האסקימוסי הזקן הצעיר הנצחי - לבד על ההר הצחיח בפראג

מזה מספר חודשים, לאחר מאמצים בלתי-נלאים של שנתיים-שלוש, נמצא המפיק והבמאי הישראלי מנחם גולן בפראג, בעבודות הכנה לסרטו הבינלאומי החדש "הקיץ האחרון בבאדנהיים" – לפי נובלה של הסופר זוכה פרס ישראל אהרן אפלפלד.

א/נשים טובים ורעים חושבים שלא מגיע שום יחס מיוחד – חריג – למנחם גולן, שכבר בשנת 1985 קיבל פרס ממרכז הסרט הישראלי במשרד התמ"ת על עשייתם של 50 סרטים ישראלים.

א/נשים טובים ורעים חושבים שבן-אדם בגילו – 82 – חשוב שיפסיק ליזום, להפיק, או להפיק סרטים. שפשוט יפסיק.

מי שמכיר את מנחם – הבולדוזר הקולנועי הדורס והדורסני – יודע שהוא לא יפסיק לעולם, כל עוד נשימה ונשמה באפו.

א/נשים סבורים שמה לא מגיע למנחם – מגיע להם. א/נשים חושבים שלא צריך לתת לו שום צ'אנס. למה?! כי הם מאמינים שהכל תקין, הכל נקי, במערכות המאורגנות האנושיות, הן בארץ והן מחוצה לה.

לפיכך, עולם כהרגלו נוהג – הכל תקין, הכל מושלם ומנחם - האסקימוסי הזקן (82) הצעיר הנצחי – נמצא לבד על ההר הצחיח, לא באנטרקטיקה, אלא בפראג הקרה.

מה אני מציע?! – לתת לו?! – לא. אני מציע לבדוק מה הוא עושה שם, אם באמת יש לו או אין לו סרט בהפקה. אם אין לו – לא צריך לתת לו, ואם יש לו מספיק – גם לא צריך לתת לו, אבל אם יש "לו" שמונה מיליון יורו ממשקיעים אירופאים וחסר להפקה ו"לו" רק "קצת" על-מנת שלמנחם יהיה בה כוח, ייצוג ו-SAY – אז צריך לתת לו על-מנת שתהיה לו גושפנקה, ועל-מנת להזכיר לכולנו שלא מדובר בסתם אסקימוסי זקן – מדובר במי שעשה את כל מה שמנחם עשה.

מצורפת בזה רשימת סרטים רשמית שאותה הוא כבר השלים, הפיק ו/או ביים עד לשנת 1985 (מאז הוא עשה - בעיקר כמפיק – "רק" כ-100 סרטים בינלאומיים נוספים ושלושה או ארבעה כאלה שהם ישראלים Made in Israel).