בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למנגל שעשה נעם, נער עם ליקויי למידה, על גג ביתו, הוא הזמין את המורה לאנגלית והמורה החונך ● לחבר מתיכון אחר ששאל: "מה פתאום הזמנת אותם?", אמר: "אצלנו זה לא כמו אצלכם. אצלנו אוהבים את המורים" ● על דרך החתחתים של תלמידים עם ליקויי למידה
כשעלה לכיתה ד' אמר נעם (שם בדוי) להוריו: "בית ספר זה לא בשבילי. חלמתי שהלכתי למגדת עתידות והיא אמרה שאהיה שף. אני רוצה ללמוד לבשל, ולפתוח רשת של מסעדות. ואני מחפש משקיע. אתם מוכנים להשקיע בי?". הילד סירב ללכת לבית הספר. ההורים הסבירו, הפצירו - ללא הועיל. באבחון שנעשה לו התברר שהוא לקוי למידה. "הוא יהיה non reader & non writer", קבעה המאבחנת. הבשורה נחתה על הוריו כרעם. עד אז לא הבחינו בשום בעיה. נעם - שהיה נבון, רהוט, חברותי ויצירתי, עקף את הקשיים עד שלא יכול עוד. הוסיפו לזה מורה שקראה לו "מפגר", ילדים שלעגו לו, ומנהלת שהתעקשה על כיתת חינוך מיוחד, ותבינו את תחושת העלבון של הילד שחיפש ומצא פתרון - להיות יזם. אחרי שתכנן את שתי המסעדות הראשונות שיפתח, נרשם נעם לקורס בישול, והמציא רוטב פסטה שנמכר יפה ביריד אוכל. משרד החינוך לא הציע שום פתרון. בלית ברירה שכרו הוריו מורים פרטיים שלימדו אותו לכתוב ולקרוא בעברית ובאנגלית, וחשבון. אבל הוא היה בודד. ועצוב. כך עברו שלוש שנים. הנער - כבר לא ילד - הודיע שהוא רוצה לפגוש את חברי המאפיה הסיציליאנית ולהתעשר בגדול. מחקרים מעידים כי 40% מהאסירים היו ילדים לקויי למידה שנפלטו מבתי הספר והידרדרו לפשע. מי יערוב להם, דאגו הוריו, כי גם בנם לא יתעל את תסכוליו לכיוון קרימינאלי? שוב חיפשו עבורו בית ספר. מספר התלמידים בכיתה בחטיבת הביניים הוא 40. והדרישות. והלחץ. "הבן שלכם", אמרו להם היועצות בשבעה בתי ספר, "לא ישרוד כאן יותר מחודש". נעם התחיל ללמוד אנגלית אצל מורה שלימדה בבית-ספר פתוח דמוקרטי. היא הפיגה את פחדיו מבית-הספר, ובנתה איתו מערכת עם דגש ויזואלי: צילום, גרפיקה, לימודי מחשב ומוסיקה שאהב. נעם חזר למערכת החינוך, לבית-הספר הפתוח. כמחצית מהתלמידים בתיכון היו לקויי למידה. חלקם למדו שם מכיתה א', וחלקם - אחרי שנשרו מבתי ספר אחרים. כך הפכו רבים מבתי הספר הפתוחים לערי מקלט לילדים שאינם ב"שטנץ" המקובל במערכת החינוך. בכל כיתה למדו 24 תלמידים, בקבוצות קטנות - מה שאיפשר למורים להעניק להם יחס אישי. לכל תלמיד היה מורה-חונך שעזר להתמודד עם בעיות לימודיות וחברתיות. כל תלמיד החליט אם ברצונו לגשת לכל בחינות הבגרות, לחלקן, או בכלל לא. הרוב ניגשו לבחינות הבגרות והגיעו להישגים נאים. כולם היו חברים שווים בקהילה אינטימית, שלא שפטה אותם רק לפי הישגיהם הלימודיים. חברותיות, יצירתיות והומור נחשבו לא פחות. בכיתה י"א קרא נעם, ונהנה מהספר הראשון שלו. בי"ב צילם סרט גמר, שהפך להיט בפסטיבלים של סרטי תלמידים. למנגל שעשה על גג ביתו הזמין את המורה לאנגלית והמורה החונך. לחבר מתיכון אחר ששאל: "מה פתאום הזמנת אותם?", אמר: "אצלנו זה לא כמו אצלכם. אצלנו אוהבים את המורים". בתחילת כל שנת לימודים מתרוצצים אלפי הורים נואשים ומחפשים בית ספר מתאים לילדיהם שלא השתלבו במערכת החינוך. משרד החינוך מציע מעט מאוד פתרונות. מסגרות תומכות עם כיתות קטנות כמו מב"ר והיל"ה, מועדות לקיצוצים חוזרים, עד שהן מתקשות לענות על צרכי הלומדים. התלמידים מחויבים גם לנורמות המקובלות במערכת הציבורית, מה שלא מתאים לזקוקים למסגרת פתוחה. מה היו הילדים עושים ללא בתי-הספר הפתוחים? מוותרים על מימוש הפוטנציאל? במקום ה"עליהוּם" על בתי-הספר הפרטיים, ראוי שמשרד החינוך יסבסד את הילדים שלא ישרדו בבתי-הספר הציבוריים, ולא יטיל את מימון האבחונים ושכר הלימוד על ההורים. לו הייתה מערכת החינוך נותנת לילדים אלה מענה הולם, לא היו מוקמים כל-כך הרבה בתי-ספר פרטיים.
