אחרי שחטף זובור קטן על הניסיון שלו לרקוד בשתי חתונות - הטלוויזיה והפוליטיקה - לקח
יאיר לפיד צעד אחד אחורנית, עשה חושבים וחזר אלינו עם תרגיל כאילו מתוחכם.
הנה כך פותח הלפיד את מהדורת יום השישי האחרונה:
"ערב טוב ושבת שלום. אולפן שישי בסוף של שבוע שבו ישראל משגרת את לווין הריגול אופק 9 שמסוגל לאתר כל דבר בכדור הארץ חוץ כנראה מחבר כנסת של שס שתומך בבית המשפט".
לא ננתח כאן לעומק את רמת החידוד של הכתבן הזה, שניכר בו שהשתמש בכף נעליים זולה במיוחד כדי לדחוס יחדיו את שס עם הלווין כדי שייצא לו משהו כזה מונומנטאלי. אביו, יוסף (טומי) לפיד, שהבין משהו בסאטירה ובהומור, היה מבקש להיקבר פעם נוספת - אילו שמע את ההגיג הגמלוני הזה.
אבל התרגיל הוא תרגיל:
לאחר שנבהל מהרעש שהקים סביבו על שקיים אסיפת בחירות בעודו מגיש חדשות בטלוויזיה, יצא לפיד בהודעה כאילו מרגיעה, שאין בכוונתו ללכת לפוליטיקה, ואם כן יילך - הוא ייקח פסק זמן של חצי שנה לצינון.
ועכשיו, לאחר שהתקבע בתודעת הציבור כמי שהולך לפוליטיקה, הוא יכול לנצל משאב ציבורי יקר מפז בדמות שעת צפיית שיא בערוץ הנצפה ביותר - והכל חינם אין כסף - כדי לחזור ולמכור לנו את הסחורה הפוליטית שלו.
ומהי הסחורה? כפי שאנחנו רואים אין חדש. הכל מלבושים ישנים של אבא שלו: שנאה לשס וסגידה והתבטלות אוטומטית בפני בית המשפט.
אבל בעצם מה אתם רוצים ממנו? הוא הרי אמר שהוא ייקח חצי שנת צינון.
אז זהו, שלאחר שכבר יצא המרצע מן השק - שוב אין אפשרות להחזירו לשם כאילו דבר לא ארע. כי כאמור לפיד כבר התקבע בתודעת הציבור כמי שהולך לפוליטיקה ומעכשיו, כל אמירה פוליטית שלו - בוודאי אמירה פוליטית מסוג זו הנאמרת בפתיח אישי של המהדורה - תיחשב לו כאמירה מפלגתית במסגרת שאמנם טרם הוקמה באופן פורמאלי, אבל היא כבר נוכחת עימנו כאן ועכשיו.
וכך הפך לפיד את הרעיון הגלום בתקופת צינון לאיבר מדולדל, שניתן למעוך אותו ולדרוך עליו כמו על כיפת משי שחורה שנשמטה מראשו של איזה חרדי.
וכשהלפיד יהיה כבר עמוק בתוך הפוליטיקה הוא כמובן ידבר איתנו על יושר ועל יושרה ועל הגינות.
אבל שוחד הוא לא ייקח. כי את כל השוחד כבר לקחו לפניו.
ואנחנו נתבשם כמובן ונעריץ את הנפיחה המרעננת הזו הקרויה יאיר לפיד - עד שתתפוגג לה באוויר כמו כל קודמותיה.