|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בית-כנסת בארגנטינה הוכרז כאתר-מורשת לאומי
|
מחווה לתרומתם הענפה של המתיישבים היהודיים ברוקה לפיתוח החקלאות במדינה
|
בית הכנסת שהוכרז כאתר המורשת
[צילום: מיקה]
|
|
|
|
|
בצעד נדיר של מחווה ליהודיה הכריזו שלטונות-ארגנטינה על בית הכנסת בעיירה רוקה, שבמחוז ריו-נגרו, בדרום המדינה, כאתר-מורשת לאומי.
ההכרזה, בחתימתם של הנשיאה, כריסטינה פרננדס קירשנר, בשיתוף עם הסנאט ובית המחוקקים הארגנטינאי, היא אות-הוקרה לתרומתם הענפה של המתיישבים היהודיים ברוקה לפיתוח החקלאות במדינה ולהפיכתו של חבל הארץ ריו-נגרו לאזור הפורה ביותר בדרום-ארגנטינה.
המדובר במחווה מיוחדת לזכרם של החקלאים היהודים הראשונים שהתיישבו ב"קולוניה רוסה" ("הקולוניה הרוסית"), שבאזור סרוונטס, לאחר שהיגרו לשם בשלהי המאה ה-19 מרוסיה ומפולין.
|
|
לפני כ-150 שנה הוקם במתחם של אותן חוות בית הכנסת היהודי הראשון של המחוז, כשלצידו מרכז-קהילתי, עם אולם אירועים גדול לבריתות, בר-מצוות, חתונות ואירועים מיוחדים. במרחק-מה מבית הכנסת מצוי גם מוזיאון להנצחת 100 שנות-התיישבות חקלאית-יהודית ברוקה, שנחנך לפני שנתיים במעמד צאצאי המתיישבים היהודים שם, שרבים מהם מתגוררים כיום בישראל.
המוזיאון, כמו בית הכנסת, שוכן בחוותם החקלאית לשעבר של ברנרדו ומרה ריסקין, מראשוני המתיישבים היהודים ברוקה. על שני האתרים היהודיים מופקדים צאצאי המשפחה, ביניהם סרחיו ריסקין, האגרונום הראשי של מחוז ריו-נגרו, הממשיך בכך את המסורת החקלאית הענפה והמפוארת מן העבר של משפחתו, שעסקה בגידול מטעים, ביניהם גפנים ועצי-פרי למיניהם.
|
|
בעבודת-נמלים עיבדו אותם מתיישבים יהודים חרוצים ברוקה את הקרקע הפורייה שהועמדה לרשותם והקימו עליה חוות חקלאיות. בין היתר הם היו הראשונים שפיתחו את ענף המטעים של ארגנטינה, שהפך במרוצת השנים לאחד מענפי הייצוא החקלאיים המרכזיים שלה. רבים מצאצאיהם של אותם מתיישבים עלו במשך הזמן לישראל והשתקעו בה.
|
|
| תאריך:
|
06/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
06/10/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
בית-כנסת בארגנטינה הוכרז כאתר-מורשת לאומי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שם
|
6/10/10 10:21
|
|
נשיא מצרים חוסני מובארק הזהיר אתמול מפני התלקחות במזרח התיכון אם ייכשל המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים. בראיון שהעניק לביטאון הכוחות המזוינים לרגל אירועי יום השנה למלחמת יום הכיפורים, אמר כי השמיע בפני בנימין נתניהו ומנהיגים אחרים את חששו כי אם תהליך השלום יקרוס יתלקחו אלימות וטרור באזור ובעולם כולו. מובארק איננו הראשון שמשמיע את ההערכה הזו...
|
|
|
|
|
חוק העונשין, התשל"ז-1977, הנהוג בישראל, מגדיר באופן ברור את דינו של המורשע בהריגה או ברצח. סעיף 298 העוסק בהריגה קובע, כי "הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים שנה". סעיף 300 העוסק ברצח קובע, כי הגורם בכוונה תחילה למותו של אדם והגורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה, יואשם ברצח ודינו - מאסר עולם.
|
|
|
|
|
המשא-ומתן בינינו לבין הפלשתינים הגיע אל ליבת הסכסוך: הכרה בזכותו של עם ישראל כעם ריבון על גורלו לקיום במדינת לאום משלו. מתברר כבר בשלב מקדמי של המשא-ומתן העכשווי שאנו דורכים במקום: לא השתנה דבר מאז המשאים-ומתנים שהתקיימו בשנים האחרונות בינינו לבין הפלשתינים. ישראל נכונה למשא-ומתן מתוך רצון להוביל לסיום אמיתי של הסכסוך ולהשכין שלום-אמת ורקמת יחסים של יחסי שכנות. אך מהדהד כאן הפסוק מספר תהלים: "אני שלום וכי אדבר, המה למלחמה": מתברר שוב ושוב ש"שיטת השלבים" לא נשכחה, והפלשתינים מבקשים הסכם שאינו תפור לחלוטין, הסכם ששומר חלון לפתיחת הסכסוך מחדש לאחר הנסיגה הישראלית, כדי לממש את יעדם האמיתי: חיסולה של מדינת ישראל.
|
|
|
|
|
שלושה זרמים יש בשמאל הישראלי, לעניות דעתי. הזרם הראשון הוא השמאל שלא מודע לשמאלניותו. זהו שמאל המורכב מאוכלוסיה ותיקה, רובה ככולה בני עדות המזרח, אשר לשיטתם אפשר וצריך לחיות עם הערבים אלה לצד אלה, כאן בארץ הזו. "במרוקו/בתוניס חיינו עם הערבים בשלום, בכבוד הדדי", הם אומרים בכל הזדמנות, בעיקר בנקודות מפגש והתכנסות כמו בתי כנסת וכדומה. ובקיצור, מתונים, ותרנים, פייסנים. בעלי אמונה חזקה בארץ ישראל, אבל שמים אותה בסדר עדיפות משני כשמדובר בשלום עם שכנינו-אויבינו.
|
|
|
|
|
המשורר נתן זך מגלגל עיניים לשמאל ולתקשורת וטוען תוך אי-הבנה: "אילו ידעתי שישראל תהיה מה שהיא היום, לא הייתי חוזר ארצה מאנגליה ב-1978" . ועוד: "כבר כשחזרתי הודעתי שלעולם רגליי לא יחצו את הקו הירוק. לא אבקר שם, ואינני רוצה שספריי יגיעו לשם". שם, פירושו - כמובן - כאן, כי יש"ע זה כאן.
|
|
|
|
|
