|   15:07:40
דלג
  יהונתן דחוח הלוי  
עיתונאי עיתונות זהב בע"מ
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

ככה עושים שינוי חברתי

עיצוב תודעה מעמדית, חברתית ופוליטית הוא יעדה המוצהר של הטלוויזיה החברתית את המהפכה התקשורתית היא עושה בצעדים קטנים אך בטוחים, ונשענת על חזון אידיאולוגי של יצירת שינוי חברתי ברוח תנועות השמאל להשגת סולידריות יהודית-ערבית ולדחיקת האג'נדה הביטחונית-כלכלית
16/10/2010  |   יהונתן דחוח הלוי   |   מאמרים   |   תגובות
אהוד שם טוב, מקדם שינוי חברתי

"האימא של ארגוני החברה האזרחית"
יהונתן דחוח-הלוי
בהרצאה בטורונטו מזהירה נעמי חזן, נשיאת הקרן החדשה לישראל, מפני מה שהיא מכנה: הניסיונות בישראל לחתור תחת יסודות הדמוקרטיה * זה המפתח לקיומה של ישראל, אמרה חזן, וקראה להתגייס למערכה על דמותה של המדינה.
לרשימה המלאה

מזה למעלה מחמש שנים פועלת הטלוויזיה החברתית בישראל, החותרת על-פי הגדרתה "לסדוק את השיח ההגמוני, שיח בו האזרחי והחברתי כפופים לביטחוני ולכלכלי" ו"לפצות על המחסור בנקודת מבט אזרחית וביקורתית בנושאי חברה, כלכלה, מדינה, סביבה ותרבות, מסדר יומה של תקשורת ההון והרייטינג". הרוח החיה מאחורי הטלוויזיה החברתית ומייסדה הוא אהוד שם טוב, פעיל פוליטי וחברתי אשר התאהב במצלמה והפך אותה למכשיר מרכזי בדרך המאבק שהוא מנהל למען חברה צודקת יותר כהגדרתו.

יוזמה עצמאית שקרמה עור וגידים

הרעיון הראשוני נבט ב-2005 במסגרת "קהילת סינקופה", ארגון לשינוי חברתי ללא מטרות רווח שנועד לקדם את מעמד הביניים לפעולה חברתית ופוליטית, ושנה לאחר מכן היא כבר החלה בהפצת תכני הוידאו ברשת האינטרנט. בראיון ל-News1 אמר אהוד שם טוב, כי כבר בתחילת הדרך הבין את חשיבות התיעוד והדיווח המצולם כאמצעי להעברת מסר, להשפיע על עיצוב התודעה של הציבור ולהביאו בסופו של דבר לנקוט פעולה לשינוי המצב הקיים.

הוא למד צילום באופן עצמאי והחל לצלם פעולות מחאה חברתיות ופוליטיות בהן השתתף. בשיווק חומרי הווידאו לאמצעי התקשורת הוא נתקל בקשיים, ולא אחת ערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט הגדולים השיבו את פניו ריקם. הישארות מחוץ לגדר התודעה הציבורית לא נחשבה בעיניו בגדר אפשרות, ועל כן הוא החליט לעשות מעשה ולקדם את הפרויקט באפיק עצמאי. כיום, חמש שנים לאחר תחילת פעילותה הרשמית, "קהילת סינקופה" כבר אינה פעילה עוד והטלוויזיה החברתית הייתה לפרויקט הקיים בזכות עצמו ובארכיון האינטרנט שלה נמצאים זמינים למעלה מ-500 כתבות ווידאו.

מימון מהקרן החדשה לישראל וקרנות בינלאומיות

מבנה הטלוויזיה החברתית מורכב מוועד מנהל, מצוות עובדים מצומצם וממערך מתנדבים. כדי להגביר את הנראות הציבורית של הטלוויזיה החברתית, הקים אהוד לפני כשנתיים מועצה ציבורית, שנועדה לחזק ולבסס את הטלוויזיה החברתית במרחבים ציבוריים שונים.

