מאז 1986 ועד היום, הדרכתי עשרות קבוצות של נוער, מבוגרים ועיתונאים בפולין, במסגרת עיסוקי כמדריך תיירים ישראלים בעולם בכלל ובפולין בפרט. כמו-כן, פעלתי בצוות שארגן והדריך ב"מצעד החיים" הראשון בשנת 1988.
בקבוצה שהדרכתי הפעם, בחודש יוני 2010, במסלול לא שיגרתי, נחשפתי לכמה אתרים חדשים מעניינים ולאירועים אקטואליים. כוונתי לביקור בצפון פולין, ב"ארץ 1,000 האגמים", בעיר הנמל גדנסק (דנציג), בחוף העִנבָּר (הריבירה הפולנית) ו"במאורת הזאב" של היטלר (המפקדה הגרמנית שהכינה את "מבצע בָּרבָּרוֹסַה", בפלישה לרוסיה).
הבחירות לנשיאות פולין
כתוצאה ממותו הטרגי של הנשיא לך קצ'ינסקי, יחד עם חלק מהצמרת הפוליטית והצבאית, בעקבות התרסקות המטוס הפולני, שהוביל אותם לרוסיה, התקיימו בחירות מוקדמות לנשיאות. ההתמודדות העיקרית הייתה בין קומרובסקי, נשיא הפרלמנט, לבין ירוסלב קצ'ינסקי, אחיו התאום של הנשיא הנִספה.
בכל הערים בהן ביקרתי, בתקופת ימי הבחירות, לא הורגשה שום תכונה ופעילות מוכרת. הרחוב נראה אדיש וחסר עניין בבחירות. שלטים בודדים של שני המועמדים נראו כמיותרים. הדבר המעניין בבחירות היה העובדה, שכל אזרח פולני שחי מחוץ לפולין היה רשאי להצביע ב-262 קלפיות שהוצבו במדינות העולם. ההתרגשות היחידה בבחירות אלה התרחשה בערוצי הטלוויזיה הפולנית.
מוזיאון חדש וחדשני במפעל של שינדלר בקרקוב
מוזיאון מעניין וחדשני. אפקטים חזותיים של קול וצבע, בשילוב עם טקסטים, מסמכים ותמונות המספרות על קרקוב היהודית והפולנית בזמן הכיבוש הגרמני ולפניו. המוזיאון נפתח במחצית יוני ה-2010.
גדנסק (דנציג) וסוֹפוֹט
עיר נמל יפהפייה בים הבלטי, בת 1,000 שנים, שבה פרצה מלחמת העולם השנייה, ב-1 בספטמבר, בחמש בבוקר. כאשר אוניית המלחמה הגרמנית "שְלֶזינג הוֹלשטיין" החלה להפגיז את העיר. קומץ של 160 חיילים פולנים, באתר וַסְטֶרפְלֶטֶה ובדואר המרכזי, הצליחו להגן ימים ספורים עד שנכנעו.
גדנסק בשמה הפולני, ודנציג בשמה הגרמני, הייתה בעבר אחת הערים העשירות ביותר באירופה. כחלק מברית ערי ההאנזה. עושרה מהעבר בולט ונראה גם היום. במהלך הדורות התיישבו בה סוחרים ומיעוטים דתיים שנרדפו בארצם בהולנד, בסקוטלנד, בגרמניה ועוד. מיעוטים אלה עיצבו במידה רבה גם את חזוּתה הארכיטקטונית.
העיר נכבשה על-ידי השוודים, הפרוסים, הרוסים וגם על-ידי נפוליאון.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, חבר הלאומים קבע לעיר סטטוס מיוחד, כעיר חופשית (מסדרון פולני לים הבלטי), בפיקוח נציב מטעם חבר הלאומים. רוב אוכלוסייתה של העיר הייתה גרמנית. היטלר תבע לספח את דנציג לגרמניה.
שערי אבן מעוטרים ומקושטים מוצבים בכניסות וביציאות של שבעת הרחובות המרכזיים. במדרחוב המרכזי "אוֹלִיצָה דווגָה" עשרות בתים יפהפיים, בעלי חזות של עושר. במרכז, כיכר ופסל נפטון וארמון בשם ארטור, עם עיצוב פנימי ייחודי.
