השלכת הנעל על ביניש אינה מעשה מגונה

שלוש שנות מאסר - לא יום פחות - הטיל השופט שמעון פיינברג על פנחס (פיני) כהן שהשליך נעל על נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.

עונש לא קל. וגם לא מי יודע מה מידתי.

מזלו הרע של כהן הוא, שהשלכת נעל על נשיאת בית המשפט העליון אינה נחשבת למעשה מגונה.

כי על מעשה מגונה מקבלים אצל השופט שמעון פיינברג - אותו שופט עצמו - עונש פעוט תוך התחשבות מופלגת בנסיבותיו המקלות של העבריין.

כך למשל, נדון אצל השופט פיינברג נאשם אחד על ביצוע מעשה מגונה בילד בן אחת-עשרה. הילד, שהיה בדרכו לחוג מוזיקה, שוכנע על-ידי הנאשם להיכנס לרכבו לאחר שהציע להסיע את הילד למחוז חפצו. תוך כדי נסיעה, נגע הנאשם בעורפו של הילד ועיסה את ברכיו. בנוסף, ביקש הנאשם מהילד שייגע בעורפו, ברגליו ובחזה שלו מתחת לחולצה, והילד נענה לבקשותיו. בשלב מסוים, עצר הנאשם את רכבו, פתח את רוכסן מכנסיו והוציא את איבר מינו. הנאשם הציע לילד לגעת באיבר מינו, אולם הילד סירב.

ואיזה עונש הטיל השופט המתחשב שמעון פיינברג על אותו עבריין מין? השופט שקל להטיל עליו עבודות שירות, אבל לאחר שנמלך בדעתו קבע כך: "אמנם עבודות שירות הן מסגרת נוקשה יותר, תחת פיקוח השב"ס, ויש לעונש זה סטיגמה של עונש מאסר, (אבל) שירות לתועלת הציבור הוא עונש חינוכי יותר, תחת פיקוח שירות המבחן".

סופו של דבר שהשופט פיינברג הטיל על עבריין המין מאתיים שעות של שירות לתועלת הציבור - בלי שב"ס ובלי סטיגמה.

והיה מקרה של עוד עבריין מין בר-מזל שזכה אף הוא לעמוד לדין אצל השופט פיינברג. באותו מקרה המדובר היה בסדרה של תקיפות מיניות שביצע עבריין המין בשש ילדות בנות תשע עד שלוש-עשרה. אותו עבריין מין נהג להיצמד ולהתחכך בגופן של הילדות, ופעם אחת אף הגיע תוך כדי כך לפורקן מיני.

לא זו אף זו: עבריין המין הנ"ל גם הודה שתקף ילדות בלפחות 30 (שלושים!) מקרים שונים.

ומה הטיל השופט הרחמן והמתחשב שמעון פיינברג על אותו עבריין מין? חצי שנת מאסר.

כלומר, שעל כל מעשה של תקיפה שביצע עבריין המין בילדה מסכנה אחת הטיל עליו השופט פיינברג משהו כמו רבע שעה מאסר.

ובכן, מה אומרות פרופורציות הענישה הללו של השופט פיינברג? שגם הצדק בכבודו ובעצמו עלול לחטוף מדי פעם נעל בראש.