המועצה כוללת אנשי משפט בתחום זכויות האדם כגון: עו"ד מיכאל ספרד, עו"ד גבי לסקי ועו"ד יפעת סולל, אנשי אקדמיה וחוקרי תקשורת כגון: פרופ' ירון אזרחי, פרופ' גדי אלגזי, אורנת טורית ופרופ' אבישי ארליך, חברות-כנסת לשעבר כגון: פרופ' נעמי חזן ותמר גוז'נסקי, ופעילות ופעילים חברתיים כגון: חיה נח, דר' דלית באום, דר' אפריים דוידי, דר' יוסי דהאן, אוקי מרושק, אורנה בן דור ועוד.

שם-טוב מציין, כי את המימון להפעלתה משיגה הטלוויזיה החברתית ממקורות חיצוניים ועצמאיים. קרנות העוסקות בזכויות אדם, בדמוקרטיה ובסכסוך הישראלי-פלשתיני מעניקות סיוע כספי שאינו עונה על כל הצרכים. באתר הטלוויזיה החברתית שלוחה בדוח המסכם לשנת 2009 ברכת תודה לשלושה ארגונים: הקרן החדשה לישראל, Foundation for Middle East Peace ו-Oxfam הבריטי. מעבר לכך, מציין שם-טוב, פועלת הטלוויזיה החברתית להשיג מימון באמצעות מתן שירותי וידאו לארגונים חברתיים, הכולל תיעוד אירועים, עריכה והכנת סרטים.

היעד: דחיקת האג'נדה הביטחונית-כלכלית לטובת נושאים חברתיים

על השאלה מדוע הטלוויזיה מגדירה עצמה "חברתית" משיב שם-טוב, כי שם זה נבחר בקפידה והוא מבטא את החתירה להביא את האג'נדה החברתית למוקד השיח הציבורי והעשייה הפוליטית בישראל, אשר צריך וחייב להיות קודם לנושאים הביטחוניים והכלכליים. הטלוויזיה החברתית אכן מתמקדת בנושאים חברתיים, אך היות שקיימת זיקה הדוקה בין הנושאים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים לחברתיים, היא עוסקת בכל קשת הנושאים המשפיעה על הסוגיות החברתיות. לדבריו, הטלוויזיה החברתית מתנגדת ומציעה חלופה למבנה החברתי המקודם על-ידי השיטה הכלכלית הקפיטליסטית שהביאה את השיטה הניאו-ליברלית ואת ההפרטה וגם את הכיבוש והדיכוי.

המילה "פוליטי" אינה מרתיעה את שם-טוב, והוא מודה בפה מלא שלטלוויזיה החברתית יש אג'נדה פוליטית גלויה לעין כל והחותרת להביא לשינוי חברתי ולשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים. עם זאת, הוא מבקש להדגיש, כי אין לה זיקה מפלגתית.

על בסיס האג'נדה הפוליטית שלה, מעניקה הטלוויזיה החברתית ביטוי לכמאה ארגונים, ובהם העוסקים בזכויות אדם, זכויות עובדים, ארגוני נשים, ארגוני שלום וארגוני זכויות בעלי-חיים. מרביתם של ארגונים אלה נמנים על חוגי השמאל והשמאל הרדיקלי. מחוץ לתחום העיסוק בשל מיעוט משאבים נמצאים נושאים הקשורים לספורט, אופנה ותרבות. אך לא רק הם ולא רק משיקולים של מחסור באמצעים.

מציגים חלופה לנרטיב של הערוצים הממשלתיים והמסחריים

שם-טוב מבהיר, כי הטלוויזיה החברתית אינה מסקרת פגיעה בזכויות המתנחלים, כפי שהיה לטענתם לאחר הפינוי מעזה, מכיוון שלתפיסתו המתנחלים עצמם מפרים את החוק הבינלאומי בעצם ישיבתם בשטחים הפלשתינים, ועניינה של הטלוויזיה החברתית הוא להתמקד בפגיעה בזכויות אדם שהם גורמים ובהשפעותיה על החברה הישראלית. ממילא, הוא אומר, הנושא גם מכוסה ובהרחבה על-ידי ערוצי התקשורת הגדולים. במגזר הערבי מסקרת הטלוויזיה החברתית תחומים הקשורים בתעסוקה ובאפליה, אך אינה מכסה סוגיות של פשע ואלימות, כולל תופעת רצח על כבוד המשפחה ויחס להומוסקסואלים, מפאת תקציב וכוח-אדם מצומצם.