בעיר שתי אופרות, פילהרמונית, מכוני מחקר, אוניברסיטה, אקדמיה טכנית מפורסמת. הסופר גינטר גראס והמדען פראנהייט חיו בעיר, וכמובן לך ולנסה, מנהיג הסולידריות.
סוֹפוֹט
עיר הבילוי, הספורט והתרבות של הפולנים, בחוף העִנבָּר, בים הבלטי, בקירבה לגדנסק. עשרות בתי מלון, מסעדות, אופרה, פסטיבלים ומזח עץ של חצי קילומטר אל תוך הים, המשמש טיילת מרכזית.
במקום ישנו בית קברות יהודי שלא נהרס, עם שער ובו "זה השער לה'".
אוֹלִיבַה
פרבר של גדנסק ובו כנסייה יפה עם אורגן כנסייתי ענק. מדי שעה נערכים קונצרטים של 20 דקות, כניסה בתשלום. מומלץ מאוד.
הקהילה היהודית בגדנסק ובסופוט - עבר והווה
בעבר חיו במקום 20 אלף יהודים, רובם מבוססים, אמידים וחילוניים. כמעט כולם ניצלו. עזבו את העיר לפני בוא הנאצים.
בעבר הייתה פעילות רבה של תנועות נוער, שחלקן עלו כחלוצות לארץ. כיום יש בגדנסק קהילה קטנה מאוד (100) אבל פעילה ומגובשת. ברשותה בית במרכז העיר ובו פעילות חברתית וחינוכית (לומדים עברית), וכן בית כנסת קטן ואולם אירועים גדול.
בחור צעיר, דובר אנגלית, בשם מָרֶק פֶדוֹרוֹבִיץ, מעצב פנים במקצועו, תיאר בפנינו את חייה של הקהילה. לדבריו, הם זוכים לשיתוף פעולה ולסיוע מצד השלטון המקומי. התרגשנו מהמפגש הבלתי צפוי.
-ארץ 1,000 האגמים MAZURY
בפועל ישנם באזור ענק זה יותר מ-3,000 אגמים גדולים וקטנים ובהם איים וחצאי איים, מוקפים ביערות עד, בצמחייה עשירה ובמגוון בעלי-חיים כולל ביסונים. אגמים רבים מחוברים בתעלות שניתן לשוט בהן לאורך קילומטרים. האגם הגדול סְנָיארדוי משתרע על 109 קמ"ר בעומק של 71 מטר. אזור טבע אידיאלי ובראשיתי לנופש, לחופש, לשיט, לדיג ולחתירה.
האזור משופע בפנסיונים ובבתי מלון. אנחנו לנו במלון מֶרקוּר MRAGOWO - מומלץ.
"מאורת הזאב" - GIERLOZ
היטלר בנה במקום ב-1940 את בונקר הפיקוד לפתיחת החזית לרוסיה (מבצע בָּרבָּרוסה). המקום נמצא באזור מיוער מרוחק, במרחק של כ-60 ק"מ מזרחית לגדנסק. היום זהו אתר תיירותי. במקום בנו שני שדות תעופה, תחנת חשמל ורכבת.
היו במקום 80 בונקרים של עד 6 מטר עובי. היטלר חי במקום 800 ימים בבונקר מס' 13.
2,000 אנשי צבא + 20 נשים פעלו במקום. ניסיון התנקשות בהיטלר במקום בוצע על-ידי הגנרל פון שטאופנברג. הוא וחבריו נתפסו ונתלו במקום באמצעות מיתרי פסנתר.
הגרמנים פוצצו את המתחם לפני בוא הרוסים. יש במקום זבובים ויתושים עוקצניים. ראו הוזהרתם.
