החופש הגדול שייך לאותם תחומים בחיים, שהקובע המרכזי של אופיים אינו המציאות האובייקטיבית בלבד, אלא שאלת ההתייחסות והתגובה לקיומם. העובדה היחידה הקיימת היא שמוסדות החינוך סגורים, אם כי גם בזה נעשו שינויים מסוימים על-ידי צוותים שנענו לאתגר והם תורמים גם בימי החופשה לתלמידיהם. עובדה זו לכשעצמה אינה אומרת דבר, ומה שקובע הוא התגובה למציאות הזו. ניתן לראות את התקופה הזו כתקופה של התפרקות, כשחרור התלמידים מכל החובות המוטלות עליהם, כימים המיועדים לבילוי בלבד, וכסוג של עננה המוטלת על ההורים ועל המשפחות; ניתן לראות את החופש הגדול כימים של הזדמנות.
ההזדמנות הגדולה היא שאלו הימים המעצבים את הבחירה החופשית של התלמידים. דווקא בשל הקפאת המסגרות בתקופה החמה הזו, עולה המשקל הגדול של היבט נוסף בזהות האמיתית של הילדים. הם אלה שצריכים להניע את עצמם, הם אלה שצריכים לממש את מה שיש בם, הם אלה שמשרטטים את השילוב המיוחד - מנוחה, בילוי, ערכים, תפילה, טיולים, חברים, מחשב ועוד מרכיבים רבים בסדר היום שלהם. כדי למצות את הימים האלה, טוב שאנו ההורים נכיר בכך שאין מדובר בעונש בלבד, אלא בדבר-מה אמיתי, שאף שהיה ראוי לקצר אותו, מוטל עלינו להוציא יקר מזולל במתכונת הנוכחית.
אולם אל לנו לחשוב כי אין תפקיד להורים, וכי למעשה אפשר להפטיר במילים "בחירה חופשית", והדברים מעתה והלאה תלויים בצווארם. תפקיד ההורים הוא ליצור את המרחב המאפשר את הבחירה החופשית הטובה. מרחב זה כולל בתוכו עידוד, שיח פתוח, שלהוב, פיתוי, פיצוי, הזדהות, ועוד מילים רבות המאפיינות את הקשר החיובי שבין ההורים, הילדים והערכים. מול בחירה חופשית טובה של הילדים צריכה לבוא היענות חיובית ומאירה של ההורים, וכדי ליצור שדה מעודד הליכה לכיוונים ראויים יש צורך בפיתוח הכלים השונים המאפשרים זאת.
בין שאר הדברים שהתעצמו בחופש הגדול הזה הוא הפנייה לילדים לייחד חלק מהחופשה שלהם להתנדבות. "לאורו נלך" וגופים נוספים מציעים בפני הנערים והנערות מסלול למיצוי חלק מסוים מהחופש, ולעשות זאת בדרך מיוחדת במינה של מידות ומעשים טובים - ההתנדבות. התנדבות זו פותחת שעריה לכולם, וכל אחד יכול למצוא את מה שראוי בעיניו ומתאים לתכונותיו. ההתנדבות מהווה שילוב של עשייה חשובה, בחירה חופשית, הנאה, תרומה לאנשים אחרים, הכנסת יסוד של אידיאליזם לחופש הגדול, בילוי, ועוד שילוב של נושאים רבים ומגוונים.
באתר של "לאורו נלך" רשומות אפשרויות שונות, והוא מדווח על 4,500 ילדים שכבר מצאו את מקומם בעולם ההתנדבות בהיקפים מגוונים.
זו בשורה גדולה. הדבר מלמד כי בכל מקום בו אנחנו מצליחים לעורר את הטוב הנמצא בילדינו בשלנו מעצם מהותם, אנו מגלים את הפריחה הגדולה שהדבר מביא. לא זו בלבד, אלא שנהנים מפריחה זו שני הצדדים - גם המקבלים וגם הנותנים, ולמעשה אט-אט נחשף כי מדובר בתרומה הדדית, ולא ביחסי 'נותן-מקבל' בלבד. אנו מגלים כי אותו ילד שנראה בעינינו עצל ומחפף, ואנחנו גם טורחים להדגיש זאת בפניו עוד ועוד, הופך לאחראי וליוזם, למתאמץ ולמשקיע; אנו מגלים כי צרכי עמנו מרובים, ובכל מקום נדרשות יד מלטפת ופנים מאירות, היודעות גם לעשות דברים מעשיים ולא רק לדבר; ובעיקר - אנו רואים כיצד ניתן לשלב בתוך החופש עצמו גם את הממד הזה, שהוא מעצב לאחר מכן את החיים כולם.
הבה נעודד את בני הנוער לעשות זאת, ונתברך כולנו.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
