בימים האחרונים התפרסמו חלקית
ממצאי דוח איילנד לבדיקת אירועי המשט. מהמעט שפורסם ומראיון שנערך עם
גיורא איילנד בסוף השבוע בידיעות אחרונות (23.7.10) עולה, כי איילנד מבקר את איסוף המודיעין למבצע, ובנוסף מציין כי לא היו ואין היום אמצעים לעצירה של כלי שיט בצורה לא קטלנית, וכי ייקח זמן עד שאמצעים כאלה יפותחו.
מודיעין למבצע הוא תמיד טוב, וככל שהמודיעין רב יותר ואיכותי, עולה הסבירות להצלחת המבצע ולמיעוט נפגעים. מאידך-גיסא, ההתבססות על מודיעין כאמצעי מרכזי בביצוע פעולות מוצלחות היא, לדעתי, מוגזמת.
האינתיפאדה הארוכה הרגילה את הצבא שביצוע משימות מותנה בהשגת מודיעין נקודתי ברמות שלא ניתן להשיג תמיד. כל מבצע, ולו הפשוט ביותר, בשטחי יהודה ושומרון מלווה במידע רב ממקורות שונים, ולעתים רבות גם בצילומי שטח בזמן אמת. ההתבססות הרבה על מודיעין בצורותיו השונות יצרה מצב, שללא מודיעין כמעט שאין מבצעים - ותוצאות מלחמת לבנון השנייה יוכיחו.
במשך עשרות שנים לימדו בצה"ל את הכוחות לתקוף יעדים בהתבסס על מידע שהמודיעין סיפק. לעתים מידע כללי, לעתים מידע מפורט, אבל מעולם לא הייתה התניה כל-כך חזקה בהשגת מודיעין לביצוע מבצע.
המבצעים, דרכי הפעולה, אמצעי הלחימה והכוחות המשתתפים לעולם יהיו בידינו. המודיעין לעולם יהיה בידי האויב, את חלקו נשיג וחלקו יישאר נסתר. האם הבעיה המרכזית היא היעדר המודיעין או חלילה היערכות לא מספקת למבצע, שאינה לוקחת בחשבון מצבים אפשריים רבים של האויב. כבר עשרות שנים מלמדים בבה"ד 1 כי בתכנון מבצע יש להיערך לכמה דפ"אות של האויב (דפ"א = דרך פעולה אפשרית). גם במקרה המשט היה צורך לקחת בחשבון כמה אפשרויות - מחוסר תגובה מוחלט של נוסעי המשט ועד להתנגדות אלימה. האם מכלול אפשרויות אלה נלקחו בחשבון ערב הפעולה? כנראה שלא.
נקודה נוספת מתייחסת לכמות ההשקעה והאנרגיה שעל מדינת ישראל להשקיע בפיתוח אמצעים לעצירת אויבים בדרך שאינה קטלנית. ההרתעה הבסיסית טוענת שאם האויב ידע שמחיר הפעולה שלו יהיה רב, הוא ימנע מלבצע אותה. השקעה לא סבירה באמצעים טכנולוגיים, שתעלה ממון רב ותארך שנים - אינה הגיונית. תוצאתה היא הגברת המוטיבציה של האויב לפעול נגדנו וזאת מבלי שייפגע באופן קריטי. נוסעי ספינה המנסה לחדור בכוח למים הטריטוריאליים של המדינה, צריכים לדעת שהם עלולים להיפגע מירי על ספינתם. נכון, מספר הקורבנות עלול להיות רב, יכול להיות שהספינה הפורצת תטבע וניתן יהיה להציל את הנוסעים שבה מהמים, אבל המסר יהיה ברור.
לעולם לא נוכל לתת מענה של הרג לכל ניסיון של פגיעה בנו. אויבינו צריכים לדעת שניסיון כוחני לפגוע בנו או בטריטוריה שלנו, ייענה בכוח ולא באמצעים "צמחוניים", כמו רובי צבע שלא פותרים את הבעיה אלא מסכנים את חיי חיילינו ללא סיבה.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
