השופט המחוזי לשעבר דן כהן, אחד הפרקליטים שהיו מוערכים במדינה, המקורב לשועי הארץ ולאישי הצמרת הפוליטית, שנמלט לחו"ל לפני חצי תריסר שנים בעיצומה של חקירת הרשות לניירות ערך, חש בימים האחרונים כי הטבעת הולכת ומתהדקת סביבו. הסגרתו לישראל היא רק שאלה של זמן.

על-פי כתב אישום שהוגש נגד כהן, הוא קיבל שוחד של 2.8 מיליון דולר מחברת רוגוזין, כאשר שימש יו"ר ועדת הנכסים של דירקטוריון חברת החשמל. השוחד שולם בידי חברת רוגוזין, לאחר שכהן פעל לכך שחברת החשמל תרכוש מרוגוזין קרקע באשדוד תמורת 62 מיליון דולר. על-מנת להסתיר חלק מהשוחד, הוא היה מעורב גם ברישום כוזב במסמכיה של רוגוזין, שהייתה חברה ציבורית.

עוד מואשם כהן בקבלת שוחד בסך מיליון אירו מחברת סימנס, תמורת סיועו לזכייתה במכרז חברת החשמל לרכישת שלוש טורבינות גז בעסקה שהיקפה הכולל הסתכם ב-340 מיליון דולר.

בדירה השכורה בלימה בירת פרו שבה שוהה עו"ד דן כהן מזה כשנה במעצר בית, הוא נערך לקראת השלב האחרון במאבק המשפטי הממושך שלו למניעת הסגרה כאשר הסיכויים לכך לא ברורים, למרות שאין הסכם הסגרה רשמי בין שתי המדינות.

כהן מתכוון להגיש ערעור לבית המשפט החוקתי של פרו על החלטת בית משפט בערכאה נמוכה יותר שבו פסקו שלושה שופטים שיש לקבל את הערעור שהוגש על מניעת ההסגרה. במקביל הוא מתכוון להפעיל את קשריו העקיפים עם נשיא פרו, אלן גרסיה, כדי לשכנעו שלא יחתום על צו ההסגרה הסופי כמקובל בחוק המקומי.

לא מן הנמנע שברגע האחרון תחדש פרו את תביעתה שישראל תסגיר במקביל את סוחר הנשק משה רוטשילד, טייס חיל האוויר לשעבר, המבוקש מזה זמן על-ידי האינטרפול.

על-פי מידע שהעבירה פרו לאינטרפול, תיווך בשעתו רוטשילד בעסקת מכירת מטוסים מתוצרת סובייטית שחלקם נתגלו מאוחר יותר כמטוסים פגומים. במקביל מכר רוטשילד לצבא פרו חלקי חילוף למטוסים מתוצרת ישראל שנרכשו על-ידי פרו ובמסגרת זו שולמו על-פי החשד תשלומי שוחד בסכומים גדולים. נגד רוטשילד הוצא צו מעצר בינלאומי שהועבר לטיפולה של משטרת ישראל אך עד היום נותרה הפנייה ללא מענה מבלי שמשרד המשפטים, שהינו הגורם המוסמך, התערב בפרשה.

תנועת אומ"ץ מלווה בשבע השנים האחרונות את פרשת השוחד המסועפת של חברת סימנס בישראל על כל היבטיה. כפי שיפורט להלן, נדרשה גם לפרשה זו מהאספקט של המינהל המשפטי התקין. בשעתו פנתה אומ"ץ לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, בבקשה לקבל הבהרות לגבי עמדת משרדו בנושא רגיש זה. למרבה התמיהה, קיבלנו תשובה מעורפלת שממנה ניתן היה להבין כי למשרדו אין עניין למסור לנו מידע נוסף. נראה כי במוקדם או במאוחר יוסר הערפל מכורח הנסיבות.

