|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בבריטניה אף לקוח לא יעז לגשת אפילו אל מנהל חנות, יפנו אל המוכרים
|
|
יכול לקרות רק פה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אנחנו נוהגים לקנות בסופרמרקט של חצי חינם בחולון, ובמהלך הקניות, אני נוהג לשבת בקפטריה לתדלק בספל קפה מר. לפעמים, אני רואה את בעל הרשת, זכי שלום, יושב ליד שולחן גבוה בפינת הקפטריה ומנהל עסקים עם ספקים או שיחות עם עובדים.
בביקורי האחרון בקפטריה, ראיתי מחזה בלתי שגרתי. אחד הלקוחות הסיע את עגלת הנכים שלו אל שולחנו של זכי שלום ושאל: חיפשתי פרחים אדומים, ארוכים כאלה, בקומה השניה ולא מצאתי. אין לכם יותר?
זכי שלום הפסיק את שיחתו, שלף את הסלולר והתקשר אל מי שהתקשר, כשהוא פולט אל הלקוח: "אתה בטוח שאין? צריך להיות".
האיש עמד על דעתו: "היו לכם. חיפשתי. אני צריך עשרה"... בינתיים הגיעה מנהלת המחלקה בקומה השניה ובעל רשת הסופרמרקטים הורה לה תוך חיוך אל הלקוח: "האיש אומר שלא מצא. חפשי לו".
שניים וחצי הלקוחות, שהיו במקום, חייכו.
סיפרתי את האירוע לידידתי, רבקה. היא הגיבה קצרות: "רק בישראל!"
"מדוע"? שאלתי. "אם ייגש לקוח אל מנהל רשת סופרמרקטים בבריטניה וישאל, הוא לא ישיב לו?" "בבריטניה אף לקוח לא יעז לגשת אפילו אל מנהל חנות. יפנו אל המוכרים", הייתה תשובתה הניצחת.
עונשו - מוות
שוב אירעה תאונת דרכים עם נפגעים: שני הרוגים, שבעה פצועים.
שמעתי ברדיו שמראיינים שופט בדימוס והתגובה הראשונית שלו: להחמיר את הענישה כדי להפחית את תאונות הדרכים.
ענישה בלבד לא תספיק, חשבתי לעצמי. הנה, הנהג שגרם לתאונה הבוקר, נהרג. הוא דן את עצמו למוות!
אם עונש מוות לא מרתיע מלנהוג בפראות ולעבור עבירות, האם מאסר ירתיע?
מסתבר שהפתרון לתאונות הדרכים - אם יש פתרון - טמון בחינוך יותר מאשר באכיפה.
פרסומת - סיפור מפתיע
ביוני האחרון פרסמתי פוסט משכנתה סיפור מפתיע. אתמול, הצצתי בטוקבקים לפוסט הזה וגיליתי תגובות חדשות ובהן בולטת בכחול המלה "משכנתא". בקיצור, זה קישור. הקלקתי ונפתחו שני עמודי-בית של בנקים למשכנתאות. נציגים שלהם, ואולי תוכנת מחשב, שיגרו לבלוג שלי תגובות, שבהן הוטמן הקישור המסחרי. מי שיבקש לקרוא, יגיע אל המפרסמים.
אם לא הייתי בודק, לא הייתי יודע שתפסו טרמפ על האתר שלי.
מחקתי את הקישורים משתי התגובות. למה הבנקים לא משלמים לי בעד המודעות?
|
| תאריך:
|
18/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
18/08/2010
|
|
יאיר דקל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דנה הרפז
|
19/08/10 11:01
|
|
|
|
2
|
|
יאיר דקל
|
19/08/10 17:14
|
|
הרצון ליהנות מקיום יחסי מין גרם לכך שהמדענים המציאו בעבור הנשים את אמצעי המניעה, את הכדורים שעשויים מחומרים כימיים, וזאת על-מנת לשבש את התהליך הפיזיולוגי הטבעי לכניסה להיריון, וגם למניעת המשך ההיריון לימים אחדים לאחר הכניסה להיריון, וזאת כדי שהשפעתם של הכדורים לא יאפשרו את הכניסה להיריון או המשך ההיריון של האישה לאחר קיום יחסי המין.
|
|
|
|
|
לא משנה כיצד תיגמר פרשת "מסמך גלנט" - דבר אחד ברור: בטחונה של המדינה נפגע, אולי בצורה משמעותית. כאשר הרמטכ"ל והאלופים מקדישים זמן למאבקים אישיים ולחקירות משטרה, זה צריך לבוא על-חשבון משהו - והמשהו הזה הוא שמירת בטחונה של המדינה. כאשר אויבי ישראל רואים את הברדק והגועל שיוצאים מכל חור, זה מן הסתם לא מעציב אותם במיוחד, ואולי אף תורם להרגשת ביטחון-יתר מצידם.
|
|
|
|
|
פעם אחת לפני כשני עשורים, כשהייתי חבר בהנהלת איגוד הבמאים (בראשותו של פיטר פריישטדט ז"ל) הגיע עמיתי הבמאי והמפיק ריקי שלח יבדל"א והציע להקים את "האקדמיה הישראלית לקולנוע". שאלנו אותו "מה זה?!" – והוא הסביר: "זה כמו באמריקה, שיהיה ערב אחד בשנה שכל יוצרי הקולנוע ילבשו בגדים חגיגיים ויתכנסו באולם מפואר לחלוקת פרסים על עבודתם, זה יוסיף כבוד ומוניטין לקולנוע הישראלי וזה יהיה לטובת כולנו" - כששאלנו "ולמה השם א ק ד מ י ה ?!" – הוא ענה: "ככה זה גם באמריקה".
|
|
|
|
|
מי שלא מעודכן, המסמך שנקרא על שמו של אלוף גלנט, הוחזק על-ידי הרמטכ"ל חמישה שבועות עד שמסר אותו למשטרה יום לפני הפרסום בתקשורת, כפי שנמסר בחדשות. הוא נחקר במשטרה כשהמסמך נמצא בידיו ושתק בעוד הוא יודע שמתנהל דיון ציבורי ושהוגשה עתירה לבג"צ כדי לקבל את המסמך מערוץ 2. זה יותר ממתמיה איך הוא שתק כל-כך הרבה זמן. ודאי הוא או תומכיו ימצאו כבר תירוץ זה או אחר. פרשת עדן אברג'יל לעומת זאת, היא ה"סערה בכוס מים" על חיילת שפרסמה בפייסבוק תמונות שלה מלפני שנתיים כשהייתה אז בצבא, עם עצירים פלשתינים כפותים עם אזיקונים ועיניהם מכוסות בפלנלית. סמיכות הפרשיות והידיעות שמגיעות לתקשורת על ה"תחמנות של דובר צה"ל והסכסוכים של אלופי צה"ל" כדי להשיג את הרמטכ"לות, מחזקת אצלי את הדעה שזה לא היה מקרה. במלחמה כמו במלחמה אומרים, ומי יודע זאת טוב יותר אם לא הגנרלים שלנו?
|
|
|
|
|
מקובל, שנחתום אינו מעיד על מעלות עיסתו. במציאות של מערכת הביטחון הישראלית, כאשר ועדת בדיקה שואלת את ראש הנחתומים מה פשר הצחנה בעיסה, הוא מיד מגולל את האחריות לטעם הרע שבעיסה על המשנה לנחתום. והמשנה מיד מוריד את האחריות לדרג נמוך יותר שהוא אחראי ללישת העיסה באופן הפגום, שגרמה לתוצאה שערורייתית של מנה רוויית צחנה.
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
