החינוך החקלאי בסכנה

בשבועות האחרונים מתנהל מאבק בלתי מתפשר נגד סגירת בית הספר החקלאי בפרדס חנה, מוסד מיתולוגי שהוציא מקרבו במרוצת השנים שורה ארוכה של חקלאים שהשביחו את הייצוא החקלאי ויצרו זנים מקוריים בענף החקלאות שהינם לתפארת המדינה.

כילידת פרדס חנה, ליוויתי את בית הספר החקלאי שהיה חלק בלתי נפרד מנוף ילדותי והיווה, ועדיין מהווה, סמל וגאווה לתפארת החקלאות הישראלית.

לרוע המזל, קשור המאבק במציאות האכזרית שנכפתה עלינו, שבה כרישי הנדל"ן זוללים את כל החלקות הטובות במדינה, ואת מקומם של אתרים היסטוריים, מבנים לשימור ומוסדות חינוך תופסים מגדלי דירות ומשרדים המתחרים ביניהם בגובה ולא באיכות.

למרבה האירוניה, נרתמה גם התאחדות האיכרים הטוענת על בעלות על המתחם רחב-הידיים שבו ממוקם בית הספר החקלאי, לחסל את המוסד המפואר ולהקים במקומו שכונה יוקרתית.

גם העיתוי נראה על פניו מוזר: פרשת הולילנד שיצרה מזמן "פיל לבן" מולידה, ככל הנראה, פילים נוספים קטנים ואחד מהם יהיה, חלילה, בפרדס חנה.

לא במקרה הזכרתי את פרשת הולילנד, שכן אחד מנחקרי הפרשה, עו"ד משה שמעוני, משמש כיום כמנכ"ל התאחדות האיכרים והוא הרוח החיה בחיסול בית הספר ומימוש העסקה.

תנועת אומ"ץ, שעסקה בהרחה בפרשת הולילנד, מגלה כיום ערנות לגבי עסקות נדל"ן שנויות במחלוקת והחליטה לטפל גם בפרשה זו. הסניף הצפוני של התנועה אסף מידע מאלף שמתוכו עולים חשדות-לכאורה למעשים הנוגדים את כללי המנהל התקין. בעקבות זאת פנתה התנועה אל מבקר המדינה וכתבה לו בין היתר:

• "תנועת אומ"ץ עוקבת בדאגה אחרי ההליכים התמוהים שמתנהלים בימים אלו כדי להביא לחיסולו של כפר הנוער בפרדס חנה בהליך בזק, תוך העברתם של נכסים ציבוריים לידיים פרטיות שלא כדין, בסיועם הפעיל של גורמים במוסדות השלטון.
  
  לכפר הנוער כ-200 דונם הרשומים בלשכת רישום המקרקעין על-שם חברת בית ספר תיכוני חקלאי פרדס חנה, חל"צ ("החברה"). החברה הוגדרה מיומה הראשון כחברה לתועלת הציבור, שמטרתה הפעלה של כפר נוער חינוכי חקלאי.
  
  ממשלת ישראל החליטה ביום 18.12.2008 (החלטה מס' 4336) כי קיים אינטרס ציבורי מובהק בהמשך פעילותה של החברה, והעמידה לרשות החברה הלוואה לזמן ארוך בסך 8.6 מיליון ש"ח לכיסוי גרעון העבר. שנה לאחר מכן, ביום 27.12.2009, הוחלט בדיון אצל מנכ"ל משרד החינוך לחסל את פעילותה החינוכית של החברה, בניגוד גמור להחלטת הממשלה, ללא כל נימוק, ומיד בתום שנת הלימודים התש"ע.
  
  החלטה תמוהה ושרירותית זו התקבלה לבקשת התאחדות האיכרים מיום 24.11.09, עת הציגה עצמה כבעלים שמאסו בחינוך ורוצים לעשות שימוש אחר בקרקעות החברה. משמעותה של ההחלטה ברורה: כיום יש לחברה 1,300 תלמידים וכ-150 עובדים, אך בעוד ימים ספורים לא יוותרו לחברה עובדים או תלמידים, אלא רק נדל"ן וקופת מזומנים... אומ"ץ מבקשת לבדוק האם עמדו בבסיס ההחלטות והפעולות שיקולים זרים כמו הרצון לסייע לגורמים מסוימים המקורבים לשלטון הנוכחי, ולאור תוצאות החקירה לבחון נקיטת אמצעים אישיים ומערכתיים כנגד כל מי שלקח חלק בהוצאה לפועל של המהלכים הפסולים, אשר נערכו לכאורה ללא סמכות ובניגוד לחוק".

במקביל לפנייה למבקר, הייתה אומ"ץ מעורבת בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת ביוזמתו של חבר הכנסת מאיר שטרית ובתמיכתו של יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב, שנועד למנוע את סגירת בית הספר והארכת פעילותו פרק זמן נוסף עד שיתבהר אם יש ממש בטענת התאחדות האיכרים, כשיש ירידה משמעותית במספרם של תלמידי בית הספר ואין הצדקה להמשך החינוך החקלאי.

ואמנם, בתום הדיון בוועדה הפרלמנטרית, בקעה קרן אור כאשר הוחלט להמליץ בפני משרד החינוך על אורכה של שנת לימודים נוספת. אבל אליה וקוץ בה: מסתבר שבדרגים הנמוכים של משרד החינוך יש כאלה הסבורים שההמלצה של ועדת החינוך של הכנסת אינה מחייבת אותם, והם ממשיכים בהכנות לסגירת המוסד המפואר בעידודם הסמוי של ראשי התאחדות האיכרים. אומ"ץ הזדרזה לפנות אל שר החינוך בנושא זה וכתבה לו:

• "במהלך טיפולנו בנושא זה התבררו לנו כמה עובדות מאלפות המעלות חשדות לפגיעה במנהל תקין ובטוהר המידות, שנחשפו בפנינו במקביל המעוררות תהיות לגבי התנהלותה של התאחדות האיכרים, הטוענת לבעלות על השטח.
  
  לפני כמה ימים קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא זה, וכפי שנמסר לנו הוחלט על אורכה של שנה, אך גורמים מסוימים במשרד החינוך אינם מתכוונים לממש החלטה זו ככל הנראה".

אחד מראשי אומ"ץ פגש באקראי בבית-קפה תל אביבי את שר החינוך והפנה את תשומת ליבו למכתב שנשלח אליו. שר החינוך לא השיב תשובה מחייבת לכאן או לכאן, אך הבטיח לדון בנושא בכובד ראש.

אני מקווה שהשר גדעון סער יצדיק את קבלת אות אומ"ץ בשנה החולפת בגין הגינותו השלטונית, ויוכיח הלכה למעשה שהמנהל התקין הינו לנגד עיניו.