במרבית הדיווחים בטלוויזיה החברתית לא נשמע הצד השני, המבוקר. שם-טוב מציין בהקשר זה, כי הז'אנר של תקשורת אובייקטיבית מזמן לא קיים, והטלוויזיה החברתית שמה לה למטרה להביא לציבור חלופה למידע שהוא צורך בערוצים הממשלתיים והמסחריים הגדולים ולהציג את הנרטיב אשר אינו זוכה בהם לכיסוי נאות או לכיסוי כלשהו.

"הקמפיין של אם תרצו הגדיל את החשיפה של הטלוויזיה החברתית"

שם-טוב ממעיט בחשיבות הקמפיין שמנהלת תנועת "אם תרצו" נגד הארגונים הנתמכים על-ידי הקרן החדשה לישראל, ובהם הטלוויזיה החברתית. לדידו, הפרסום הרב בנושא זה לא הזיק לטלוויזיה החברתית, אלא אדרבה - סייע לחשיפתה בפני הציבור.

לצד זאת, מסביר שם-טוב, כי הטלוויזיה החברתית אינה רואה כל בעיה במתן במה לארגוני שמאל רדיקליים, ואף לא לאנרכיסטים, שכן היא פועלת בראש ובראשונה לקדם את המאבק החברתי ואת הסולידריות היהודית-ערבית מתוך נקודת מוצא של מאבק מעמדי ולא רק לאומי. כל מי ששותף לחתירה לצדק חברתי ולשינוי סדר העדיפות הלאומי יוכל למצוא את מקומו בטלוויזיה החברתית, הוא מציין.

נוכחות אינטרנטית וחדירה לאקדמיה ולמוסדות חינוך

הטלוויזיה החברתית הולכת וצוברת השפעה. המהדורה הדו-שבועית מופצת ל-18,000 מנויים וחלק מסרטוני הוידאו מתורגמים לאנגלית וזוכים למאות אלפי כניסות, לדברי שם-טוב. כך היה בדיווחים שתיעדו את הפגנות המחאה במהלך מבצע עופרת יצוקה, מלחמת לבנון השנייה ופרשת המשט. שם-טוב מספר, כי קיבל פניות מחו"ל שהביעו הפתעה על קיומה של דעה אחרת בציבור הישראלי המתנגדת למלחמה עוד טרם נדמו קולות הירי. הטלוויזיה החברתית לא נרתעה מלמתוח ביקורת על ארגוני זכויות אדם וארגונים אחרים שמילאו פיהם מים בתקופת הלחימה ולא מצאו בקרבם אומץ לצאת לרחוב ולהביע את התנגדותם למדיניות הישראלית.

בשנים האחרונות החלה הטלוויזיה החברתית חודרת למוסדות האקדמיים ולמערכת החינוך. לסרטוני הוידאו שהיא מפיקה קיים ביקוש בפקולטות לתקשורת, למדעי המדינה ולעבודה סוציאלית, וכן נציגים מטעמה מוזמנים תדיר להרצאות ולימי עיון. ניתן לצפות בכתבות הוידאו באתר של הטלוויזיה החברתית, ביוטיוב, בפייסבוק, בפליקס וכן בשתי מהדורות שבועיות המשודרות בערוץ 98. "השאיפה שלי", מסכם אהוד שם-טוב, "הינה שהטלוויזיה החברתית תהפוך בעוד מספר שנים להיות גורם תקשורת מרכזי ומשפיע באספקת מידע עצמאי לציבור".

