התחרות בין אלוף מנדלבליט לשופט גולדסטון (ב')

בשבוע שעבר (6.7.10) פורסמו מסקנותיו של הפרקליט הצבאי הראשי מהחקירה שערך בעקבות מבצע עופרת יצוקה. מסיכום הדברים עולה כי מתקיימת, כפי הנראה, גם במקרה זה (בנוסף למקרה חג'אג') תחרות סמויה בינו לבין השופט גולדסטון מי יוציא את חיילי צה"ל גרוע יותר בעינינו ובעיני העולם.

בעניין תלונת מג'די עבד רבו כותב אלוף אביחי מנדלבליט:

• "אירוע זה, שעניינו בטענות בדבר שימוש בתושב פלשתיני במה שכונה 'מגן אנושי', נחקר על-ידי מצ"ח, בהתאם למדיניות החקירות של צה"ל, לפיה טענות מסוג זה מועברות באופן מיידי לחקירה פלילית. החקירה, אשר כללה תשאול של המתלונן ושל עשרות חיילים ומפקדים, העלתה כי מפקד גדוד אישר לשלוח תושב פלשתיני להיכנס לבית (צמוד לביתו של אותו תושב) בו שהו פעילי טרור, וזאת על-מנת לשכנעם לצאת ממנו. מפקד הגדוד, אשר לא נכח במקום האירוע, נתן את האישור על בסיס דיווחים שקיבל, לפיהם התושב הפלשתיני ביקש מספר פעמים מהחיילים לעשות כן על-מנת שניתן יהיה להימנע מהריסת ביתו אגב הלחימה. לאחר ששקל-מחד, את העובדה שמדובר בחריגה מההוראות הקיימות בצה"ל ומהעקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון, בדבר איסור הסתייעות באזרחים לצורך פעילות מבצעית; ומנגד, את העובדה שהחלטת מפקד הגדוד לאשר את כניסת התושב הפלשתיני לבית התקבלה כאמור בהתאם לבקשת התושב מתוך מטרה לנסות להימנע מהריסת ביתו ובנסיבות מבצעיות מורכבות - הורה הפצ"ר על העמדתו של המג"ד לדין משמעתי".

כפי שפורסם על-ידי הכתב הצבאי של ערוץ 10, מדובר על מקרה בו חמושים התבצרו בבית וירו על חיילי צה"ל. החיילים השיבו אש ותכננו להורסו על-פי ההנחיות המבצעיות שהיו במקום. תושב מקומי, שרצה מיוזמתו למנוע את הרס ביתו, ביקש מהחיילים להיכנס לבית ולדבר עם החמושים כדי שיסגירו את עצמם ובכך ימנע את הרס ביתו. האישור ניתן והמקומי נכנס ויצא ארבע פעמים לבית בניסיונות שכנוע של החמושים. בפעם הרביעית איימו עליו החמושים שאם ייכנס פעם נוספת - יירו בו.

על הפרק עמדו בפני המפקדים שתי אפשרויות. האחת - להרוס את הבית מול עיניו של בעליו, שלא עשה דבר נגד החיילים, וזאת על-פי ההנחיות המבצעיות שהיו במקום; ולחילופין - "להסתכן" בהפרה של הנחיית בג"צ בדבר נוהל שכן, שלדעתי לא היה כלל רלוונטי במקרה זה, היות שהפלשתיני נכנס מיוזמתו לבית ולא בכפייה של החיילים. העמדתו לדין, ואפילו משמעתי, של המג"ד - משדרת עמדה ברורה לצבא. היו אלימים, היו הרסניים, היו תוקפניים ואל תגלו רגישות כלשהי. בג"צ יצא מרוצה, והמוסר שלנו - אנה הוא בא?

במקום להעמיד לדין מפקד גדוד בצה"ל שנמצא תחת לחימה, ניתן לעשות איתו בירור ולהבין את מניעיו. אבל זה, לצערי, לא קורה בצבא שמעלה לדרגת אלוף לא תקנית את הפרקליט הצבאי הראשי ומקדש את הייעוץ המשפטי על-פני ערכי הלחימה של הכוח הלוחם. מצער ומקומם!