ווס ברענט מיט ראזי בארקאיי

אזרחי ישראל הם פראיירים תמימים. כל התקשורת הממלכתית שייכת להם, הם הבעלים הבלעדיים שלה והם המשלמים את שכרם של מבקשי רעתה. נציגי האזרחים האלה בכנסת חוקקו את "חוק רשות השידור" שסעיף 3 בו, תחת הכותרת "הבטחת שידור מהימן", קובע מפורשות כי: "הרשות תבטיח כי בשידורים יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפורמציה מהימנה" - אז מה? לתקשורת שלנו יש השקפה משלה ורק היא נכללת ב"סדר היום" הקובע לכולנו. ההשקפות והדעות הרווחות בציבור מעניינות את אנשי התקשורת כחמסין כעת חיה.

התקשורת הממלכתית, שנדמה לנו שהיא שלנו, הוכיחה בעבר ומוכיחה שהיא עצמאית לחלוטין, שהיא מעל לאיזשהו חוק והיא מסוגלת אפילו "לאתרג" עבריין פלילי שיוביל מהלך נורא שעוד נתכנו לו עלילות אסוניות אותן נספוג כולנו. אין בולם ואין סוכֵר! היא אינה מראיינת את מי שאינו נכלל ב"סדר היום" שהיא קבעה לעצמה, ומראיינת לרוב את אלה המשרתים אותה. מי שקרוב להשקפת העולם של התקשורת זוכה בשידור לשיחה חברית נעימה מתובלת בהומור של החבר'ה; איש ציבור או נבחר ציבור, שאינו קרוב לדעת המראיין, מזומן לעתים רחוקות לשידור וכבר הוא מוצא עצמו מתגושש בשדה-קרב שכללי המלחמה נקבעים בו על-ידי המראיין, בלי שום סיכוי להביע את עמדתו במלואה ובנחת.

לגבי התוכנית הספציפית "מה בוער" עם רזי ברקאי בגלי-צה"ל, אני יכול להעיד מניסיון אישי שמדובר במראיין שהוא במקרה הרע דיליטאנט עיתונאי רשלן, ובמקרה הגרוע יותר, עובד שעשה מלאכתו רמייה. איך יידעו הקוראים שזוהי אמת לאמיתה? פשוט מאוד, אם אני בודה מליבי אבחנה כזאת, הרי שזוהי הוצאת דיבה הראויה לתביעה משפטית על-פי חוק איסור לשון הרע. עיתונאי השומר על כבודו המקצועי חייב להגיש תביעה שכזו. אני מבטיח אפוא שעותק מן הרשימה הזאת יישלח למר רזי ברקאי, והוא יבלע את האמת הזאת ולא יתבע שום תביעה. גם אם ירצה בתביעה שכזאת בכל מאודו הוא יימנע ממנה. חבל! למען הסר ספק קל שבקלים, אני גם לוקח על עצמי את האחריות המוטלת בתביעות שכאלה על מו"ל האתר News1 ועל עורכו.