יהויקים מואשם על-ידי ירמיהו בכמה מקומות בהנהגה מושחתת, בחיי ראווה, בהתעלמות בוטה מהאוכלוסיה העירונית והכפרית, ובניצול מחפיר של האוכלוסיה העובדת.
בדבריו פותח הנביא ירמיה בחוקים החברתיים-מוסריים אותם הפר העם ועובר לחוקים הדתיים, משום שהחוקים המוסריים הם העיקר בעיניו. ירמיהו, בעצם, פוקח את עיני העם.
כיוון שתושבי ירושלים היו משוכנעים שירושלים ובית המקדש מוגנים מכל פגיעה, הם לא חששו מפני גלות או חורבן. תפיסה מוטעית זו גרמה לתושבי יהודה לבצע פשעים חמורים ולהפר את חוקי המוסר. הנביא ירמיה יוצא נגד תפיסה זו וקובע שחטאי העם יגרמו לגלותם ולחורבן ירושלים ובית המקדש.
ירמיהו היה נביא, ומכאן תפקידו - להוכיח בשער. בעוד שבאומות העולם תפקיד הנביא הצטמצם למסירת העתיד וראיית דברים נסתרים, בישראל הנביא אחז בעמדה מוסרית ושיפוטית. הנבואה היהודית היא ייחודית מפני שהנביאים בישראל הם בעלי מסר מוסרי. תפקידם לדרוש מן העם לקיים את מצוות התורה הלכה למעשה, כלומר אמונה באל אחד המשלבת דרישה להתנהגות מוסרית. ולכן מהווה הנביא מקור כוח חברתי בעל חשיבות מרובה, כיוון שתפקידו לבקר, לעורר, להוכיח ולנחם בהתאם.
תפקידו של הנביא הוא להיות המשגיח המוסרי של עם ישראל. אומנם המוסר היהודי גבוה בהרבה מהמוסר הכלל עולמי, כי יש בו לא רק מידת הדין, אלא אף מידת הרחמים, והתחשבות עם החלש והאומלל המחוסר הגנה חברתית. המוסר היהודי כולל את המצווה "ואהבת לרעך כמוך" בניגוד לדתות אחרות, בהן יש רק את מידת הצדק המוחלט.
ירמיהו, איש ענתות, לא יכול היה לשאת את החרפה שבהתנהלותו השחצנית של מלך המתעמר בבני עמו. המדינה היהודית נחרבה בגלל השחיתות המוסרית הזאת. הסיאוב והניכור אינם יכולים לדור בכפיפה אחת עם אלוהי ישראל. האומץ, הכוח, התעוזה והשאיפה לאמת, גרמו לירמיהו לעמוד כנגד המלך, שכן לא דבר פשוט הוא, אך ירמיהו מייצג את הדת היהודית, והדת היהודית היא מוסר. הנביאים הכריזו שדת ומוסר חד הם.
מוסר הנביאים הוא ביטוי להשקפת עולם יהודי כמוסר או כצדק חברתי, שמשפיעים עד היום הן על היהדות כולה, והן על כלל העולם המערבי. עם זאת, יש לשים לב שאדם דתי אינו מוסרי באופן אוטומטי, וודאי לא ההפך. ושכל אדם חייב להשקיע ולטפח ולעמול על מוסריותו, לא פחות משהוא עמל בלימודי קודש ובקיום מצוות. זאת ועוד, באופן טבעי, ככל שאדם דבק יותר בהשם ומקפיד לקיים את מצוותיו באהבה והבנה - מוסריותו עולה מעלה-מעלה.
יהי רצון שנדע ונזכה לחיות באהבת השם ובהקפדה מלאה על המוסר היהודי, ונזכה לראות את דברי הנביא "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
