בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ייצוג נשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות
|
זה לא נכון ולא מקצועי למנות אישה רק משום היותה אישה ● אני סבור כי כמו בכל תפקיד, החלטת המינוי צריכה להיות על-פי שיקולים ענייניים של כשירות ומקצועיות ולא מתוך כפייה חוקתית
|
לבחון בני אדם בהתאם לכישוריהם בלבד, ללא קשר לדת, גזע, לאום או מין
|
|
|
|
|
הרעיונות העולים בקרב ארגוני נשים וחברי כנסת בימים אלו, להרחבת ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, מעלה שוב לסדר היום את נושא ייצוגן של נשים בעמדות מפתח בכלכלה הישראלית. המציעים, רוצים להעלות את מספרן של הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות על-ידי קביעת מכסות לנשים ובכך למעשה, להבטיח מתן ביטוי הולם לייצוגם של הנשים בדירקטוריונים. החתירה להשגת השוויון לנשים היא חשובה בכל התחומים. האפליה בעיקרה, היא אכן דבר רע שיש להלחם נגדה. אולם, לא מזאת הסיבה אני סבור כי יש לשלב נשים בדירקטוריונים ובתפקידי ניהול אחרים. לערך השוויון, יש בעיניי משמעות רבה, אך עיקרון השוויון עצמו הוא עיקרון אוניברסלי שבהגדרתו נקבע כי יש לבחון בני אדם בהתאם לכישוריהם בלבד, ללא קשר לדת, גזע, לאום או מין. כבר היום, יש לא מעט דירקטוריות מצוינות ומוכשרות, ואני בטוח שהן לא מונו לתפקידן רק בשל היותן נשים. מינוי נשים לדירקטוריון, רק מכוח החוק ולא כפועל יוצא של כישוריהן, עלול להביא למינויים של נשים שאינן בעלות הכישורים והידע המתאימים בכדי למלא את תפקיד חבר הדירקטוריון. החברה הישראלית בכלל ועולם העסקים בפרט, עברו אבולוציה משמעותית, ועם השנים גדל אחוז הנשים בעמדות בכירות. לפי מחקרים שנתפרסמו לאחרונה, אחוז הנשים בדירקטוריונים בישראל איננו נמוך במיוחד. אדרבא הוא עומד על כ-16% מכלל חברי הדירקטוריון ורק במדינות סקנדינביה עולה שיעור הנשים במועצות המנהלים על שיעורן אצלנו. לעומת זאת, במדינות אירופה המפותחות האחרות, בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד שיעורן נמוך מזה שבישראל. גם מנתונים של רשם החברות לגבי איוש דירקטור על-ידי נשים בחברות ממשלתיות לשנת 2009, עולה כי אחוז איוש המשרות דירקטור על יד נשים גדל ב-7.5% לעומת תחילת השנה, ועומד כיום על 43%. גידול טבעי זה, אכן רצוי ואף מבורך. אולם, אני סבור כי כמו בכל תפקיד, החלטת המינוי צריכה להיות על-פי שיקולים ענייניים של כשירות ומקצועיות ולא מתוך כפייה חוקתית כזו או אחרת. זה לא נכון ולא מקצועי למנות אישה רק משום היותה אישה. תפקיד הדירקטור, טומן בחובו מגוון התמחויות וכישורים כגון: ניסיון והשכלה מתאימים, ניסיון במשברים, ניהול סיכונים, ראיה רחבה וחשיבה אסטרטגית. מי שמתאים לתפקיד, הוא מי שיכול לענות על דרישות אלו, ולא משנה אם זה גבר או אישה. הדיון בכלל הוא לא של גבר או אישה, אלא דיון של התאמה. המינוי כאמור, צריך להיעשות על סמך כישורים וטובת החברה ולא לשם תיקון אפליית נשים. אני בהחלט חושש מתקדימים כאלו, שיהפכו את הדירקטוריונים של חברות עסקיות, למורכבים בחסות החוק, מנציגים של סקטורים שונים. למשל, יכול מחר ח"כ ערבי, להגיש הצעה שלפחות אחד מהדירקטורים בכל חברה ציבורית, יהיה ערבי, משום שמדובר ב-20% מהאוכלוסיה ועל-פי אותו היגיון בדיוק, גם החרדים, שהם כ-15%, יכולים לתבוע ייצוג, וכך הלאה ואז אנה אנו באים מבחינה מקצועית?! הדבר החשוב ביותר במינוי דירקטורים למועצות המנהלים הוא, כשירות ומקצועיות. כך יהיה אפשר להבטיח שהדירקטורים יפעלו לטובת החברה בצורה הטובה ביותר. מינוי בכפיה חוקתית עלול להביא לליקויים בקבלת המינויים ולפגיעה בפעולת הדירקטוריון.