-המבצר מָלִבּוֹרק - MALBORK
המבצר הגדול והשמור ביותר, מימי הביניים באירופה, בסגנון גותי. היה מקום מושבם של מיסדר הטֶבטוֹנִי, מיסדר צבאי-דתי ששלט 150 שנה, החל מראשית המאה ה-14. נכבש פעמים רבות על-ידי הרוסים, השוודים, הגרמנים ונפוליאון. מבצר גדול מאוד, בשלושה מפלסים. הכניסה בתשלום עם הדרכה מקומית. בכניסה פסל ברונזה עם דמויותיהם של ארבעה מנהיגי שושלת ההוֹנְצלרים, אולם מרכזי, אולם קבלות פנים, אולם נשפים, מנזר עליון, מטבח, מוזיאון כלי-נשק, חדר כספות, כנסייה, מוזיאון תכשיטי אבני ענבר AMBER - נפלא. במלחמת העולם השנייה נפגע ושוחזר להפליא. כ-60 ק"מ דרומית מגדנסק.
לודז'
בניגוד למידע המוקדם שהיה בידינו על העיר, זכינו להפתעה רבה על מה שראינו: מרכז מסחרי גדול ומודרני, משולב עם בנייני תעשיית הטקסטיל (משוחזרים) הגדולים, כולם מלבנים אדומים, שהיו בבעלותו של התעשיין היהודי פוזננסקי. לודז' הייתה בזמנו "מנצ'סטר הטקסטיל" הגדול ביותר באירופה, בבעלותם של כמה תעשיינים יהודים גדולים שבהם עבדו מאות אלפים. לודז' הייתה קהילה יהודית גדולה (240 אלף מתוך 800 אלף תושבים) ובה פעילות רבה ומוסדות רבים. רוב היהודים נשלחו להשמדה בחְלֶמנו ובאושוויץ. דמויות יהודיות מפורסמות רבות נולדו ופעלו בלודז': ארתור רובינשטיין, יצחק כצנלסון, פרישמן, ארתור שק, יוליאן טובים, אדלר, היימן, אפרים קציר, אהרון קציר.
אחרי המלחמה התקבצו בעיר 38 אלף שרידי הניצולים מהעיר ומהאזור. רובם עלו לישראל. בעיר נותרו ארמונות של פוזננסקי, מרשימים מאוד.
דמות מיוחדת ששרדה היא הרופא מרק אדלמן. הוא היה חבר הבונד (קומוניסט) שלחם במרד גטו ורשה עם מרדכי אנילביץ ושרד. הוא נשאר נאמן לפולין ולא עלה לישראל. התנגד לציונות, חזר ללודז' ועבד שם עד מותו ב-2010. הוא נקבר בבית הקברות בורשה. בפולין הוא נחשב לגיבור לאומי.
המוזיאון העירוני של לודז'
מוזיאון קטן, בארמון מרשים עם גינה קטנה במרכז העיר. מומלץ.
המוצגים מעלים בהבלטה את פרשת חייו ופעילותו המוסיקלית העולמית של הפסנתרן ארתור רובינשטיין, יליד לודז'.
בית הקברות היהודי בלודז'
בית הקברות היהודי הגדול באירופה. במקום בולטת במיוחד חלקת הקבר הענקית של התעשיין פוזננסקי, כמוזילאום ענק ולא שיגרתי. ישנה חלקה גדולה של קורבנות השואה, שבה מוצב שלט של משרד הביטחון בכותרת "עדים במדים". בשלט נכתב שמאז 2007 צה"ל שולח משלחות של מג"דים ומ"פים, במסגרת קורסים והשתלמויות בפו"מ, לבית הקברות בלודז', כדי לנקות ולשפץ קברים של היהודים שנרצחו ומתו.
בפירוט של משימה זו נכתב:
ב-28.11.07 שופצו 400 קברים;
ב-27.11.08 שופצו 910 קברים;
ב-25.4.10 שופצו 500 קברים.
אתר זיכרון לחסידי אומות עולם פולנים בלודז'
האתר מצוי בגן יפה ובו שמותיהם של מאות חברי ארגון "זִיגוֹטָה" - ארגון פולני מחתרתי שהציל יהודים במלחמת העולם השנייה בשנים 1945-1941.
כמובן שביקרנו גם בורשה, בקרקוב, באושוויץ, בזאקופנה ובמכרה המלח הנקרא ויליצקה הנמצא מתחת לאדמה, אתר תיירותי מפורסם שמבקרים בו מיליון אנשים בשנה. על אתרים אלה נכתב ודווח ולכן אינני חוזר על כך.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