יום שידורים מיוחד לרגל יום התקשורת הדמוקרטית

ביום שני (18.10.10) יצוין יום התקשורת הדמוקרטית ברחבי העולם שמטרתו לערער על ההגמוניה של תאגידי התקשורת המרכזיים ולקדם תקשורת שמעודדת ויכוח דמוקרטי רחב-היקף, נקי משיקולי רייטינג ולחץ של השלטון. לרגל זה יוצא ערוץ 98 ביום השידורים מיוחד שיחל ב-19:00 ויכולל את המגזינים העצמאיים: יומן אזרחי, הטלוויזיה החברתית, הירקון 70 וסביבטבע. להלן הכתבות של הטלוויזיה החברתית שתשודרנה ביום זה:

  • סדר חברתי 8 - מגזין האקטואליה של הטלוויזיה החברתית: על סדר היום - פעולה ישירה באגדיר, מיצג למען הקפאת ההתנחלויות, ביטויי גזענות בצמרת המשטרה, איסור בניית סוכה במזרח ירושלים, התארגנות לקראת מסיק הזיתים, בדואים בנגב - מיתוסים ועובדות. בפינת האירוח: פרופסור אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל - בשיחה על מעמדן של המורות בישראל - לרגל יום המורה הבינלאומי שחל ב-5 באוקטובר.

  • הכרזת העצמות מפשיזם - בעצרת מחאה נגד "חוק הנאמנות" של הממשלה, מול הבית בתל אביב בו הקריא בן-גוריון את הכרזת העצמאות ב-1948, נחתמה היום "הכרזת העצמאות מפשיזם". בהשתתפות: השחקנית חנה מרון, פרופסור ירון אזרחי, פורופסור גבי סלומון, הסופר ספי רכלבסקי, הפרופסורית גליה גולן ועוד.

  • מלמטה למעלה מקדמים דיור בר השגה בישראל - פעילות השטח בנושא דיור בר השגה בשכונת עג'מי ביפו, בחיפה, בטירת הכרמל, ביפו ג' ובירושלים. על מצוקת הדיור ומולה פעילות השטח - ההצעות והיוזמות של החברה האזרחית.

  • המחאה על המתקפה על המשט לעזה - מחאת הציבור בישראל כנגד המתקפה הצבאית על המשט לעזה (31.5.10).

  • הפנים שמאחורי הגירוש - לאחר מאבק מתוקשר, שזכה לתמיכה ציבורית רבה, החליטה ממשלת ישראל לגרש את ילדי מהגרי העבודה שנולדו בישראל וזו המדינה היחידה שהם מכירים.

  • שנה להשתקת המחאה נגד המלחמה והמצור בעזה - לפני גולדסטון והאו"ם, לפני מדינות העולם, ואף לפני שהתברר גודל האסון, יצאו לרחובות אלפי אזרחי ישראל, יהודים וערבים, לזעוק את קול המחאה נגד היציאה למלחמה בעזה. הפעילות הציבורית של אזרחי ישראל, אותה פעילות שהתקשורת הישראלית בחרה שלא לסקר, לא הסתכמה רק בהפגנות אלא כללה פעילות ענפה באינטרנט וברשתות חברתיות, פעילות משפטית ואף פעילות הומניטרית למען תושבי עזה.

  • גרילה תרבות במחאה על אי-העלאת שכר המינימום - אירוע שירה ומחאה של גרילה תרבות, שהתקיים במחאה על אי-העלאת שכר המינימום. אדם דובז'ינסקי פונה לגיא זוהר (ערוץ 10) ולדודו הולצמן (הבנק הבינלאומי) בשאלה - מה הכסף שלנו (העובדים) עשה היום?! האירוע התקיים ביום ראשון 18.7.10.

  • מילות מפתח - יותר מעשרים שנה מפרסם העיתונאי גדעון לוי במדורו "אזור הדמדומים" שבעיתון הארץ סיפורים על המתרחש בשטחים הכבושים. ההנחה כי עבודה עיתונאית כה מאומצת במשך זמן כה רב, תגביר את המודעות לעוול הנגרם לפלשתינים ואולי תצמצם אותו - הופרכה, כיום הכיבוש עמוק מאי-פעם. הכתבה מבוססת על ההצגה "מילות מפתח" המבוססת על כתבותיו של גדעון לוי, טוקבקים, עדויות ממחסומים והצהרות דובר צה"ל. לוי עצמו אמר על ההצגה: "ההצגה הזו גרמה לי להתכווץ".

