המסמך

אז הבה ונראה מה היה לנו - שר ביטחון אחד שאמור להמליץ לממשלה על זהותו של הרמטכ"ל הבא; כמה אלופים בצבאנו שרואים עצמם, רובם בצדק אני מניח, כמועמדים לתפקיד הרם ורמטכ"ל אחד מכהן שעומד לסיים את תפקידו; ממשלה מכהנת, בקושי; מיליוני אנשים בצופים בתהליך של בחירת הרמטכ"ל החדש, אנשים שרובם ככולם יושפעו, בדרך זו או אחרת, מהבחירה.

ובתוך כל אלו, קם אדם אחד, או שניים, או שלושה או יותר ובעצם לא חשוב כמה, והחליט, מסיבה כלשהי, שהוא רוצה להשפיע על הבחירה. הלך לו אותו אדם, התיישב מול המחשב והתחיל להקליד את תפיסתו בכל הקשור למהלכים שונים שיהיו רלוונטיים, לתפיסתו, לתהליך הבחירה.

בכל ארגון אחר, כל מועמד לקידום או כל קבוצת אנשים התומכת במועמד זה או אחר, מנסים להשפיע על הבחירה. לעיתים, זה נעשה משום שהם באמת חושבים כי מועמד פלוני עדיף על מועמד אלמוני, הכל לטובת הארגון ולעיתים, מדובר סתם בחישובי כדאיות אישיים של אלו המועמדים או חבריהם. הרצון להשפיע עובר, לעיתים קרובות, דרך תהליך יחסי ציבור, תהליך המכיל מערכת שלמה של מהלכים, אמירות, התנהלויות וחשיבה מומלצים.

כך, כנראה, היה גם במקרה שלפנינו.

ואז פרצה הסערה - האם יכול להיות שבצבא הגנה לישראל פועלים באופן דומה לאופן הפעילות שבכל ארגון אחר?! האם יתכן שבמקום בו המקצוענות של העומד בראש המערכת חושב מישהו להשפיע על הבחירה?! האם יתכן שבארגון בו הבחירה מבוססת על המלצת שר ביטחון יעיז מישהו לנסות להשפיע?!

והנושא הפך לנושא המרכזי בתקשורת וכמות המלל מסביב לו הגיעה, כפי שזה נראה, לשיאים חדשים. לא עוד נושאים אחרים בכותרות במשך שבועות ארוכים. את בעיית השלום עם שכנינו, כבר פתרנו; תאונות דרכים - כבר אין; החינוך - משהו משהו; העוני - מאחורינו; הכלכלה - פורחת ואפילו בעיית הדיור של זוגות צעירים כבר אינה קיימת או אולי אינה חשובה מספיק.

נכון - זה לא תקין שמינוי כה חשוב יהיה מלווה בכתיבה והפצה של מסמכים שמהותם, לכאורה, להשפיע על תהליכים חשובים שבהם כותבי המסמך לא אמורים להיות מעורבים; נכון שהציפיות (שכנראה לא מוצדקות) מ-צ.ה.ל. שונות מהציפיות לאופן התנהלות תהליכים בארגונים אחרים, כלכליים או פוליטיים; נכון שלהוסיף לוגו של משרד יחסי ציבור שנראה כי אינו מעורב בהכנת המסמך זו עבירה אבל מכאן ועד להפיכת הנושא לנושא המככב (ב"ה" הידיעה) בראש המהדורות תקופה כה ארוכה, הדרך ארוכה. אז מישהו עשה ניסיון להשפיע על החלטה שאמורה להיות החלטה על בסיס מקצועי בלבד, ללא גוון אישי או פוליטי (?!) וזה לא בסדר אבל זה גם לא סוף העולם. זה נעשה, במינון כזה או אחר בכל מקום אז גם בצבא.

האפשרות היחידה המסתמנת מהפיכת הנושא לנושא כל-כך מדובר היא שאולי בקיץ, כאשר רבים יוצאים לחופשה וכל הפעילות מתמתנת, לא מצאה התקשורת כותרות טובות יותר.

חזקה עלינו, כל עוד לא יוכח אחרת, שבחירת רמטכ"ל מתבצעת אך ורק על-פי שיקולים מקצועיים ופיסת ניר המסתובבת בקרבנו אינה מעלה ואינה מורידה.

אז אנא - קצת פרופורציה.