רולטה רוסית לאחרונה התבשרנו על החמרה עם עברייני תנועה סדרתיים. לפי תקנה חדשה של משרד התחבורה, צבירת 30(!) עבירות תנועה - או 5 עבירות חמורות - במשך חמש שנים תגרום לשלילת רישיון לתקופה דומה.
האם זוהי החמרה? הצחקתם אותי. שימו לב באלו עבירות מדובר: גרימת מוות ברשלנות, הריגה בתאונת דרכים - עבירות חמורות ביותר, שחייבות היו לשלול מהנהגים העבריינים את רשיון הנהיגה לצמיתות, ולשלוח אותם לכלא לשנים רבות.
גם העבירות האחרות הן כבדות-משקל ועלולות לגרום לתאונות חמורות עד כדי מוות. פגע וברח, נהיגה בשכרות (עיין ערך טל מור), נהיגה ללא רישיון או במהירות אסורה, עקיפות מסוכנות, סיכון הולכי רגל במעבר חציה, נסיעה במסילת ברזל במחסום סגור ועוד - בכל אלה מדובר ממש ברולטה רוסית על הכביש, שמחייבת ענישה חמורה ומרתיעה.
רק לאחרונה קיבלנו תזכורת טרגית - בדריסתו למוות של אמיתי רון - מה קורה כאשר נהג מסיח לרגע דעתו מן הכביש וכי גם זה עלול להיגמר במוות.
עם כל הכבוד, התקנה החדשה היא עדיין לעג לחוק. כל עוד העונשים יהיו קלים, הקטל בדרכים יימשך. הגיעה השעה לערוך ארגון מחדש במערכת הענישה והחקיקה על עבירות תנועה, ובא לכבישים גואל.
כספת קוראת לגנב אני תמהה על בעלי הקפה המיתולוגי 'רימון', שהכספת נפרצה במסעדתם בירושלים. כיצד לא בדקו את הרקע של העובדים. או לחילופין אם ידעו שהעובד, החשוד בגניבת הכספת, הוא בעל עבר פלילי, כיצד קיבלו אותו לעבודה. כלום הם אינם מכירים את מאמר חז"ל "פירצה קוראת לגנב", על אחת כמה וכמה כספת עם ריח הכסף הגדול שקורצת לגנבים.
בית קפה צועד לא רק על הקיבה, אלא לא פחות על השכל הישר של הבעלים, שהוא הבסיס לניהול תקין של בית הקפה. אילו הבעלים היו רואים את הנולד, ועומדים על טיבו של העובד, היה נמנע המחדל החמור.
אין עם מי לדבר כל הכבוד לח"כ
יואל חסון על היוזמה החדשה שהוא מקַדם, לפיה אזרחים יוכלו להתקשר בקו ישיר לחברי כנסת. אולם השאלה היא מדוע רק פעם אחת בשנה, מה שהופך את ההצעה לסמלית ביותר ולחסרת משמעות.
כדי שתושג מטרת "הקו החם", חיזוק הקשר הישיר עם הבוחר, ראוי שהוא יתקיים לעיתים קרובות, לפחות פעם בחודש. אם כבר הציבור מממן לח"כים, בין שאר העלויות הגבוהות, את סעיף הקשר עם הבוחר, ראוי שהוא ייצא נשכר ושהתועלת תצדיק את העלוּת. אך אם מדובר בקו פתוח לציבור פעם אחת בשנה בלבד, ההרגשה היא שכל השנה, כרגיל, אין עם מי לדבר. בַּמֶּה הועיל אפוא חַ"כּ בתקנתו?
ירוק בכנסת סוף-סוף המגמה הירוקה חדרה גם לכנסת. לאחרונה הוגשו במשכן שתי הצעות-חוק חשובות בתחום האקולוגי. הצעה אחת למיחזור אשפה נושאת את השם 'חוק האריזות', שהגיש השר לאיכות הסביבה
גלעד ארדן. ההצעה השנייה, שהתגבשה בכנסת, עניינה מיחזור מים אפורים. בצד התועלת האקולוגית אין ספק שהחיסכון במים יתרום גם לשיפור מפלס המים בכנרת. כל הכבוד!
