גזענות ושוביניזם למהדרין בלבד

נדחפתי לשחרר מתוכי את התחושות האפלות ולהעלותן על הכתב לאחר שיחה עם הפסיכולוג שלי, שבאה בעקבות ארועי עמנואל שכה הושמצו על-ידי רובנו, החילוניים. משום מה חשתי אהדה אינטימית לסלונימיסטים, לפתע רדפוני שדים לחוצים, אז נשכבתי אצלו, מעניש את עצמי בפרידה מכמה מאות שקלים, שהזעתי כדי להרוויחם. וכתמיד, הוא הקשיב והיו לו תשובות מרגיעות, והחלטתי לשתף את מי שיחפוץ, יטרח ויקרא.

ד"ר ירחמיאל אבוקסיס זה, אביו מרוקאי ואמו פולנייה - מפגש נדיר וטעון. שמו על-שם סבו מצד אמו. עם מוצא ועם שם כזה, לא מפתיע שבחר להיות פסיכולוג... וזה היה דברו של ירחי אלי (ירחי, כך מכנה אותו בתו החורגת, כבת שתים-עשרה. הוא נשוי בשנית, יש לו ילד וילדה החיים עם גרושתו. אשכנזייה נאה, שהייתה אגב גם מטופלת אצלו... עוד צ'ופר של העיסוק):

"האדם הוא רובוט משוכלל, שמה שפיתח אותו לרמתו המוגבלת הנוכחית, יצר בתוכו, אם במכוון ואם מחוסר ברירה, סתירה מובנית. הסתירה המובנית הזאת הופכת את האדם לבלתי צפוי ולעיתים לאובססיבי ובלתי נשלט. זכרון הלימוד, החינוך והתרבות, מאפשר לו להתקיים כיצור חברתי, כשתנאי יסוד לחברה הוא תחושת השייכות. ותחושה רגשית זאת מחוזקת באמצעות תחרות השוואתית וחשש מתמיד. מנגנון מוח האדם קולט, לומד, מאפיין, מקטלג, זוכר, ממיין ומשווה".

פתיחה "מהממת" מפיו של איש צעיר יחסית, שגרמה אצלי להרמה קלה של גבה ימנית. ד"ר אבוקסיס המשיך ביובש:

"תנאי היסוד האלה, המובנים והמוטמעים בו, החל ממועד התחלקותו עד לידתו ומכאן ועד חדלונו, הופכים את הרובוט הזמני והמסכן הזה, לגזעני ושוביניסטי, כשההבדל בין פרטיו וחברותיו הוא ביכולת ובנכונות המנטלית שלהם לדחוק ולהמעיט את השפעת התכונות המובנות ה'טבעיות', ולבטלן בפני הנרכשות או הנלמדות.

"ה"אריסטוקרטיה" האירופית הוטמעה וטופחה במשך מאות שנות מאבק תרבותי פנימי ועם תרבויות אחרות. המאבק זכה בנצחונות חד-משמעיים תרבותיים וצבאיים, כבש תרבויות, רמס ודיכא אותם, וכמובן התעשר ונבנה מהם. מדובר כאן בתהליך אנושי חברתי טבעי, שנגרם בין היתר כפועל יוצא לתחרות אכזרית מתמשכת שהתקיימה בתוך ובין החברות האירופיות עצמן, תחרות ומאבק שהביאו להתפשטות באמצעות הגירה, והגיעו לשיא במלחמות עצומות היקף, שרקען במאבק התרבותי-גזעני שיצר תפישה נאצית טוטליטרית בד-בבד עם תפיסה קומוניסטית מהפכנית טוטליטרית. והכל נוצר באירופה".

הטון היבש בו ביטא אבוקסיס את הדברים, לא הסגיר את תחושתו האישית לגבי משמעות הנאמר על ידו.

"כך שבאופן טבעי נוצרה וישנה לאירופים ככלל, תחושת עליונות תרבותית איכותית מובנית ונרכשת", הוסיף אבוקסיס.

