הטור של פריצי

בשבוע הבא יבחרו שופטי ישראל את "נציגות השופטים". זה שם מכובס לוועד העובדים שהקימו לעצמם השופטים, כדי שיטפל עבורם באותם עניינים שמטפל כל ועד הסתדרותי רגיל: תוספות שכר, קידום בדרגות, תוספת לפנסיה וכדומה. נכון שהחוק כבר הסדיר מראש את הכל לשופטים, וביד רחבה. אז מה. אסור לנסות לשפר תנאים?

ועד השופטים מונה 36 חברים שנבחרים במחוזות השיפוט. על ראשות הועד מתמודד השופט יוסף שפירא מירושלים נגד השופטת ורדה אלשיך מת"א, שניהם שופטים במחוזי, אבל יוסי שפירא כבר הקדים והודיע שהוא עומד לדאוג בעיקר לשיפור התנאים והקידום של שופטי השלום, ומיד הציע שינוי בתקנון: שכל השופטים יבחרו ישירות את יו"ר הוועד שלהם. ומכיוון שיש בארץ יותר שופטי שלום משופטי מחוזי אתם מנחשים מה מצבו בשטח, אבל ורדה אלשיך הוותיקה מתנגדת לשינוי התקנון ובינתיים היו"ר הבא יבחר ע"י 36 עסקני הוועד המרכזי.

ככל שאתם מכירים ועדי עובדים, יודעים מה מתרחש בהם וזוכרים איך דברים מוחלטים שם, אז בפעם הבאה שתגישו ערעור למחוזי על החלטת שופט שלום, אנא בידקו מראש לאיזו סיעה שייך היה שופט השלום ולאיזו סיעה שייכים שופטי המחוזי שידונו בערעור עליו, כדי שתדעו מה מצבכם.

טוב, זו סתם בדיחה. הרי כולנו יודעים ששופטים עשויים מחומר אחר והם בכלל לא מושפעים מעניינים כאלה. נכון?

אתר מסעדות בשם 2EAT ערך סקר והוא טוען ש-38% מהמסעדות בירושלים ו-16% מהמסעדות בת"א הן כשרות. אם זה נכון, ואם המורה שלי לחשבון מכיתה ג' לימדה אותי משהו, זה אומר ש-62% מהמסעדות בירושלים עדין אינן כשרות, ואילו בת"א 84% מהמסעדות הן כבר לא כשרות. נראה כמה זמן יקח לכל צד להשלים את החסר.

שוטרים שיורים רימוני גז ועשן. מפגינים שמשליכים אבנים. מכות, אלות, שוטרים פצועים, מפגינים עצורים, אמבולנסים דוהרים, צלמי עיתונות מתרוצצים.

לא רק אצלנו. גם באיטליה. זה אירע בעיר מילאנו, ביום פתיחת עונת האופרה בתיאטרון "לה-סקאלה", והמהומות פרצו בהפגנה נגד כוונת ממשלת ברלוסקוני לקצץ בסובסידיות לתיאטראות. על זה יצאו במילאנו המפגינים לרחוב וגוייסה המשטרה.

לקנא באיטלקים האלה עם חיי האופרה שלהם: ראש ממשלה מסתובב עם בת 17 ומכחיש ששכב אמש עם בת 16. ציבור שמתעמת עם המשטרה בגלל האריה השלישית במערכה השניה, זונות וחשפניות נבחרות לפרלמנט והדיונים על התקציב והחקיקה מתנהלים בו ברמה המזכירה מוסד ללקויי למידה. בעצם בנקודה האחרונה אין לנו מה להתלונן. זה גם אצלנו.

קבוצת נשים ישראליות ממשיכות במאבקן להסרת חומות הפחד. בעבר הן הסיעו נשים פלשתיניות מהשטחים לביקור בחוף הים בתל אביב, וכעת הן לוקחות ילדים פלשתינים מהגדה יחד עם אימותיהם לביקור בגן החיות בירושלים, כדי שיראו לראשונה בחייהם (הילדים וגם האמהות) פיל ואריה ונמר ואיילה.

ע"פ החוק זו עבירה להכניס תושבים מהשטחים לישראל. על-פי המצפון והשכל זו עבירה שמותר לעצום עין מולה. שום איום ביטחוני לא ירחף על מדינת ישראל אם כמה נשים ישראליות תבאנה ותארחנה אצלן ליום אחד נשים פלשתיניות עם ילדיהם ויחד ילכו לגן החיות. להיפך: יש בזה אולי קצת תקווה והרבה הומניזם, ולפני ההתלהמות הצפויה, אם יש לממשלת ישראל קצת תבונה, אולי כדאי לה לחבק ולאמץ את הפרויקט במקום להלחם בו.

תודיע המדינה שהיא מעמידה 100 או 200 אישורי ביקור יומי לילדים פלשתינים מהשטחים לסיור בגן החיות במלחה או לספארי ברמת גן ובקיץ גם לרחצה בחוף הים. ברוכים הבאים, ילדים, בשם מי שמאמינים שיש לכם ולנו עוד תקווה לעתיד ולא הכל ימדד ויוכרע רק בחרב.

שר הפנים אלי ישי טוען כי הוא התריע והתלונן על מצב מערך הכבאות, ואיש לא הקשיב לו. מעניין למה ובפני מי אמור ראש מפלגה ושר ששולט במשרד ממשלתי עשיר להתריע.

מאחר שהוא לא פנה אלי בנושא, אז אולי אתם הייתם מי שמנעתם ממנו מלקצץ 1% מתקציב התמיכה באברכים (שגדל ב-30 השנים האחרונות פי 200) ולהעביר קצת כסף לרכש כבאיות?

במפלגת העבודה עושים קולות: שר המיעוטים אבישי ברוורמן, דורש לחדש את המו"מ עם הפלשתינים או לפרוש מהקואליציה, ועמיר פרץ דורש להתנות את התמיכה בתקציב בהתקדמות בתהליך המדיני. הם אפילו אספו חתימות לכינוס מרכז המפלגה, כאילו שאהוד ברק סופר אותם.

מדהים עד כמה הם מנותקים מהציבור. יושבים בממשלה הכי מנופחת והכי בזבזנית בתולדות המדינה, על ג'ובים ותפקידים פיקטיביים שנתפרו כתירוץ עבורם, בלי שום עשיה, בלי שום תרומה למדינה, ומקשקשים כאילו שהם מנהיגים משהו, או כאילו שישיבתם בממשלה היא משהו אחר מאשר תשלום אתנן זנות תמורת תמיכתם בממשלת ביבי.

היוונים האמינו שכאשר האלים רוצים להרוג מישהו הם נוטלים ממנו תחילה את התבונה. במקרה הזה האלים השלימו מלאכתם.

פרקליטי המדינה שובתים ואיש לא מתרגש. אם הם לא מבינים למה, כדאי שיסתכלו על תדמיתם הציבורית, יזכרו איך הם בדיוק הם השיגו אותה, ואולי יסיקו קצת מסקנות לעתיד. נחיה ונראה.