תקנון הביגוד סוגיית הלבוש ההולם בעירייה ובמוסדות ציבור בכלל, אינה צריכה להיות נושא לדיון אישי הנתון במחלוקת. עליה להיות חלק בלתי נפרד מתקנון העבודה, ומובנת מאליה, בדיוק כמו מתן שירות טוב לציבור, מניעת הטרדות נשים ועוד. לכן, בדומה לסעיפים אחרים בתקנון, אין מדובר בכפייה אישית או דתית, אלא הלבוש המתאים הוא חלק אינטגרלי מהשירות הציבורי. הוא משקף את הכבוד לאזרחים הפונים, ולא פחות של העובדים עצמם. (במקרה של המשטרה, אבטחה, פיקוח עירוני וכדומה המדים האחידים הם סמל ותעודת זהות של מקום העבודה.)
ודאי שעיריית ירושלים, שבָּה חלק נכבד מציבור הפונים שייך למגזר החרדי והדתי, צריכה לגלות רגישות יתר לנושא הלבוש המתאים של העובדים, ובמיוחד של העובדות. על בגדיהן לעמוד בקריטריונים מינימליים של צניעות, כדי לאפשר לדתיים כאזרחי העיר לקבל שירות הולם ללא כל מבוכה.
הגנב המסתורי אני תמהה כיצד לשכת רמטכ"ל אינה מאובטחת דיה, או לפחות מצוידת במצלמות אבטחה, כדי שאפשר יהיה לגלות מי הוא הגנב ה'מסתורי', שגנב והחזיר את האקדח הנעלם ללשכה, מבלי שזו תהפוך לתעלומה בלשית או לעלילת מתח מרתקת. כי בבטחוננו הדבר. אם מערכת הביטחון אינה מאובטחת כהלכה, כיצד האזרחים יהיו מוגנים?
מין בשאינו מינו חילופי זכר ונקבה של מִספרים אצל שדרנים (תתפלאו לא רק בבאסטות בשוק), כמו שגיאות לשון בכלל, הפכו כבר לחזון נפרץ. אם רצינו הוכחה נוספת לכך, קיבלנו אותה לאחרונה אצל שַדר ותיק בגלי צה"ל.
"שבע-עשרה אלף פעם" - הכריז השַדר ברמה, וחזר ושָנה את השגיאה היסודית. רק כדאי שיֵדע כי המילה 'אלף' (הסומך) היא הקובעת את מין המספר (הנסמך), ולא המילה 'פעם' (המהווה סומך של הביטוי המספרי כולו). לכן יש לומר 'שבעה עשר אלף פעם' בלשון זכר.
גם שַדר אחר בקול ישראל לא פיגר אחריו ואמר: "אחת עשרה חוליגנים רצים אחרי הכדור", בצטטו את פרופ' ישעיהו ליבוביץ, שמתח ביקורת נגד פולחן הכדורגל. גם שדר זה לא ידע שחוליגן הוא לְשון זכר, ועל כן יש לומר 'אחד עשר חוליגנים'. ולקינוח, בתוכנית אחרת אמר השדר: "בַּמָּקום האחת עשרה", בִּמְקום 'בַּמָּקום האחד עשר' בלשון זכר.
מה דעת השדרנים לעבור אפוא קורס מזורז בעברית נכונה? ובאותו עניין:
קורס מזורז בעברית כדאי שחברי הכנסת יעברו קורס מזורז בלשון עברית. אז יֵדעו כי אין אומרים 'חשדות גדולות', כפי שאמרה ושָנתה ח"כית טרייה (הבת של), אלא 'חשדות גדולים'. המילה חשד, כמו שמות העצם חלון ושולחן, היא לְשון זכר, למרות הסיומת הנקבית שלה. וזוהי רק שגיאה אחת מתוך רבות בפי נבחרי העם, האמורים לשמש לציבור בין היתר מודל לדיבור בעברית נכונה.
טיפ למעוניינים: אם ברצונכם לוודא את מין המילה הדקדוקי ברבים, ראוי שתבדקו את שם העצם ביחיד, האם הוא בלשון זכר או בלשון נקבה, וכן את מקבילות המילה האחרות הקיימות בלשון העברית.
ובא ללשוננו גואל.
פסוקו: רק תפילה נישא לשחרורו הקרוב של גלעד שליט בתוך שאר שבויי ישראל (ולא נשכח גם את אחִינו יונתן פולארד)! 
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
