אני מחפש מתלה לכביסה. אני יודע שזה לא בדיוק המקום הנכון לכתוב את זה, אלא בעמודים האחרונים דווקא. וזה לא שהשמש אצלנו בעיר אינה מספיק חזקה כדי לייבש את הכביסה שלי, שאפילו הבגדים מתחננים לקצת לחות בחום הזה. אבל מה, לפעמים צריך מתלה בקיץ בדיוק מהסיבה של חום יתר, או שזה סתם שכן נחמד שהחליט לעשות על האש, ואין לי חשק להמיר את מבשם הכביסה בריח עוף מתובל. אז חיפשתי, ובין לבין קפצתי לחבר כדי לשמוע מה חדש אצלו, או יותר נכון כדי לתפוס קצת צל מהשמש הקופחת.
ואז מצאתי. אי שם, בקצה החדר, עמד לו בגאון ובהדר, תפארת היצירה העברית (תוצרת סין) מתלה דקורטיבי. האמת שזה משהו שכבר ראיתי בכמה בתים קודם לכן, אבל אצל כולם זה היה בחדר צדדי. לשם שינוי, כאן זה ממש ניצב באמצע הסלון. משהו מעוצב כזה שהבגדים נתפסים עליו מבלי אטבים, והוא יוצר צורה שקצת מזכירה ובכן, זה יישמע מוזר מאוד, אבל היא מזכירה אופניים. כן, אני יודע שזה נשמע קצת תמוה ובדיוק בשל זה חששתי לשאול לפשר הדבר. הדקות נקפו ולאחר דין ודברים ביני לביני החלטתי, כי לא לשווא קבעו חכמינו ש"אין הביישן למד ואין השתקן קונה מוצרים בזול", ולכן העזתי.
תחילה החמאתי לבעל הבית על אנינות הטעם שלו, ועל כך שהוא, בניגוד לתקציב המדינה, מציב את האמנות והתרבות ממש כך באמצע הסלון. המארח, איך לומר זאת בלשון המעטה, לא ממש הבין על מה אני מדבר. התרבות היחידה שהייתה מוכרת לו היה סל התרבות שהוא משלם עבור הילד שלו בבית הספר. אותו סל תרבות שהיה מוכר לו אבל לא מובן לו. כי איך שתי הצגות בשנה הן סל, זה הרי בקושי סלסילה. במבט עצוב אבל מתורגל הוא הסביר לי איך כל זה התחיל.
עם כל חוליי הטלוויזיה ישנו חולי אחד המשולב בחבילת הכבלים, והוא - ערוץ הקניות. מוצר אחר מוצר משודרים שם ברצף תוך כדי שירות ותשבחות. אפילו טוסטר חשמלי עם כפתור אחד זוכה לדקות ארוכות של הסברים של עד כמה הוא חשוב, חסכוני, דקורטיבי ואפילו...אפילו כפתור יש לו... והכפתור, כמה שהוא נראה כפתור, הוא לא סתם כפתור. הוא מסתובב! חידושים והמצאות וזה במחיר מבצע ממש, לא כולל כמובן דמי משלוח, ולא כולל כבל חשמלי לחיבור, שאותו ימכרו בפעם אחרת. נו, מה אתם יודעים...
אז יום אחד, זה היה משהו בין ארוחה לבין אחרי הארוחה, אותו השלב שמחליטים שממחר דיאטה וזהו! די עם כל ארוחות השחיתות האלו. התיישבה אשתו על כורסת הטלוויזיה, שגם היא אגב נקנתה מערוץ הקניות ככורסה חכמה (זו הכוונה ליכולת שלה - לא לזוז לך מהמקום במשך היום) ואז זה הגיע.
אופני כושר במחיר מבצע... שורת תשבחות על האופניים - כמה שהם יפים, כמה שהם נוחים, כמה שהם דקורטיביים. אתה רוכב עליהם שעתיים ומגיע בסוף לאותו מקום. אתה יכול להגביר מהירות ולהוריד מהירות. אתה יכול לתכנן כאילו שאתה בעלייה ולתכנת כאילו שאתה בירידה. תוך כדי הרכיבה אתה יכול לדעת מה הדופק שלך, כמה אתה מזיע וישנו גם כפתור חיבור למוקד מד"א הקרוב למקום מגוריך. יש לך אפשרת לחזק את שריר הרגל ובו בזמן יש לך חיבור של משקולת לצוואר לחיזוק שרירי העורף. אבל כל אלו ועוד הם כאין וכאפס לעומת הדבר החשוב ביותר והוא - שאפשר להיראות רזה ומחוטב בדיוק כמו זו שבמסך וזה אפילו מבלי לצאת אפילו מהבית. ממש לעשות את כל אלו, ועדיין להמשיך ולצפות בערוץ הקניות.
מרגע זה ואילך, לא היה עוד מה לומר ולהוסיף, כרטיס האשראי (של הבעל כמובן) נשלף והמכשיר הוזמן. קולות המחאה החלושים מהכיוון הגברי הושתקו, תוך כדי מתן תזכורת על כך שרק בשבוע שעבר הוא קנה לעצמו מסור חשמלי למרות שאין גינה. ובכלל, שהוא צריך ספורט וכושר לא פחות. כמה ימים לאחר מכן נחתו להם באמצע הסלון ברוב פאר והדר אופני הכושר.
בימים הראשונים עוד נשמעו קולות התפעלות ודיווש הפדלים תוך כדי שברקע הושמה מוזיקה קצבית המוסיפה לדופק מהיר ולבעיות שמיעה. אך לא עברו ימים מעטים והעיסוקים הרבים דחו את השימוש בהם לסוף השבוע ששם רגוע יותר, כלומר לתקופת הקיץ של החופש הגדול, זאת אומרת אחרי שהילדים יעזבו את הבית. הכי בטוח אחרי שהנכדים יגדלו, יהיה קצת שקט וזמן, סוף-סוף, להתעסק בעצמנו ולהיכנס לכושר.
ובינתיים? בינתיים, כמו כל דבר שלא זז יותר מדי, סופם של האופניים הוא להעלות אבק, זאת אומרת - בגדים לייבוש.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
