|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לאחת חבר סורי, לשנייה חבר אירני
|
השוודים עדיין משמרים איזו משיכה גורלית של אהבה-שנאה לישראל ולישראלים. בעיקר שנאה
|
|
"שום דבר לא נדבק אליו". קרל בילדט [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| השוודים עדיין משמרים איזו משיכה גורלית של אהבה-שנאה לישראל ולישראלים, אם כי הבורות בקשר לישראל בקרב הצעירים הולכת ומעמיקה. עיקר ההיקסמות שלהם מופנה כלפי העולם הערבי או העולם המוסלמי. לאחת יש חבר סורי ולשנייה חבר אירני | |
|
|
|
|
נהג מונית מאזור מאלמה שבדרום שוודיה סיפר לי שהוא מפחד לצאת לעבודה בבוקר. הוא מפחד לפתוח את דלת המונית. הוא בעל מראה אסיאתי, אולי מוסלמי מאיזו רפובליקה סובייטית לשעבר. בתו, הוא אומר, מפחדת להסתובב בתוך דירתה. הצלף השוודי המטורף יורה על-מנת לפגוע. הוא לא לוקח שבויים ולא מצטלם לפייסבוק עם מהגרים אפריקנים.
בינתיים נמסר שנעצר חשוד. מדובר בסדרת מקרי ירי לאורך כמה שבועות שבהם ירה הטרוריסט המקומי ב-19 מהגרים בעיר מאלמה. שאלתי אם הוא יורה במוסלמים. התשובה שלילית. הוא יורה בשחורים. איך יבדוק אם מישהו מוסלמי? עד עכשיו התרכז בצליפות לעבר עוברים ושבים שחורים או בירי מבעד לחלונות - אבל רק בטבעת הפרברים העניים שעוטפים את מאלמה, אזור שהיה פעם תעשייתי בעיקרו ושיווע לידיים עובדות וזולות.
האינטליגנציה השוודית לא אוהבת ששואלים אותה שאלות קשות לגבי מוסלמים, בעיות הגירה או מאלמה, עיר שאותה הכתיר ידידי מנפרד גרסטנפלד כבירת השנאה האנטי-יהודית. לסטודנטים לתואר ראשון ושני באוניברסיטת לונד הסמוכה, המהגרים המוסלמים הם יעד לתמיכה וסעד, בעיקר בתחום בעיות השפה שמונעות היקלטות בחברה השוודית. שמעתי "בעיות קליטה", אז הצעתי למישהי את הרעיון הישראלי של מורות חיילות. אבל השוודים לא רוצים לערב את הצבא. צבא זה דבר רע.
השוודים עדיין משמרים איזו משיכה גורלית של אהבה-שנאה לישראל ולישראלים, אם כי הבורות בקשר לישראל בקרב הצעירים הולכת ומעמיקה. עיקר ההיקסמות שלהם מופנה כלפי העולם הערבי או העולם המוסלמי. לאחת יש חבר סורי ולשנייה חבר אירני. השוודית האחרונה שהתאהבה בישראלי נמצאת כנראה ב'מבצע סבתא'. הסוציאל-דמוקרטים שחרשו את החברה השוודית בהפצצות שטיח תעמולתיות נגד ישראל בבליץ של קרוב ל-40 שנה, ממשיכים לשמור על קשר ידידותי עם עמיתיהם מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגדולה בישראל, הלא היא מפלגת העבודה. כל אחת מהמפלגות מתרסקת בדרכה. השוודים בוודאי תוהים אם האחות הישראלית על 13 המנדטים שלה מורה את הכיוון לסוציאל-דמוקרטים השוודים שהתרסקו בבחירות האחרונות.
אבל הם מתנחמים דווקא בשר החוץ הנצחי של הממשלה השמרנית החדשה-ישנה של ריינפלד: קרל בילדט. אמרתי למזכירה הבינלאומית של המפלגה שבכל זאת האיש מסובך בפרשה של גירוש אוכלוסיה המוני ורצח-עם בהיותו חבר מועצת המנהלים של חברת נפט בינלאומית שמואשמת בפשעים נגד האנושות שבוצעו בדרום סודאן. אבל הייתי מנומס: בכל זאת, אחריותו פחותה מאחריותו של קופי אנאן, שהיה בזמן רצח העם ברואנדה הממונה מטעם האו"ם על כוחות שמירת השלום במדינה. המזכירה קפצה כנשוכת נחש להגנתו של קופי. "יושבת-ראש המפלגה שלנו במקרה חקרה את הטבח ברואנדה וקופי אנאן זוכה מאשמה", היא אמרה.
שאלתי: "האם הוא באמת נתן את ההתרעה הדרושה לפני תחילת הטבח?"
היא אמרה שכן. ולגבי קרל בילדט, נו טוב - הוא טפלון. "שום דבר לא נדבק אליו". והיא בוודאי לא הייתה רוצה שיידבק, כי "בכל הנוגע למדיניות המזרח תיכונית שלו, אנחנו, הסוציאל-דמוקרטים, תומכים בו במאה אחוז".