|
|
הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות.
|
|
תאריך:
|
07/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/09/2010
|
|
עו"ד גד סואן
|
ייצוג נשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות
|
|
מעשה רצח מתועב של אזרחים בוצע בכביש המוביל לבית חגי. ביום שבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הסב לשיחות שלום בוושינגטון עם אבו מאזן ואמר: "אנחנו שני עמים החולקים אותה כברת ארץ", והוסיף: "עם ישראל ואני כראש ממשלת ישראל נכונים למען השלום לבצע ויתורים טריטוריאליים כואבים". באותה עת, בית חגי ליווה למנוחת עולם ארבעה מחבריו.
|
|
|
לפי סקר שנערך השנה ע"י האתר Nielsen Wire, בעוד כחצי שנה צפוי אחוז המשתמשים בסמארטפונים בארה"ב להשתוות לאחוז המשתמשים בסלולאריים "רגילים". במקביל שימוש בשירותים פיננסיים של בנקים וחברות אשראי באמצעות אפליקציות לסמארטפונים גדל בכל רבעון בכ-20%, מה שאומר שבמהלך 2011 ישתווה אחוז המשתמשים בשירותים בנקאיים באמצעות מחשב לאחוז המשתמשים דרך אפליקציות בסמארטפון.
|
|
|
שטף הפופוליזם שבו התקבלה היוזמה להאריך את שעון הקיץ, עוררה אותי לבדוק את הנושא ביסודיות. מי קבע ששעון קיץ מועיל? כשאימצו לראשונה את שעון הקיץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כמעט כל צריכת החשמל הלכה לתאורה. לא היו מזגנים וכמעט ולא היו מוצרי חשמל אחרים, ולא היו קניונים ומקומות עבודה שבהם האור דולק באופן קבוע משום שאין בהם חלונות לאור שמש. היום רק מיעוט מצריכת החשמל הולכת לתאורה, וחלק נכבד ממנה אינו תלוי בשאלה אם יש או אין אור בחוץ.
|
|
|
בראיון לרשת הטלוויזיה בי.בי.סי. גילה לנו הסופר הדגול דויד גרוסמן את מחשבותיו לרדת מהארץ: "שקלתי את זה, ותמיד יש פיתוי לעשות את זה. ואני יודע מתי אעזוב את ישראל - כשישראל תחדל מלהיות דמוקרטיה". הואיל ויש סיכוי גדול שבעקבותיו ילכו עוד כמה מזיקים ויעזבו אף הם את הארץ, שווה מאוד לעשות כל שביכולתנו בשביל לגבש את מחשבותיו למסקנה שאין נכונה ממנה - לך מפה!
|
|
|
בעוד שכאן בישראל השמאל הקיצוני ההזוי הולך ונחלש ומאבד בהדרגה את כוחו האלקטוראלי, דווקא בחו"ל כוחו הולך וגובר. שם הם מתקבלים בתשואות ובחיבוקים. שונאי ישראל שותים בצמא את דבריהם של דויד גרוסמן, עמוס עוז, א.ב יהושע ודומיהם, היוצקים בהתנדבות דלק על שנאת ישראל בעולם.
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כאמור, ישראל נמצאת עתה במלחמה רב חזיתית. חיזבאללה בדרום לבנון - אומנם באיחור מבחינת תקוות חמאס - פתח את החזית הצפונית סוריה הפכה קרש קפיצה לסוכנים אירניים חתרניים, ביו"ש ובבקעת ה...
|
|
|
אורי מילשטיין
תפקודה הלקוי של צרפת בכלל ושל הצבא הצרפתי בפרט בתחילת מלחמת העולם השנייה; לאנשי צבא בכירים אין כישורים לפתח קונספציות ולקרוא את הכתובות על הקיר; דמיון בין התפתחויות ומגמות ב-1940, ...
|
|
|
אלי אלון
דן הדני עלה לישראל ב-1948, סיים קורס חובלים ושירת בחיל-הים כקצין בשירות קבע בשנת 2016 מסר דן הדני את אוסף תצלומי העיתונות שלו שכלל כמיליון צילומים לספריה הלאומית
|
|
|
איתן קלינסקי
אחרי שבעה חודשי מלחמה, בה נהרגו, למרבה הכאב, מעל 600 חיילי צבא הגנה לישראל ו-133 חטופים נמקים בגיא ההריגה החאמסי, מן הנכון לבחון בחינה מחודשת את המהלכים שהביאו אותנו למציאות הקפקאי...
|
|
|
דרור גרין
הזרות והבדידות נבעו מתפישת-העולם הלאומנית הקיצונית שלו, עליה לא היה מוכן לוותר בשום מחיר, והיה מוכן לשאת בכל ביקורת או השפלה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|