אין זו התמיהה היחידה בפרשת סימנס שבה עדיין, למרבה הצער, רב הנסתר על הנגלה. גורמי אכיפת החוק מגלים משום מה יחס מועדף לחברה והנחות למעורבים במעשים פלילים. אומ"ץ סבורה כי עתה הגיעה השעה לצלצל בפעמונים ולא להניח וכך נעשה כדי לממש את המטרה של שוויון בפני החוק.

אומ"ץ החלה לטפל לראשונה בפרשת סימנס אחרי שהגיע אלינו מידע מחשיד מוצק שעל-פיו קיבלו בכירים לשעבר ברכבת ישראל תשלומי שוחד מחברת סימנס תמורת זכייתה במכרזים לאספקת עשרות קרונות לרכבת ישראל. העברנו את החומרים המוסמכים הרלוונטיים אל משרדו של ניצב בדימוס, יעקב בורובסקי, בתקופה שבה כיהן כיועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות הציבורית. לשבחו של משרד מבקר המדינה יאמר שנעשתה בדיקה יסודית, נאספו ראיות, תושאלו אנשים שונים והחומר הועבר ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז כדי שינחה את המשטרה לחקור את הפרשה.

אומ"ץ העבירה במקביל חומרים נוספים שהגיעו אליה לאנשי המודיעין של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יחא"ה) כדי לזרז את הטיפול בפרשה החמורה.

אבל במציאות חשנו שיש סחבת, וגורמים שונים לא מעוניינים שתהיה חקירה משטרתית רצינית ומשמעותית ופועלים מאחורי הקלעים כדי לסכלה מסיבות שעדיין לא נחשפו. במקביל התחלנו לטפל בפרשת השוחד של חברת סימנס בחברת החשמל שהינה לא פחות חמורה והעברנו לגורמי אכיפת החוק ממצאים חמורים על התנהלות דירקטוריון חברת החשמל.

על השתלשלות העניינים המוזרה ניתן להסיק ממכתב ששיגרתי בחודש דצמבר 2009 למבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס המדבר בעד עצמו:

"אני מבקש להביא לידיעתך להלן את השתלשלות העניינים בפרשת הבדיקות והחקירות שנערכו על-ידי משרד מבקר מערכת והמשטרה שתוצאותיהן מעוררות תמיהות אם לא למעלה מזה.

תנועת אומ"ץ עוסקת בשנים האחרונות בפרשת החשדות שלפיהם שילמה לכאורה חברת סימנס שוחד לאישים בכירים בגופים כלכלים בדומה לתשלומי שוחד שהחברה שילמה במדינות אחרות לשם זכייה במכרזים וקידום פרויקטים כפי שראשי החברה הבינלאומית הודו בשעתו בפומבי.

במסגרת טיפולנו בפרשה סבוכה זו פנינו אל משרד מבקר המדינה ב-31 בינואר 2006 על-סמך מידע מחשיד שהועבר אלינו וביקשנו לבדוק חשדות לקבלת טובות הנאה וזליגת מידע פנים על חשד להטיית מכרזים המתייחס לעובדים בכירים ברכבת ישראל מהם אחד שפרש והפך יועץ של החברה.

קשרנו במקביל לעובדים בכירים במשרד המבקר מקורות מידע אמינים שמסרו עובדות ומסמכים שקשורים להתנהלותם הלא תקינה לכאורה של בכירים ברכבת ישראל מול נציגי חברת סימנס בעת חתימת החוזים לאספקת הקרונות.

כפי שפורסם בשעתו בכלי התקשורת, משרד מבקר המדינה הגיע למסקנה כי יש חשד להיבטים פליליים בפרשה זו והנושא הועבר ליועץ המשפטי לממשלה ובמקביל ליחידה הארצית לחקירת הונאה (יאח"ה).