  • סיור קבלנים עם ביבי נתניהו - סיור קבלנים היתולי עם ביבי נתניהו ברחובות תל אביב (9.3.10) במחאה נגד הרפורמה בחוק התכנון.

  • זיתים כבושים - מה קורה לעצי הזית הנעקרים על-ידי מדינת ישראל באמצעות הצבא וקבלני העקירה? תאופיק חוזר אל אדמתו ארבע שנים לאחר שנעקרו ממנה עצי הזית. באדר מספר על הנזק הכלכלי למשפחתו הנאמד במאות אלפי דולרים, אקרם מספר על עקירת 300 עצים, חלקם בני מאות שנים. עו"ד מיכאל ספרד מתאר את ההפרה של המשפט הבינלאומי המתבצעת על-ידי מדינת ישראל כלשונו: "הרצחת וגם ירשת".

  • עיקרי כנס להצלת השידור הציבורי - תקציר של כנס חירום להצלת השידור הציבורי, שהתקיים ב-2.3.10 בהובלת ארגונים חברתיים. בהשתתפות: ענת סרגוסטי, מירב מיכאלי, יצחק לבני, ח"כ נחמן שי, דר' האני זוביידה, רן מלמד, איילה חסון, רביב דרוקר, ירון דקל ועוד.

  • אם תרצו הקרן החדשה לישראל - ביום שישי (16.4.10), הגיעו מאות אנשים למועדון לבונטין 7 בת"א, לאירוע תמיכה בקרן החדשה לישראל, אשר נמצאת יחד עם ארגונים נוספים במוקד המתקפה של תנועת הימין "אם תרצו" - מתקפה, שנועדה לטשטש את החשדות לגבי מעורבותם של בכירי מערכת הביטחון בביצוע פשעי מלחמה ובהפרה של הדין הבינלאומי. עם תחילת אירוע התמיכה בקרן, המועדון התמלא ומאות האנשים אשר נשארו בחוץ גדשו את הרחוב וזכו להשתתף בהצגה האמיתית. פעילי תנועת "אם תרצו" הגיעו למקום לבושים במדי צה"ל, כאשר הם מנכסים לעצמם את דגל ישראל ואת הציונות לקידום המתקפה נגד הקרן החדשה לישראל ונגד ארגוני זכויות האדם ותומכיהם.

  • אל-עראקיב הריסה ראשונה ובניית הכפר מחדש - הכפר אל-עראקיב הוא כפר בדואי בנגב הקיים מלפני קום המדינה. בשנות החמישים סולקו תושבי הכפר מאדמתם על-ידי רשויות מדינת ישראל. בשנות התשעים חזרו חלק מהמשפחות אל הכפר, לאחר שראו, כי המדינה לא עשתה שימוש באדמות מהן סולקו. בבוקר יום שלישי (27.7.10) הגיעו כוחות הביטחון לכפר אל-עראקיב, מצוידים בצווי הריסה, מאות שוטרים ודחפורים והרסו אותו לחלוטין. ביום שבת, ארבעה ימים אחרי שנהרס, נבנה הכפר מחדש בתמיכה, סיוע והזדהות של יהודים ישראלים שהגיעו מרחבי הארץ.

  • אל-עראקיב הריסת הכפר בשלישית - ערב צום הרמדאן - 10.8.10, פשטו כוחות הביטחון על הכפר אל-עראקיב שבנגב והרסו את כל מה שהספיקו תושביו לבנות מאז ההריסה הקודמת בשבוע שעבר. זו הפעם השלישית שהורסים את הכפר בתוך שבועיים. בזמן ההריסה שהו במקום כ-25 פעילים/ות, שהגיעו לכפר במהלך הלילה, לאחר שעלה החשש להריסה. ערב צום הרמדאן, תושבי אל-עראקיב נותרו ללא קורת גג וללא מי שתייה.