לרגע דימיתי לשמוע נימה של אי-נחת. ד"ר ירחי היה מיומן. הוא היה מודע, ללא ספק, למשמעות היתר שיש לדברים שהוציא מפיו.

"מאחר שהמוח האנושי מקטלג ומשווה, טבעי למנגנון המוחי לאמץ הכללות ודימויים. באמצעותם הוא מסוגל להסיק מסקנות מיידיות שמרגיעות אותו. כי זה טבעו: לחפש ולתת או לקבל מענים לתהיות, למוזרויות ולפחדים. הנה לך אחת הסיבות לכך שפיתח את האמונות ואת הדתות. ומאותה תכונה מוחית פרצה החילוניות, כאשר התקבלו תשובות אחרות, משכנעות יותר מהתשובות שסיפקו הדתות".

תוארו בא ממומחיותו בהרדמה, מומחיות מעייפת שהתישה אותו עד שהפך עצמו מאזין ערני. הוא עצר את שטף דיבורו הקורקטי, ובחן אותי ואת הרושם שעושים עלי דבריו. היישרתי אליו מבט, והוא המשיך בסקירתו:

"כך ובצדק טבעי, חשה כת חרדית אשכנזית שמטפחת את ייחודה המתבדל, ועוטפת את עצמה ב'קדושה' של בורות ודלות מאמונה ומרצון 'חופשי'. המזרחי, חרד ככל שיהיה, בא מתרבות נחותה! מחשיבה דתית שטחית פשטנית ורדודה. החרד המזרחי ספוג בהשפעות תרבות המזרח הכנועות, הנוטות להשלים מצב קיים. הוא פשרן מטבעו, מחובר יותר לעבר, למסורת קודמיו, לכן 'נגוע' באמונות טפלות, בקמעות, לחשים, ניסים, נפלאות, בבות, שהם על גבול עבודה זרה.

"בדימוי האשכנזי האליטיסטי, החרד המזרחי ככלל, לימודיו הם מן הפה לחוץ, הגמרא שלו דלה כי תבונתו שטוחה, אין ברצונו ואין ביכולתו להעמיק. מבנותיו ומזרעו לא יכול שייצאו תלמידי חכמים, לא יולד גאון בתורה מנהיג וגדול דור. ורע מכך - אין בו נכונות אמת למות על קידוש השם. כי מטבע מוחו אין בו את מידת הקנאות".

הוא הוריד את משקפיו לנגבם תוך דיבורו: "לכן מזרחי לא יבוא בקהלם, לא בדור ראשון ולא בשני, אולי בדור שלישי, במקרה יוצא מן הכלל... זאת מציאות שאין לשרשה. עד כדי כך, זה מושרש, שחרדי עדות המזרח מבינים, מקבלים ומכבדים את זה! שכן מלכתחילה, כל שרצו לא היה בלימוד מעמיק, אלא בגישה ישירה 'לפטמה לינוק ממנה'... משקיבלו 'פטמות אחדות' נתרצו ודי להם בכך. די להאזין לרמת שיחו של מורם ורבם, 'הגאון' הרב עובדיה. אם הוא עצמו, דברו אליהם, כדבר אל דלי שפה ומוח, והמה מקבלים ומקדשים את שיחו הזה, אלה דברים בשם אמרם ומה צריך עוד?"...

האם התגנבה נימת ביקורת לדבריו? לא יכולתי להצביע עליה בבירור. אבל הוא חש שדבריו נופלים על אוזן קשובה והמשיך: "וכך, בטבעיות מובנת, חוזים אתם, החילוניים האשכנזים, ילדי הארץ, בני ונכדי המהגרים שעלו לכאן מאותה אירופה תוססת 'מתהפכת' והעלו לכאן את יהודי ארצות תרבות האיסלאם, השקטות ומקדשות המסורת. ניסיתם להטמיעם בתרבותכם העילית, אך מיהרתם להתייאש. לא הבנתם איך ברי מוח אינם רואים את גדלות תרבותכם המנצחת? איך זה אינם יורדים על ברכיהם, אסירי תודה על ההזדמנות החד-פעמית שהענקתם להם? לעלות בקפיצה נחשונית מהמדרגה התרבותית הנחותה בה צמחו, אל המדרגה העליונה בה אתם מצויים?... כך, בדומה לחרדים האשכנזים, הגעתם למסקנה ה'מתבקשת' שככלל, אין הם מסוגלים לשרוד דילוג רחב כזה. יידרשו לכך מספר דורות שיחלפו להם ואז אולי ניתן יהיה לחזות ב'התקדמות תרבותית' ראויה".

משקפיו העגולים האינטלקטואליים שבו לנוח על שורש חוטמו בין גבותיו השחורות. ד"ר אבוקסיס, פסיכולוג מורשה, קטלג אותי, מטופל מבולבל שבא לקבל תמיכה, אל תוך קבוצת האשכנזים המתנשאת, באופן ישיר בשימוש בהטיית הרבים "אתם"!

"בדומה להורים חלשים שאין בכוחם לעמוד מול ילדיהם הסוררים, ויתרתם ונכנעתם לגחמתם, ואפשרתם להם כשלב הביניים כשרצו ללכוד קודם לכל פיטמה מעטין ההשפעה פוליטית כלכלית, להתכבד בה ולינוק ממנה. כך לפחות הותרתם בידם מידה של כבוד. (בעלי מידה ירודה של תרבות כסף והשפעה, נוטים לטפח מידה גבוה של כבוד מדומה,להיאחז בו...) תרבות עמוקה לא הייתה להם לתרום לכם, וגם מה שהחל לבצבץ, מקופד נוכח ה'תרבות המנצחת' שמביאים גלי העלייה החדשים מאירופה ומיבשות אחרות שאליהן היגרו אירופים בעבר, וצאצאיהם ממשיכים ומהגרים שוב לכאן".

• יש משהו שאתה רוצה לומר? פנה אלי ד"ר אבוקסיס, כשדימה שאני נע בחוסר נוחות על הספה לפניו.

• אני מקווה שאתה זוכר מדוע אני כאן, ושאצא מכאן לא יותר גרוע ממה שנכנסתי? הפטרתי בהיסוס, במבט מושפל.

• אין לי מושג באיזה מצב נכנסת לכאן, אבל כיוון שכבר שילמת ונשכבת, אעשה לפחות סדר ברגשות האשמה שלך!...

• תהיתי בנבכי מוחי לאלו רגשות אשם הוא מתכוון? יש לי מהם די והותר, כולל אותה אי-הנוחות שמציפה אותי כשאני חושב ומספר שהפסיכולוג שאני נעזר בו נקרא אבוקסיס! אבל הוא נשמע להוט להשלים את ההתעללות והמשיך:

"כמו החרדים המזרחיים, גם נציגי התרבות והזמר המזרחי מסתפקים בגישה ישירה ל'פטמות הכסף' ומקבלים את עובדת דלות ונחיתות זמרתם על פני המורכבות והעושר שיש במוזיקה ובשירה העברית המערבית. כולם מדברים בזמר 'ים תיכוני' כמעניק רק מענה ביניים זמני, לצרכי דורות הביניים ילידי הארץ, שאיתרע מזלם להיות בני מהגרי ארצות האיסלאם".

• אז אתה טוען שאין לנו עתיד כעם? והאשמה היא בי, בנו, באשכנזים? שאנחנו גולשים במדרון, שאין כבר דרך חזרה?... לא התאפקתי, כי חשתי שבסיום ה"טיפול" אקבל ממנו שוב גם מרשם לאיזו נגזרת של הפרוזאק, כדי להתאושש ולהשתמח...

