|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנחנו מודרניים, מהפכניים. לא רוצים להיאחז בעבר, לא מוכנים להיות כבולים להווה, לא רואים ממטר את העתיד
|
מה עוד לא נאמר בשם המודרניזם, הפלורליזם, הפמיניזם והאגואיזם אשר מאפשר בקלות של עפעוף עיניים מפלרטטות להפוך במבע אינטלקטואלי ומתוחכם כל שרץ לטהור, כל חולשה אנושית לאומץ מוערץ.
במקרה הזדמן לידי הטור הראשון שהחל את מה שמכונה: "הרומן של המדינה"... בתמימות של בוגרת "בני עקיבא" לשעבר, עוד לא קלטתי על מה הדברים אמורים, וחיבבה עלי דבריה על הצורך בחידוש, בהתעמקות, בגילוי מחודש. שכן, למרות שהכתובת הייתה על הנייר, לא יכולתי לדמיין לעצמי כי מעשה שמנוגד לכל חוש מוסרי רווח, יפורסם על גבי העיתון כאילו מדובר ברשת הקניות המועדפת ביותר. ואומנם אין אנו בתקופה של מים מאררים ופריעת שיער הראש, אך הייתי רוצה להאמין שערכים של משפחה, אימהות ונאמנות עדיין לא פסו מן העולם, ולפחות פסיחתם לא מוצהרת בראש חוצות תחת כותרות מודרניות ומהפכניות ההופכות סתם מעשה שפל ועלוב למודל לחיקוי.
ידוע לכל שהתקשורת אינה רק מתעדת מציאות אלא יוצרת אותה, על פיה יישק דבר - מי לחיים ומי למוות, מי לסקילה ומי לעמוד הראשי. ומסתבר, שהעין הביקורתית הטבעית שבתוך תחומי הבית לא תסבול ואף תדמע, כאשר מדובר בדמות ידוענית, אותה עין הופכת את הביקורת לשבח, וגרוע מכך - אף למודל.
איני דנה אדם ואיני יכולה להעמיד עצמי במקומו. אך תחת הביקורת הספקנית והאפיקורסית הבועטת בכל ניחוח דתי, בכל כבל אפשרי, הרי אנו יוצרים פה דת אחרת המקדשת את החולשה האנושית והופכת את גחמותיה למטרה מוצדקת המתירה את כל האמצעים.
נאמנות? מה זה לעומת הנפש העצמאית?
חברות? נו, באמת. כיצד זה נמדד מול תשוקה אמיתית ובוערת?
משפחה? יואו, כל-כך מיושן... come on!!!
כאלו אנחנו, מודרניים, מהפכניים. לא רוצים להיאחז בעבר, לא מוכנים להיות כבולים להווה, לא רואים ממטר את העתיד.
ורק אותה ילדה קטנה, עמדה לבדה, ושאלה... למה?
|
| תאריך:
|
10/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
10/11/2010
|
|
ליאת נוקד-וינדר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אמתי
|
10/11/10 18:45
|
|
|
|
2
|
|
לוגי
|
10/11/10 21:00
|
|
|
|
3
|
|
נתנאלה
|
11/11/10 02:06
|
|
|
|
4
|
|
בול בפוני
|
11/11/10 15:36
|
|
הלך הזרזיר אצל העורב, מצא מין את מינו: חברת-הכנסת דליה איציק, יושב-ראש הכנסת לשעבר, שכיהנה כממלאת-מקום נשיא המדינה במשך חצי שנה, החולמת להתיישב על כס הנשיאות באופן קבוע, הגיבה להחלטת השופטים להטיל קלון על עמיתה, ח"כ צחי הנגבי, באלו המילים: "מה שקרה היום הוא תקלה חמורה... הוא יכבוש את הארץ, הוא עוד ישוב..." - כך אמרה מבלי לגמגם, הייתה חסרה רק הזעקה הזכורה לשמצה: "הוא זכאי...!!!" והיא שואפת להיות נשיאת המדינה ולשמש דוגמה כיצד עלינו לכבד פסיקתם של שופטים בישראל. אכן "תקלה חמורה" שהאישה הזאת נבחרה לכנסת ישראל וליושב-ראש שלה.
|
|
|
|
|
הנה ציטוט מתוך אתר הארגון "סבים וסבתות למען שלום" (BZP): "מאז שהושק לראשונה בטורונטו ב-2005, גדל 'שבוע האפרטהייד הישראלי' והפך לאחד האירועים העולמיים החשובים בלוח האירועים של הסולידריות הפלשתינית. בשנה שעברה (2008), יותר מ-25 ערים בעולם השתתפו בפעילות שבוע האפרטהייד, שגם ציין 60 שנה לגירוש העם הפלשתיני מבתיהם ואדמתם ב-47'-48'. שבוע האפרטהייד הישראלי הושק בשידור חי מהעיירה סווטו בדרום אפריקה על-ידי המנהיג הפלשתיני וחבר הכנסת הישראלי לשעבר, עזמי בשארה. השנה, מתקיים השבוע בעקבות התקיפה הברברית של ישראל נגד אנשי עזה (הכוונה למבצע 'עופרת יצוקה' - ד"א). הרצאות, סרטים, ופעולות יבהירו שהטבח הזה מאשר ביתר שאת את טבעו האמיתי של האפרטהייד הישראלי. שבוע האפרטהייד הישראלי ימשיך לבנות ולחזק במישור העולמי את תנועת BDS הגדלה והולכת".
|
|
|
|
|
עיתון "הארץ" הוא כידוע עיתון ליברלי ומכובד, וכדי להוכיח את הליברליות שלו הוא נותן במה גם לדעות לא כל-כך ליברליות, למען הליברליות. אתמול (9.11.10) פרסם העיתון את מאמרו של רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, שמואל אליהו. אותו רב פרסם זה לא מכבר, ביחד עם עשרים רבנים נוספים, קריאה לתושבי העיר צפת להימנע מלמכור או להשכיר בתים או דירות לערבים. מאחר שקריאתו זכתה לכמה דברי ביקורת קלושים מבין אזרחי המדינה המחשיבים עצמם לליברלים, טרח הרב להסביר את קריאתו לקוראי העיתון הליברלי על-מנת לפקוח את עיניהם. יש להודות שהוא הצליח לפקוח לפחות את עיניי.
|
|
|
|
|
ד"ר סאיב עריקאת, יושב-ראש צוות המשא-ומתן הפלשתיני, פונה לדעת הקהל בישראל. במאמר בידיעות אחרונות ביום רביעי (3.11.10) הוא קרא לציבור הישראלי להאמין בכנות הכוונות של הרשות הפלשתינית לשלום. במאמרו הוא כותב בין היתר את הדברים הבאים:
|
|
|
|
|
השמאל רוצה שלום לפחות כמו שהימין רוצה שלום. הם יטענו שהימין לא רוצה שלום, מה שלא נכון, והימין יטען שרוב המלחמות היו בזמן שלטון השמאל, מה שנכון. היהירות של השמאל בלתי ניתנת לפיצוח. מבחינתם, הם בעלי הזכות היחידה להגדיר הגדרות מדיניות, ערכיות, מוסריות ופוליטיות. אחרי שהחליטו, כולם חייבים לבטל דעתם מפני קביעתם, וליישר קו.
|
|
|
|
|
