חופש הביטוי תוצרת 'שנקר': הימין הדתי = נאצים <br>

אבן לא המציא את זה. השמאל בישראל, הרווי שנאה עצמית, הפנה עורף לקראת סוף המאה הקודמת למסורת היהודית, לארץ אותה בנו אבותיו. כעת הוא ישראלי בלבד שחי במדינה ללא ארץ, עם חוק ללא מוסר, משחרר עצמו מנטל המושג יהודי, או נאמר: סובל מפסיכוזה פוסט-יהודית ופרו ערבית.

אסיים ואצטט את רחבעם זאבי ז"ל, מי שהיה גם מנהל מוזיאון ישראל בירושלים בנוגע לתערוכה אנטי ישראלית בשנת 1991: "זהו המסר של תערוכת אמנות ישראלית המוצגת במוזיאון ישראל, ואת זה מציגים בכסף ציבורי.

יגידו עלי בשל רשימה זו שאני מנסה להטיל צנזורה פוליטית. יגידו שרק במשטרים טוטליטריים אין חופש אקדמי או תרבותי. יגידו שזאת קנאה בין מוזיאונים בשל זיקתי למוזיאון ארץ-ישראל, ת"א. יגידו מה שיגידו, אני חייב לספר זאת.

במוזיאון ישראל, ירושלים, שהוא מוסד נתמך על-ידי הממשלה ומתחזה למוזיאון לאומי, מציגים כעת תערוכה של פת"ח. לא קוראים לה בשם הזה, אבל זהו תוכנה.

יש בה, בתערוכה הזאת, תמונות שצולמו בידי אחד, אלכס ליבק, וציורים של טרטקובר. ואלה שמות התמונות: פלשתיני משליך בלוקים בקסבה של שכם; ערבי ישראלי משליך אבנים; אמן פלשתיני מציג פסלו; חיילים בעימות עם פלשתיני; חייל עוצר ילד פלשתיני בשכם; אנדרטה לילדי פלשתינים הרוגים; שני נערים הרוגים מענבתא; פועל ישן בתל אביב; אשה ותינוקת במחנה פליטים".

הציורים מציגים מעצר, כתיבת סיסמאות על הקירות על-ידי מתקומם ערבי, חייל יהודי עם פנים וקסדה נאציים קושר את עיניו של פלשתיני.

יש בתערוכה הזאת שני פריטים מעניינים נוספים: מסגרות שבמרכזן תת-מקלע עוזי (מפלסטיק, תוצרת הונג קונג), ושמה של היצירה הזאת: "אמנות יהודית"; הפריט השני גם הוא מורכב ממסגרות שכתוב עליהן באנגלית Fuck the State (דפוק את המדינה). זה כתוב פעמיים, כדי להבטיח שתראו. לא נאמר באיזו מדינה מדובר, אבל הכול מבינים.

מסתבר שזוהי תערוכה של אמנות ישראלית, המיועדת לחילופי תערוכות עם ברית המועצות וגרמניה. שידעו הרוסים והגרמנים כי בארץ הקודש העתיקו את שיטותיהם מאתמול ושומרים על הגחלת, שיראו את הקלגסים הציוניים בשטחים...

בפתחה של התערוכה כתובה מטרתה לאמור: "מטרה לימודית. ללמוד, במובן העמוק של המלה, ולשאול שאלות".

אז אני שואל את מנהל המוזיאון והנהלתו, את חבר הנאמנים שלו, את ראש העיר ירושלים ואת שר החינוך והתרבות: זוהי הבשורה שלכם לעם בישראל וגם לייצוא בחו"ל? את זה מציגים בכסף ציבורי? זהו כרטיס הביקור של האמנות הישראלית?

התלבטתי אם להביא את הדברים האלה לידיעת הציבור שהרי בכך אני מפרסם דבר תועבה. אבל אינני יכול לשתוק ואני מצפה לתשובתם של הנ"ל".

ידיעות אחרונות, 21.10.91 [מקור : אתר עמותת מורג]

העבודה עוסקת בהפחדה קנאית ,לאומנית ואובססיבית בעקבות "השתלטות" עתידית של הימין הדתי על ההנהגה: דגל המדינה הוא מגן דוד מעוצב כדגל נאצי, חיסול הדמוקרטיה, צה"ל כצבא קידוש השם. בעבודה כרוז אשר מזמין את אזרחי ישראל לכנס ב-15.5.2021 בכיכר רבין: "הצילו את הדמוקרטיה".

בשבוע שחל בו ט' באב, אבן קמה משמש כסטודנט בעל חופש אקדמי, על תקן נביא שחרד לחורבן הבית החופשי-שמאלני.

הרב מרדכי אלון, הרב עמר בן ציון רב הישוב שבות רחל, הרב אבינר רבה של שכונה א' בבית אל, ועוד רבנים מוצגים בכרוז כמי שקוראים להרוג "אחד מהם", כלומר אפיקורסים "שכופרים בתורה": "כל ההורג אחד מהן עשה מצווה גדולה והסיר מכשול" .

אבן משתמש ב"הריגת כופר" של הרמב"ם, גם על דין תורה, למרות שדין זה אינו בר קיום בזמן זה.

על אלה אמר רבי אליעזר "דע מה שתשיב לאפיקורוס" [פרקי אבות,ב,יד]; אך אולי אבן הוא בגדר המוסיף זלזול וביזוי - כנראה שאין ראוי להתווכח עמו כלל.

הסתה סטייל השמאל: הסתה קלאסית, אינטליגנטית,נקייה, ממורקת היטב. כפי שציינתי במאמר התגובה למוהר, שהלין על "אם תרצו" והמסע הלא-לגיטימי לדעתו נגד "הקרן החדשה לישראל", הימין מתמחה ב"הפחדות" אשר מתגשמות מעת לעת - השמאל מתמחה באם כל ההפחדות, אם כל ההסתות שלא מתגשמות: הסתה לשם הסתה, דמוניזציה לשם דמוניזציה, תוך הפגנת קנאות קיצונית.

"מדינת יהודה" קמה, לפי מר אבן-קמה, "בעקבות החלטת ממשלת ישראל לחתום על הסכמי שלום כוללים... פורצת התקוממות אזרחית המובילה לנפילת השלטון הדמוקרטי בישראל ולהקמה של מדינה הלכה ימנית".

מבחינת שנקר זוהי "מחאה חזקה": "מכללת שנקר עומדת מאחורי החופש האקדמי של תלמידיה. אנחנו לא מתערבים בתכנים של הסטודנטים אלא ביכולות העיצוביות. זו עבודת מחאה חזקה והיא מביעה חשש שמילטנטיות פונדמנטליסטית תשתלט ותחריב את המדינה". [איציק רנרט, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר. מקור: אתר "סרוגים"]