

פורומים
בעלי חיים
מקור ראשון
סביבה
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
איך גם אתם יכולים לשמור על כדור-הארץ נקי
כתיבת המומחים
איך לבחור חברת החזרי מס?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט