אחרי הרבה אנרגיה ותעצומות נפש שאנו משקיעים בלגרום לילד להישאר סוף סוף בגן בלי לרצות הביתה (ועם הרבה מזל אולי אפילו ליהנות מהשהייה שם), אנו עלולים לקבל אותו חזרה עם מחלות שקיבל במתנה מחבריו לגן, ומדובר במחלות רבות ומגוונות.
אז כדי לעשות סדר במסיבת הגן הזו, הנה המחלות שכדאי להכיר כדי לדעת כיצד להתגונן ולטפל:
הצטננות - אולי התופעה השכיחה ביותר. מתאפיינת בנזלת מימית, שיעול וגודש באף. לפעמים דמעת והתעטשות, והיא יכולה להופיע עם או בלי חום גבוה.
הצטננות נגרמת על-ידי מספר רב של נגיפים ולכן בשנה הראשונה בגן, הילד יכול לחלות מספר פעמים. ברוב המקרים אינה דורשת טיפול מיוחד, פרט להקלה בתסמינים בעזרת משככי כאבים דוגמת נורופן לילדים, דקסמול קיד וכדומה.
במידה וילד "מצונן כל הזמן", מרבה להתעטש, לגרד בעיניים ובאף יש להתייעץ עם רופא בשאלה אם מדובר בהצטננות או בנזלת אלרגית.
דלקות הגרון - "אמא, כואב לי הגרון" היא תלונה שכיחה. חשוב לשים לב, האם כאב הגרון מלווה בנזלת, שיעול, חום לא גבוה וגרון אדום מאוד. שילוב זה מרמז לכיוון מחלה וירלית. אם מדובר בכאב גרון המלווה בחום גבוה, ריח רע מהפה, דיבור גרוני, ולמי שיודע להסתכל - גם בתפליטים לבנים בגרון (אך ללא נזלת ושיעול) הדבר מעיד על דלקת חיידקית. במידה וזה המצב, יש לפנות לרופא לבדיקה.
דלקות עיניים - מדובר בעיניים אדומות, לעיתים דומעות, עם או בלי הפרשה מוגלתית, כאב ואי נוחות.
לצערנו, דלקות עיניים הן מדבקת מאוד. יש לפנות לרופא לקבלת טיפול בטיפות או משחת עיניים ולנקות את ההפרשות בעדינות. במצב זה יש להימנע מלשלוח את הילד לגן, מאחר שדלקת העיניים מדבקת מאוד. יש לשמור על הגיינה, לרחוץ טוב ידיים במים וסבון אחרי הטיפול בילד, ולנגב במגבות חד פעמיות.
שלשולים, הקאות וכאבי בטן - תופעות אלו נגרמות על-ידי נגיפים, חיידקים או פרזיטים (טפילים).
ישנם מספר תסמינים שיכולים להופיע בדרגות חומרה שונה, כל אחד לחוד או כולם יחד. יש לשים לב למספר דברים: חום גבוה, שתייה, מתן שתן, חומרת כאבי הבטן.
ברוב המקרים המחלה תחלוף מעצמה תוך מספר שעות עד מספר ימים ויש לשים לב בעיקר לכך שהילד אינו מתייבש, ולהקל על כאבי הבטן שלו. במידה והילד אינו מצליח לשתות, או שותה ומקיא כל הזמן, יש לפנות לרופא. אם השלשול וכאבי הבטן נמשכים, יש לשלוח צואה לבדיקת פרזיטים (טפילים), שזהו זיהום שכיח בילדי הגן. לעיתים יש צורך בבדיקה של כל ילדי הגן והצוות היות ומדובר במחלה מדבקת מאוד. לכן, יש להקפיד על רחיצת ידיים היטב, מגבות נייר, חיטוי האסלות וכדומה.
מחלת הפה והטלפיים - מחלת חום, שבה מופיעים פצעים כואבים בפה, בכפות הידיים ובכפות הרגליים. המחלה נגרמת על-ידי נגיף ואין לה טיפול פרט להורדת חום ומניעת כאבים בעזרת משכך כאבים. זו מחלה מאוד מדבקת שבמהלכה הילד מתלונן על כאב בפה, מסרב לאכול, מרייר (רוק נוזל מהפה), נראה סובל, ובבדיקה מגלים גם כתמים או פצעים בכפות ידיים ורגליים. המחלה נמשכת מספר ימים ויש להקפיד על שתייה (עדיפה שתייה קרה), הורדת חום והקלה על כאבים.