• זה אפשרי, אבל זה לא הכרחי, השיב אבוקסיס מיד כמי שצפה לשאלה וירה מיד את תשובתו המוכנה. והמשיך:

"המאבקים והפירוד התרבותי-גזעני בתוכנו, אינם מצביעים בהכרח על חולשה בעוצמתנו כחברה (זכור את אירופה השסועה מבפנים ואיך זעם התסכול הזה תועל לאימפריליזם). המאבקים האלה מקשים מאוד על יריבינו ואויבינו להבין אותנו ולהעריך את השפעתנו הסביבתית. אנחנו בעיקר מעוררים בהם חשד וחששות גדולים".

• אז מה הסיכויים שלנו להתערות באזור? שאלתי והתיישבתי. זה כבר לא דמה לאיזה טיפול בי.

• "מי שחלם להתערות באזור היו אותם השוטים אשכנזים שהיגרו לכאן כנגד כל סיכוי, וטיפחו אשליות שיראו אותם כמושיעים. כל יהודי מזרחי שחי בתוך החברה המוסלמית הזאת יגחך לגודלו של הטמטום בחלום הזה", פסק בכעס. "האשכנזים השמאלנים של היום ירשו את אותם גנים מייצרי חלומות ומונעים בכוחן של אותן האשליות בדיוק!".

• אז לדעתך אין לנו סיכוי להתערות שתביא לנו שקט ושלווה? סיננתי בחוסר נחת. (שילמתי מראש עבור היעוץ הזה!...)

• "איני יודע להעריך סיכוי. אבל האפשרות קיימת: אם וכאשר נתאסלם! ומאחר שהאשכנזים מתנשאים בתרבותם, אתה יכול להעריך את הסיכוי בעצמך! רעיון ההתערות היה מטומטם ונותר כזה!", הוסיף. "המגמה ההיסטורית היא הפוכה, וזה מובן לכל בר-דעת, והחברות האיסלאמיות הן ברות-דעת. וזה מקור השנאה שלהם. כניעתו של האיסלאם, היא רק שאלה של זמן!", סיכם ירחמיאל אבוקסיס.

• אז אנחנו האשכנזים כאן, גררנו אתכם, וביחד משמשים ראש החץ בתהליך הזה? שאלתי, מופעם משיוכי אותו אליהם.

• "אכן, כך זה נראה, ואתה יכול להיות גאה שאתה שייך לקבוצת עילית בעלת זהות מנצחת!" ומיד המשיך בהרצאתו: "על ערביי הארץ, תרבותם והמנטליות ה'נחותות' שלהם, מיותר להכביר מילים. 'עובדה מנצחת' מוכחת היא השתנותם בתהליך הדרגתי, והתקרבותם המתמדת לתרבות האשכנזית מערבית השלטת כאן, בקצב מהיר, בהשוואה לקצב ההשתנות האיטי של תרבות האיסלאם ה'נחות' מסביב. כל גילויי המרי ותופעות הבגידה הם לא יותר מפרפורי גסיסת התרבות הישנה".

• דוקטור, אני מתנצל, אבל אני חש שאתה ממש צודק, אמרתי ומיד הוספתי: אבל מדוע בכל-זאת אני מרגיש שאני לא בסדר?!

• "כי אתה אשכנזי דפוק עם ביטחון עצמי בגודל של אפונה שפוחד להודות בצדקתו!", השיב אבוקסיס בטון נוזף. "תראה אותי", הוסיף: "אני חסר זהות ברורה! אין לי מושג מי אני באמת! איך אפשר להיות גם אשכנזי וגם ספרדי?!... אני מקנא בך בזהות הטהורה והמנצחת שלך! מתי תפנים ותבין שאתה בר מזל?!".