|
תאריך:
|
05/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
05/12/2010
|
|
אתי דיאמנט
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יואל קורנבלום
|
6/12/10 05:49
|
|
2
|
|
יואל קורנבלום
|
6/12/10 18:02
|
|
|
|
אתי דיאמנט
|
23/12/10 22:17
|
|
אני כותב שורות אלו מתוך חרדה שהתופעות אשר הביאו לקריסת ולהתפוררות בית החשמונאים, פוקדות את חיינו במדינת ישראל כיום. המאבקים הפנימיים בין העומדים במוקדי הכוח, ההסתאבות של ירושלים, השחיקה עקב מלחמות כיבוש בלתי פוסקות הביאו לבסוף את היישות הריבונית שהקימו החשמונאים אל קיצה הכואב והמדמם, תוך תקופה של כמאה שנים.
|
|
|
ראשית, יתקיים דיון ויוקמו ועדות שונות שינסו להבין מדוע מדינתנו הקטנה אינה מצוידת וערוכה לשריפות. הוועדה שתוקם תשב על המדוכה ותיקבע כי המחדל נמשך שנים ארוכות, חצה ממשלות רבות וכולם לא בסדר - מי יותר ומי פחות.
|
|
|
אנחנו חברה מציצנית. אך בכך אין אנו שונים מבני אדם בעולם הגדול. המציצנות תמיד הייתה תכונה אנושית, אך העולם הנוצרי, ובעקבותיו הדתות היהודית והמוסלמית, אילצו אותה להסתיר זאת מתחת לתחתוניות כפולות ומכופלות, חגורות צניעות, פאות נוכריות, שמלות עד לקרסוליים, או בורקה. מאז זאת פרצה, וכמו במקרים אחרים, היא פרצה גם גבולות. במקרה שלנו היא פרצה גם את גבול התבונה.
|
|
|
מלכודת האש בכרמל היא אות-אזעקה ברור לאי-מוכנותו של העורף הישראלי לא למלחמה, אם חלילה תפרוץ, ולא לאירוע-טרור המוני.
|
|
|
כבר יש לכם פייסבוק? האם בדקתם מי הם אותם המבקשים את חברותכם? התייחסתם לתמונתם? למוצאם? לדתם? ללאומיותם? לפעילותם? או שאולי הכי חשוב זה חברים, וכל המרבה הרי זה משובח?
|
|
|
|
|
|
עידן יוסף
חדשות 12 נתנו במה מוגזמת למחאה נגד הממשלה, תוך פגיעה בטקס הדלקת המשואות הממלכתי במסך מפוצל לעצרת כיבוי המשואות בתאגיד פתחו שידור ב"כאן דיגיטל" לעצרת המחאה בשוני ובקול ישראל נמנעו...
|
|
|
יוסף קנדלקר
ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, אני תפילה שהילדים שלנו יחוו צה"ל אחר ממה שחוויתי שתדע כל אם עבריה כי הפקידה את חיי בנה וביתה בידי מפקדים הראויים לכך
|
|
|
איתמר לוין
"עשרת הימים הנוראים הלאומיים" - מיום השואה, דרך יום הזיכרון ועד יום העצמאות - מקבלים השנה משמעות קשה במיוחד כמה מחשבות על השבוע שעבר והשבוע הבא
|
|
|
אבי נחמני
ברקע יום הזיכרון לשואה והגבורה: ללמוד מסיפור הגבורה של האנס ליטן (Hans Litten) העו"ד היהודי שלנו שכמעט ניצח את היטלר, מה צריכה מערכת המשפט
|
|
|
לאוניד (ליאון) גרשוביץ
חשוב להבין ולהפנים - כי מדובר לא רק בדמיון (עד כדי זיהוי) אלא בהשפעה ממשית של האידיאולוגיה הנאצית על העולם הרעיוני של המזרח התיכון בכלל, ועל האידאולוגיה הפלשתינית מיסודה בפרט
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|