בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חוסר אמפטיה, צביעות ושחיתות בקרב המעמד הגבוה <br>
|
בשיטוטיי במרחביו האינסופיים של האינטרנט, תוך חיפוש חומר על השפעות רגשיות ונפשיות על ההתנהגות, נתקלתי במחקר שהעלה אצלי רעיון על קשר בין ממצאיו לתחום שאני עוסק בו מזה מספר שנים - חקירת שחיתויות ומחקר אקדמי בנושא זה. הממצאים מורים על קשרים בין מעמד חברתי וכלכלי ובין אינטלגנציה רגשית וצביעות.
מאז טבע אדווין סתרלנד את המונח "עבריינות הצווארון הלבן" לפני כשבעים שנה, מחפשים קרימינולוגים ופסיכולוגים הסברים לשחיתות, המעוגנים במאפיינים של העבריין, באישיותו ובהתפתחות הקריירה העבריינית שלו. ממצאי מחקרים רבים הובילו למסקנות טריביאליות, כגון: עברייני הצווארון הלבן הם אנשים הבזים לנורמות חברתיות, מזלזלים בחוק, חסרי אחריות, אופורטוניסטיים ובעלי נטיות אנטי-חברתיות. המסקנות אינן מספקות מידע משמעותי, שכן ברור מאליו הוא שאדם המבצע עבירות, בין אם עבירות צווארון לבן ובין אם עבירות אחרות, מזלזל בחוק ואינו מציית לו. והנה, קראתי על מחקר חדש, שלא עוסק בעבריינות בכלל וגם לא בעבריינות צווארון לבן. המחקר עוסק ביכולת לחוש אמפטיה כלפי אחרים וביכולת ל"קרוא" את רגשותיהם או כפי שזה נקרא בימינו - אינטלגינציה רגשית. אחד הניסויים בדק את התפיסה הרגשית של סטודנטים ממעמד גבוה לעומת זו של סטודנטים ממעמד נמוך, ומצא שהאינטליגנציה הרגשית של הראשונים נמוכה יותר ותפיסתם את רגשותיהם של אחרים לקויה יותר משל בני המעמד הנמוך. אחד ההסברים לכך הוא שבני המעמד הגבוה יכולים לפתור בעיות שלהם תוך שימוש בכסף שלהם, ואילו בני המעמד הנמוך צריכים להסתדר עם חבריהם ושכניהם ולהיעזר בהם, מאחר שמשאביהם מעטים יותר. בהמשך הניסוי, נמצא שמדובר במאפיין נרכש, שהוא תוצר הסביבה החברתית של האדם, ושעשוי להשתנות בהם לשינויים במעמד של האדם, ואין מדובר בתכונה קבועה. כך, אם ממקמים אדם במעמד חברתי חדש, גם האינטליגנציה הרגשית שלו משתנה - עולה או יורדת בהתאם לעליה או לירידה במעמדו. לכן, גם אדם שהחל דרכו בדרגים נמוכים של ארגון, עלול ל"הידבק" במחלה זו, כאשר הוא מטפס בסולם הארגוני ומגיע לדרגות גבוהות. מסקנתם של החוקרים, שביצעו את המחקר הנ"ל, הזכירה לי מחקרים אחרים של אדם גלינסקי, מבני ברית המלמד ב - Northwestern University בארצות הברית, על השפעת הכוח והעוצמה על ההתנהגות. בסדרה של מחקרים וניסויים הוא הראה שאנשים בעלי עוצמה, כוח וסמכות נוטים לעשות שימוש בכוח, מבלי למצות הליכים "רכים" יותר כמו שכנוע. סביר להניח שלא רק כסף משפיע על האינטלגנציה הרגשית של האדם ומדרדר אותה, אלא גם העוצמה והכוח הנילווים למעמדו ולתפקידו. שאם לא כן, לא היו בעלי העוצמה כה ממהרים לעשות שימוש בכוחם. מחקר אחר של גלינסקי ועמיתיו מגלה שאנשים בעמדות כוח ועצמה שופטים ומעריכים אחרים ואת עצמם על-פי קני מידה שונים. בעוד שבעלי כוח גינו אחרים בגין שקרים, בעוד הם עצמם משקרים בלי בושה. הם שפטו לחומרה התנהגויות בלתי מוסריות של אחרים, אך התייחסו בסלחנות להתנהגויות דומות של עצמם. בקיצור - בעלי כוח ועוצמה הם צבועים. הממצאים משלוש סדרות המחקרים הללו מצטלבים בנקודה אחת - חברי מעמדות גבוהים, בעלי משאבים כספיים ובעלי סמכות. מחד-גיסא, בעוד הם אינם מסוגלים להבין את בני המעמדות הנמוכים מהם, הם שופטים אותם בחומרה ואילו עם עצמם מקלים, ומאידך-גיסא, עוברים לשימוש בכוח ובסמכות במהירות, מבלי להתחשב ברגשות של האחרים ובצרכיהם. ומכאן, הדרך לשחיתות ישירה וקצרה. אף כי, אין בכך הסבר ממצה (וברור שעד כה הפסיכולוגיה לא הצליחה לספק הסברים מלאים וחד ערכיים להתנהגות האנושית המורכבת והמסובכת), ממצאים אלו עשויים לשפוך אור על השאלה מדוע אלו שיש להם הכל מבצעים מעשי שחיתות, שיש בהם ניצול משאבים ציבוריים, שבדרך כלל נמנעים מהציבור הרחב, בעקבות מעשי השחיתות. בעוד הם מתייחסים למעשי השחיתות הגדולים שלהם בסלחנות, כאשר עובד זוטר גונב סכום כסף קטן - הוא מפוטר מיד ועם אות קלון כזו, שהוא יתקשה למצוא עבודה בכל מקום אחר.