• שתקתי, היה הרבה היגיון בדברים שלו. כמעט ריחמתי עליו. לא העזתי לנחם אותו ולייעץ לו שיתחבר אל הצד האשכנזי שלו. שמע ירחי, הוספתי מיד, מנצל את שתיקתו, אני חייב לספר לך משהו: אני מתקשה לצאת מהבית וללכת ברחוב, במיוחד בעונת הקיץ. בכל קרן רחוב, תחת כל פנס, בכל מעבר חציה אני נתקל באיום מתמיד על שלוותי. קימורים עגלגלים ומחוטבים של ישבני נשים נעים להם במקצבים נעימים קלילים, עטופים ומעוצבים בתוך בדים רכים מוצמדים ומוחמדים. מותניים צרים צומחים מתרחבים בקימורים מוקשתים לאגני אגרטלים, חולקים שלושה קווי מפגש הירכיים, מעליהם בנועם, מציצות כ"ערימות חיטים" בטנים רכות, חלקות מטוברות, ומעליהן צומחים להם באון חמוקי שדיים מלבינים, משוישים וקופצניים, כשצל החריץ שביניהם מתעתע את הדמיון בגווניו המשתנים, שלישם מוסתר בציפוי עדין של בד שלא מותיר ספק בקשר למיקומן המדויק של חדודי הפטמות הנסתרות. קימורי כתף וצוואר... "שיר השירים" הנלהב שלי הופסק בעיצומו, על-ידי תנועת קוצר רוח, של ידו הימנית.

• "בסדר בסדר! קלטתי את הכיוון שלך, אבל מדוע אתה חש מאוים מכל ה'חגיגה' הזאת?", פלט ד"ר אבוקסיס.

• אין לי מושג, אבל זה המצב וזה מטריד אותי. יש לי איזו תיאוריה ורציתי שתחווה דעתך, השבתי ומיד המשכתי כי ראיתי שמבטו ריפרף אל השעון בידו הימנית (הוא איטר יד ימינו).

"הרובוט האנושי הנקבי" נולדת ומתפתחת חמושה ו"מזוינת"! היא מין "פצצה מתקתקת" המאיימת על "הרובוט הזכרי". יש בה יכולות מולדות ונרכשות שמשפיעות מעצם טבעה, באופן ממשי על התחושות וההתנהגות הזכר הנורמלי, עד כדי פיצוצו. הרי לא סתם "כלאו" וכיסו כמעט כל התרבויות המשפיעות את המין הנשי במשך אלפי שנים. והרוב האנושי עדיין ממשיך ומתעקש להתמיד לקיים את הנוהג המושרש והמובנה הזה. הרי זה פשטני מדי להסתפק בטענה שזה קרה רק מאחר שהחברות נשלטות בידי הגברים. האבולוציה האנושית אימצה את זה באופן גורף. עובדה, רוב האנושות שגשגה אלפי שנים.

שחרור האישה הוא פועל יוצא מ"השתוללות" התרבות האירופית. ההשתחררות הזאת מוצאת את ביטויה המיידי בקל וב"מסוכן" ביותר, בלבוש, או ליתר דיוק בחשיפת גוף האישה. המוח הגברי המוגבל הפך להיות "מוטרד מינית" הרבה יותר זמן ביממה, ובעוצמה הרבה יותר גבוהה ממה שהורגל לו במשך אלפי שנים. השינוי הזה מתרחש מהר, מבלי שהמוח הגברי הוכשר לכך. הגברים המסכנים והנורמלים, מוטרדים מינית באופן מתמיד כשהם ערים וגם כשהם ישנים אין להם מנוח. את ההשלכות הקשות של המצב הזה, אנו שומעים חדשות לבקרים באמצעי התקשורת - סיימתי את טיעוני המלומד. העפתי מבט מתחנן אל ירחמיאל אבוקסיס, אך הוא קם בהחלטיות פתאומית.

• "זמננו תם", פסק ביובש. "זאת בהחלט בעיה מורכבת, תקבע ביקור נוסף כדי לטפל בזה".

• אבל יש לי עוד: להכיר בהומואים כבנכים מיניים, זרקתי את משפטי האחרון, תוך כדי הליכתי המודחפת אל הדלת.

• "יופי! אז תקבע שתי פגישות", הספקתי לשמוע את תשובתו קצרת הרוח של ד"ר אבוקסיס, בטרם נטרקה הדלת מאחורי. אז קבעתי, מכין את עצמי שוב לפרידה מעוד אלף שקל, שהושגו בעמל וביזע ונחסכו בהתמדה... כי אשכנזי מקולל אני!