  • אל-עראקיב - מיתוסים ועובדות - מספרים לנו שהבדואים פורעי חוק ומשתלטים על אדמות המדינה. מספרים לנו שהבדואים הם בכלל נוודים חסרי זיקה לקרקע. את הכפר אל-עראקיב הרסו כוחות הביטחון כבר חמש פעמים. ברקע מרחפת שאלת ההכרה ביישובי הבדואים למול המשך מדיניות העקירה והנישול. אז מה באמת קורה בנגב? רב-שיח בהנחיית עו"ד ראויה אבו רביעה מהאגודה לזכויות האזרח, בהשתתפות: שייח סייח אל טורי, ממנהיגי הוועדה העממית באל-עראקיב; חיה נח, מנכ"לית פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי; עו"ד איימן עודה, מזכיר חד"ש; ד"ר יעלה ליבנת רענן, דוברת המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב; ועו"ד מיכאל ספרד, המייצג תושבים מאל-עראקיב בבתי המשפט (14.9.10).

תאריך:  16/10/2010   |   עודכן:  18/10/2010
יהונתן דחוח-הלוי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ככה עושים שינוי חברתי
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
צבי גלברד
17/10/10 12:55
2
איל
17/10/10 15:10
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גם אדם שכינוי החיבה שלו בוז'י יכול להיות מנהיג. אין כל פסול בכינוי הזה, אשר מעצים את דימויו של האיש שהוא מכונה בו כפוליטיקאי מחמד, סולידי, אשר אני מתקשה לדמות אותו בעיני רוחי יוצא מהכלים ומתקשה לשמוע אותו באוזני רוחי מקים רעש בשבירתו אותם. אפילו צעקתו נשמעת לי הסויה, נלחשת.
16/10/2010  |  אברהם שרון  |   מאמרים
ביתי שבוורמונט (בארה"ב) גובל בשטח מרעה לבקר, שדיירותיו נוהגות לפסוע לאיטן לבקרנו, ומביאות עמן נחילי זבובים להוטים. הפרות אומנם נשארות בצד שלהן של הגדר, אך זבוביהן נכנסים לתוך ביתנו. למרות שאני מסוגל למחוץ אותם, אני מחטיא אותם בקביעות. זריזותי והרפלקסים שלי תקינים, אך כשמדובר בזבובים, מחבט הזבובים שלי מכה באופן קבוע חצי ס"מ משמאל למטרה. זו סטייה קבועה שאינה תלויה בתנאים ובנסיבות של הציד. כשהבחנתי בכך, חשדתי בתחילה כי עווית נוירולוגית היא האחראית לסטייה. אבל מדוע זה קורה רק כשאני מנסה לחבוט בזבובים ולא, נניח, בעשים? האם, במקום חוסר יציבות נוירופיזיולוגית, אולי מחבלת בי פרשה פסיכולוגית-זבובית חבויה?
15/10/2010  |  דוד גוטמן  |   מאמרים
המאמצים הדיפלומטיים המושקעים זה יותר מארבע שנים לשחרורו של גלעד שליט נכשלו. נראה כי מכלול כל היבטיה של סוגייה עגומה זו - הדשדוש סביב מספרים ושמות של פלשתינים, ההתבצרות בעמדות, התיווך המצרי והתיווך הגרמני - הם במידה רבה בזבוז זמן יקר ומריטת עצבים. אין מנוס מן המסקנה כי ישראל התנהלה בצורה מקובעת ושגרתית, ללא מעוף, יוזמה או מקוריות. גלעד עוד לא שב הביתה.
15/10/2010  |  מרדכי ניסן  |   מאמרים
שאול מנשה הוא ותיק הפרשנים לענייני המזרח התיכון בקול ישראל בערבית. במשך עשרות שנים שידר בכינוי באשיר אמין, והיה עמוד התווך בניהול ההסברה המדינית של ישראל לעולם הערבי מעל גלי האתר אשר לוותה במלחמה פסיכולוגית. שאול מנשה נחשב מיומן ביותר בניתוח דרכי החשיבה של מנהיגי ערב ויחסם לישראל.
15/10/2010  |  נחמן פביאן  |   מאמרים
אדון חשוון?
15/10/2010  |  ציפי לידר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il