|
|
חוקר משטרה לשעבר, ד"ר לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, לוחם במובן הלא-מלחמתי של המלה.
|
|
תאריך:
|
02/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
02/12/2010
|
|
מאיר גלבוע
|
חוסר אמפטיה, צביעות ושחיתות בקרב המעמד הגבוה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שבתאי עזריאל
|
2/12/10 09:43
|
|
הקלות הבלתי נסבלת של החברות בפייסבוק מרדימה את תאי המוח ומשאירה רק את יד החבר ברשת הענק הזאת בפעילות. החברות הזאת אינה דורשת כל מאמץ מחשבתי מהחבר. אין צורך להוכיח ידע, הבנה כלשהי, חוכמה, הברקות, רעיונות, חשיבה יצירתית, חברות אמת, ערכים טובים. ואם רוצים משהו ממש עמוק – מעתיקים ומשתפים.
|
|
|
הרשות הפלשתינית מקפידה להציג את ישראל כ"סרבנית שלום", שמנסה לסכל את התהליך המדיני באמצעות המשך הבנייה בהתנחלויות "הבלתי חוקיות" ובדחייה עקבית של יוזמת השלום הערבית, שמציעה יישוב כולל של הסכסוך בין ישראל לערבים. יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, אמר לא מכבר בנאומו לזכר יאסר ערפאת, כי "אינני מבין מדוע ישראל לא קיבלה את יוזמת השלום הערבית ולמה שללה אותה". הוא הוסיף וציין, כי "איננו מוצאים אצלם (הישראלים) תשובה מניחה את הדעת והגיונית".
|
|
|
הרוחות התלהטו בעימות משודר שנערך בעיצומה של שביתת פרקליטי המדינה, בין הממונה על השכר אילן לוין ובין חברת ועד פרקליטי המדינה עו"ד הדס פורר (קול ישראל, 1.12.10 במשדר "בחצי היום").
|
|
|
משהדלקנו נר ראשון של חנוכה, אין זמן מתאים יותר מלהאיר צדדים במורשת החשמונאים, שאנו מתעלמים מהם בספרי ההיסטוריה המוגשים לילדינו. שושלת החשמונאים שלטה בישראל מעת הניצחון ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס במרד נגד השלטון הסלאוקי ועד מותו של אחרון מלכי בית החשמונאים, אנטיגנוס השני, בשנת 37 לפנה"ס. לאורך מרבית התקופה הזו, הייתה יהודה ממלכה עצמאית בה שלט נציג מבית החשמונאים, כמלך או ככוהן גדול.
|
|
|
חוק משאל העם שהתקבל לאחרונה הוא סיבה טובה לפתוח את נושא הקונצנזוס מחדש. מה שמכונה בישראל "כיבוש" או "החזקת השטחים", איננו חוק טבע א-פוליטי שלא זקוק לבירור ודיון. ובכל זאת, לגביו לא בחרו חברי הכנסת לקיים משאל עם. מצב עניינים זה נתפש כמובן מאליו. אבל לא רק שמדובר בעניין פוליטי, מדובר גם בתהליך, ולא בסטאטוס קוו: תהליך המוביל להפיכה משטרית בישראל, עניין פעוט שבהחלט ראוי לקיים לגביו משאל עם.
|
|
|
|