בעצם לגבי עזה היא חושבת קצת אחרת. "לפני כמה שבועות נכנסתי לעזה כדי לבקר את העובדים שלנו במרכז אולוף פלמה שם. כשהתחלנו את הסיור הם שמו לב שרואים לי חלק מהרגל. מיד לקחו אותי לאיזו חנות כדי לעטוף אותי כולי. העובדת שלנו במרכז פלמה, תושבת עזה, סיפרה שבריונים של חמאס התפרצו למקום עם נשק ודרשו שיתוף פעולה מלא. האיומים בלתי נסבלים. האיסלאמיזציה בעזה בלתי נסבלת. הייתם צריכים לתת לאנשים של המשט להיכנס לעזה שיראו מה קורה שם. אבל לגבי הגדה המערבית, אנחנו תומכים במדיניות של קרל בילדט".
|
| תאריך:
|
12/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2010
|
|
אמנון לורד
|
|
לאחת חבר סורי, לשנייה חבר אירני
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
cr5
|
13/11/10 18:54
|
|
פרשת צחי הנגבי מעוררת אי-נוחות ותחושת קלקול יסודית, ולא בגלל שאלת הקלון או שאלת עתידה של הקריירה הפוליטית של הנגבי. לא הפרשה לכשעצמה היא הסיפור כאן אלא כל הנלווה אליה והמסומל בה. משהו לא תקין אצלנו במערכת היחסים בין המשפט והצדק, משהו רקוב בין מערכת המשפט ומערכי השלטון, וסאגת הנגבי הבלתי נגמרת היא מין משל לכל זה.
|
|
|
|
|
בפרשת השבוע שלנו, יעקב אבינו עוזב את המקום הכי נעלה, טוב ויציב ומכניס את עצמו לבוץ טובעני במיוחד (בראשית כ"ח): [י] וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. והוא עושה זאת במודע ובעינים פקוחות. הכוונה בשמות התואר הניתנים למקומות השונים, היא למדרגתם הרוחנית; באר שבע זה הבית של יצחק ורבקה, הוריו הצדיקים שכל תנועה שלהם מכוונת לרצונו של הבורא יתברך, בעוד חרן זה מקום של רשעים, של אנשים שכל מעיניהם נתונים לתענוגות העולם הזה, שאינם מקדישים רגע למחשבה בדבר התאמת מעשיהם ודרכם לרצון העליון. אומנם יעקב יוצא לשם בשליחותו של אביו וזה אומר שהוא מקבל את הכוחות של אביו לביצוע המשימה, אבל את העבודה עליו לבצע בעצמו, הוא זה שצריך לצאת לחרן ולהתמודד שם עם כל הסכנות הגשמיות והרוחניות.
|
|
|
|
|
תופעת הדה-לגיטימציה של ישראל בשנים האחרונות הופכת לאחד מהאיומים הקיומיים הקשים ביותר על המדינה כיון שהיא מייצרת את הבסיס האידיאולוגי לקריאות להשמדתה. הסיבה המרכזית לקביעה הזו היא העובדה שלאט לאט מחלחלת במערב ראייה מעוותת הרואה בפלשתינים אומה שנגזלה מאדמתה ושכל תרבותה ההיסטורית נעקרה בכוח עקב מזימה זדונית קולוניאליסטית של הישראלים (בשיתוף ארצות הברית כמובן).
|
|
|
|
|
שר השיכון, אריאל אטיאס, חוזר שוב על המנטרה הקבועה שלו בשנה האחרונה: כיום, הבעיה העיקרית בישראל היא, עליית מחירי הדירות, בשל העדר "מדיניות המתכננת את הביקוש להיצע", משום ש"אין די קרקע מתוכננת לשיווק". לתפיסתו של אטיאס הפתרון הוא: לשחרר קרקעות מאושרות לבנייה שבידי חקלאים בין גדרה לחדרה וכך להוסיף 12,000 יחידות דיור באזורים אלה - כלומר לטפל בצד ההיצע ולא בצד הביקוש. חשוב להבין ולהפנים, הצעתו של השר אטיאס משולה להצעה להפשיר את שטחי שמורות הטבע לטובת בנייה - לא פחות ולא יותר.
|
|
|
|
|
כמה אנרגיות מבוזבזות בנושא העובדים הזרים, שעה שהפתרונות ברורים. כביכול נגמרו הנושאים והבעיות שצריך לעסוק בהם במדינה - כבר יש שלום, נפתרו הבעיות החברתיות והכלכליות, נגמר הטרור - ורק נושא העובדים הזרים בחקלאות הוא שמפריע לממשלת ישראל, והיא לא מרפה. שוב מחפשים את המטבע מתחת לפנס.
|
|
|
|
|
