|
|
ג'ורג' בוש. היה בעדנו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אני זוכר כיצד כל החוגים ה"ליברלים" בארה"ב ובישראל חגגו בתרועות וצהלות את נצחונו של בראק חוסיין אובמה. ה"מועמד שלהם", הרהוט בלשונו וחסר הניסיון נבחר להיות לנשיא ארה"ב - וכמו שאמר שם עיתונאי ידוע שם: "כל דבר חוץ מבוש יהיה שיפור"... האמנם?
הגיע הזמן לבדוק את העובדות ולעשות חשבון נפש קטן. הנשיא ג'ורג W בוש נבחר פעמיים. אומנם ברוב זעום, אומנם במקרה הראשון בצורה מעוררת סימני שאלה, אבל הוא זה שנבחר! התקשורת המוטה שמאלה בארה"ב לא השלימה עם כך ולא אהבה אותו. פתאום הם מוצאים כנשיא איזה טקסני, מחוספס, לא אינטלקטואל גדול, ללא גינוני מלוכה של משפחת קנדי, ללא הכריזמה וקסם הדיבור של קלינטון, לא גיבור מלחמה, ושומו שמיים, כמושל טקסס הוא דאג להוציא להורג בדין מאות רוצחים! התקשורת ציירה אותו ככסיל וכטיפש, כבובה של סגן הנשיא צ'ייני ו... הסטנדאפיסטים חגגו עליו יום ולילה.
אבל בוש לא התרשם מכך כשם שביטל בהומור את הנעל שאיזה ערבי זרק עליו, הוא ידע גם לצחוק על עצמו והיה עממי ואהוד. מצד שני, הוא קרא את התמונה העולמית ופעל מייד. הוא חיזק והרחיב את נאט"ו למזרח אירופה, חילק את העולם הערבי לטובים ורעים, הוא פעל כדי לנטרל את צפון קוריאה - יחד עם מיסוד יחסים טובים עם סין. הוא תקף וכבש את מעוזי הטרוריזם העולמי באפגניסטן. ריסן את פקיסטן ופלש לעירק כדי לשבור את מה שהגדיר נכונה כחלק מ"ציר הרשע". הוא הגדיר את מרכזי הטרור ותקף אותם, בכל מקום באסיה, באפריקה ואפילו בסוריה, ללא מורא מתקשורת עויינת וממנהיגי מדינות מתחסדים... והצליח לשבור את מחירון הנפט של הספסרים באופ"ק.
כמה קיתונות של בוז שפכו עליו בגלל הפלישה לעירק. שאלו אותו איפה החומרים הגרעיניים? אבל חודש לאחר שסיים את נשיאותו התברר שהאמריקנים מצאו והוציאו בשקט מעירק 650 טון (!) של אורניום. אבל גם פה הצביעות של התקשורת חגגה... העיתונות העולמית והאמריקנית השתתקו פתאום לנוכח גילוי זה והדפיסו זאת כידיעה שולית בעמודים הפנימיים (מה? בוש צדק...? האם אנחנו טעינו..? לא יכול להיות..?..חייבים להסתיר את המידע !..).
בוש לא היה אחראי למשבר הכלכלי בארה"ב.האדמיניסטרציה הקודמת (8 שנים של קלינטון) היא שקבעה מנגנון של פיקוח רופף על שוק ההון, והעסק עבד טוב והייתה אומנם פריחה כלכלית עד שכל הבלון הזה התמוטט. נכון שיש לו חלק בדבר, כי אולי יכול היה לשנות חוקי פיקוח, אבל תחשבו איזו צעקה הייתה קמה בארה"ב אם הוא, בוש, היה קובע מספר חוקים כלכליים קפדניים (היינו מוצאים בתקשורת נאצות על "הדיקטטורה הכלכלית של בוש" וכיו"ב).
הוא היה בעדנו. הוא היה הנשיא האמריקני הכי פרו-ישראלי. הוא אפשר לנו שלא להגיע לכל הסדר והסכם עם הפלשתינים מכיוון שזיהה כנופיה זו כחלק מארגוני הטרור העולמי (שזה גם חמאס וגם הפתאח). הוא הבין שהפלשתינים אינם מעוניינים כלל ב"שתי מדינות לשני עמים" ולכן דחף לכיוון זה בידיעה ברורה שזה לא יזוז. והעובדות: לא הורדנו אפילו מאחז אחד ולא נסוגונו במילימטר. קיבלנו מארה"ב גיבוי מלא לרבות: נשק חדיש ביותר והוגדלה ההקצבה הצבאית לישראל. הווטו של ארה"ב עמד לצידנו יותר מפעם במועצת הביטחון - ויש דברים שעשה למעננו שעדיין לא העת לדבר עליהם...
אז כל אלו שחגגו אצלנו את הליכתו של בוש ("הנאורים",השמאל וגרורותיו) כבר כיום חוששים ממחליפו של בוש. הצלת הטייקונים הכלכליים על-ידי שפיכת טריליונים של דולרים, ההזדהות שלו בנאומיו עם האיסלאם, חוסר הניסיון הבינלאומי, הצבעות נגדנו באו"מ ומוסדותיו, לחציו למען "שלום הפלשתיני" (שלא נושא כל פרי...), כל אלו רק מראים לנו מה הפסדנו מלכתו של הנשיא בוש ואיזה אסון קיבלנו במקומו.
לפיכך, קצת באיחור, בשם כל הישראלים השפויים במדינה הזו (והיהודים הטובים באשר הם) אני מודה לנשיא בוש על כל מה שעשה למען אמריקה, למען העולם הנאור - וביחוד למעננו במדינת ישראל. ברוך יהיה וכדאי שנזכור אותו כאחד מחסידי אומות העולם.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
