גבי גזית, זה בשבילך

כהרגלי מדי יום, נכנסתי (18.11.10) לתיבת הדואר האלקטרוני. כותרת המכתב ששלח לי אהרון רול (תודה אהרון גם על המאמרים), "גבלס מת וקם לתחייה בינינו", עשתה את שלה. התחלתי בו. אחרי כמה שורות פרוזדור, נכנסתי ללינק שבו שמעתי קטע רדיו מפי השדר גבי גזית. הזדעזעתי.

שדר הרדיו הוותיק, גבי גזית, שונא חרדים. השנאה מבעבעת בקרבו. בדיוק כמו עם סיר לחץ רותח, כדי לצנן את נפשו, הוא מרים את המכסה ומשחרר מסרים של שנאה יוקדת. לא הייתי מתייחס אליו אילו היה היחיד. שני דברים הדהימו אותי בשנאתו של גזית את אחיו החרדים: חוסר הבנה מוחלט ששנאה בעוצמות כאלה היא התקווה והחלום של אלה שלא ויתרו על האדמה עליה הוקם הבית שלו. והדבר השני, זה העיוורון האליטיסטי. אין לי את היומרה להסיט אותו משנאתו, אבל לנסות אני מוכרח.

גבי גזית, אחי, האויב שלנו משותף והוא מדבר ערבית. אני יודע שהאינסטינקט שלך ידחה את היומרה שלי בבוז. כדי להסב תשומת ליבך ממה שנעשה כאן, ממש מתחת לחוטם שלך, קיבצתי ארבעה קטעי וידאו, שאם תקשיב להם - לא תשמע, תקשיב - אולי האסימון יירד לך.

בקטע הראשון אנחנו רואים חדר של אחד מהצדיקים שנהרגו באירועי אוקטובר 2000. על הקיר מפת פלשתין הגדולה עם קלצ'ניקוב, ופוסטר של סדאם חוסיין. בקטע השני, הנערים מעריצים את נסראללה. אם תקשיב למה שאומרים, תגלה שגם אתה מתנחל. הקטעים האלה צריכים לרמוז לך על החינוך שמקבלים בבית. בשונה ממך, אני לא אחטא בהכללות. לא כל הערבים כאלה. אבל גם אם חלקם, זה מעורר מחשבות.

יש כאן שורה תחתונה, והיא מתייחסת לעתיד: החלום שלך, הוא לא החלום שלהם. ובאשר לחרדים, ההתערות שלהם בחברה היא בלתי נמנעת. מדובר בתהליך שהתחיל. עם קצת יותר אהדה וסימפטיה, זה יקרה מהר יותר. אם לא אתה, אז ילדיך יגלו את העוצמה הגלומה באהבת חינם...