אבעבועות רוח - מחלה שהייתה שכיחה מאוד בחורף והופעתה הולכת ויורדת בשל חיסון שניתן לרוב הילדים. המחלה מתחילה עם חום נמוך, לעיתים הצטננות, ולאחר מכן מתחילים להופיע כתמים על הפנים. הכתמים הולכים ומתפשטים על כל הגוף, מתרבים במספרם ומשנים את צורתם לשלפוחיות קטנות שבתוכן נוזל. במשך מספר ימים מופיעים עוד ועוד נגעים, כתמים, שלפוחיות וגלדים. הפריחה מגרדת מאוד דבר שגורם סבל לא קטן לילד. יש לתת תרופות להורדת חום, למניעת גרד (אנטי היסטמינים כמו פנסטיל, אריוס...), למרוח את העור בתכשירים מרגיעים כמו לוציו קלמין, לעשות לילד אמבטיות במים פושרים (יש גם תרופת סבתא: קורנפלור במים) ולהימנע ממשחק בחול ובאבק, על-מנת למנוע זיהום משני בפצעים.
המחלה יכולה להיות מקלה ועד קשה מאוד. ולכן יש לזכור שניתן היום לחסן את הילדים ולמנוע את הופעתה.
אימפיטיגו (פצעי עור מזהמים) - אלו הם הפצעים בעור, שנגרמים על-ידי חיידקים. בד"כ יש להם צבע דבש והם יכולים להופיע כפצע בודד, כקבוצת פצעים, או על פני שטח גדול של העור.
במידה ומדובר בפצע יחיד, או כמה בודדים, ניתן לטפל בטיפול מקומי במשחה (בקטרובן, פוסידין וכדומה). במידה והפצעים מפושטים, יש לתת טיפול באנטיביוטיקה דרך הפה. בכל מקרה, חשוב להגיע לבדיקת רופא.
מולוסקום קונטגיוזום - נגעים קטנים על-פני העור, שנגרמים על-ידי וירוס. בד"כ מופיע בתחילה כנגע בודד, ואז, אם יש מזל, הוא נשאר בודד, או נוספים מעט. במקרים הפחות נעימים, התופעה מתפשטת על פני חלקים נרחבים של העור והדבר נראה כמו יבלת קטנה, עגולה וחלקה.
תופעה זו בתחילת דרכה איננה מורגשת על-ידי הילד, ומפריעה בעיקר להורים מבחינה אסטתית. לצערנו, במקרה זה טיפול במשחות אינו עוזר. בשלב מסוים, אחד הנגעים עובר תהליך דלקתי, ונראה כמו פצע מזוהם. בשלב הזה הוא יכול לגרום לכאב. מצב זה יוצר תגובה חיסונית, ובד"כ אחריה, נעלמים כל הנגעים. ישנם ילדים, שסובלים מכך חודשים ארוכים אך בסופו של דבר כל הנגעים מחלימים. המחלה מדבקת מאוד ולכן זכרו לרחוץ ידיים במים וסבון, לאחר טיפול בילד.
חשוב לזכור: רוב המחלות אותן מביאים הילדים מהגן, נגרמות על-ידי נגיפים (וירוסים), אינן מסוכנות, וברוב המקרים הילדים יבריאו ללא כל סיבוכים וללא טיפול אנטיביוטי. יש לשים לב למצבו הכללי של הילד, ולהקל על תסמיניו בעזרת תרופות להורדת חום, להקלה בכאבים ולהורדת גוש באף כגון נורופן לילדים, אקמולי וכדומה. תרופות אלו ניתנות לקנייה ללא מרשם רופא, ורצוי תמיד להחזיק תרופות אלו בהישג יד למידה והילד זקוק להקלה.
בכל מצב בו החום אינו יורד, תחת המינון המקובל בתרופות הללו, או שמצבו הכללי של הילד מדאיג, ללא קשר לגובה החום, יש לפנות לבדיקת רופא.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