במהלך 2008 התרשמנו שקיימת סחבת בחקירה המשטרתית בפרשה זו, התרענו על כך בפניה אל משרד מבקר המדינה וקיבלנו תשובה שהנושא הועבר לטיפולה של החטיבה המתאימה במשרד מבקר המדינה. כמו-כן פנינו אל היועץ המשפטי לממשלה בנדון ובתגובה לכך הודיע לנו סגן פרקליט המדינה עו"ד אלעד רוזנטל: "אתכבד להשיבך כי פנייתך הועברה ללשכת ראש אח"מ במשטרת ישראל לכל טיפול שימצאו לנכון". במחצית שנת 2009 פנינו אל ראש אח"מ ניצב יואב סגלוביץ בשאלה האם החקירה המשטרתית בנדון הגיעה לסיומה. לא זכינו לכל התייחסות לפניה זו.

רק בעקבות פנייה נוספת של אומ"ץ ללשכת אח"מ הגיעה לפני זמן קצר תשובה מרפ"ק עו"ד שלומית לנדס עוזרת ראש אח"מ שבה נאמר לתדהמתנו כי פנייתנו הועברה לגורמים הרלוונטיים באח"מ ומהבירור עלה כי המשטרה לא מנהלת חקירה בעניין קבלת שוחד מחברת "סימנס" על-ידי בכירים ברכבת ישראל בתמורה להטיית מכרז לרכישת קרונות.

בשולי תשובת המשטרה נאמר: "למשטרה לא הועבר מעולם חומר כלשהו המצדיק פתיחה בחקירה פלילית בנושא זה".

בהמשך המכתב למבקר נאמר: "גם אם יעשה ניסיון לקשור בין עניין בריחתו של עורך הדין דן כהן לחו"ל אחרי שנחשד בקבלת שוחד מחברת סימנס בתפקידו כדירקטור בחברת החשמל אנו מתקשים למצוא קשר לחקירה ברכבת ישראל שנתקעה משום מה.

זאת ועוד: צר לנו לקבוע כי חרף החשדות הכבדים לתשלום שוחד על-ידי חברת סימנס לבכירים בחברות ישראליות שונות לא טרח עד כה אף גורם של אכיפת החוק למנוע מהחברה להמשיך ולהשתתף במכרזים בהיקפים כספיים גדולים ביותר בגופים ציבוריים מסוגם של רכבת ישראל, חברת החשמל, פרויקט הרכבת הקלה ועוד. נראה לנו שתופעה חמורה זו מצביעה על מינהל לא תקין לכאורה במשטרת ישראל ואנחנו מצפים לכך שמשרד מבקר המדינה ייתן בהקדם את דעתו גם על תופעה חמורה זו".

עד היום לא ידוע לנו אם משרד מבקר המדינה ערך בדיקה יסודית אודות התנהלותה המוזרה של המשטרה בפרשת השוחד של סימנס ברכבת ישראל, שנותרה תקועה בלי שהמשטרה טרחה להעביר את המלצתה לפרקליטות לגבי הגשת כתבי אישום נגד המעורבים שחגגו.
לא פחות חמורה היא העובדה שהמשטרה לא נטלה חלקה בחקירת פרשת השוחד של סימנס בחברת החשמל שהייתה נחלתה הבלעדית של הרשות לניירות ערך.

סוד גלוי הוא שפרט לכהן קיבלו על-פי החשד שוחד מחברת סימנס בכירים נוספים בחברת החשמל הן בדרג הניהולי המקצועי והן בדירקטוריון עצמו.

חוקרי הרשות לניירות ערך לא הצליחו לפענח את שמותיהם של החשודים, לא ניגבו עדויות, לא נעשו הצלבות, לא נאסף מידע מודיעיני מוסמך מה גם שתהליך תשלום השוחד של סימנס, בחברה נמשך גם אחרי פרישתו של כהן מתפקידו בדירקטוריון החברה. מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון ששילם על-פי ממצאי החקירה את כספי השוחד והפך לעד מדינה לא סיפר את כל הידוע לו.

בשעתו התנהל מו"מ עם כהן שיחזור ארצה מרצונו וישמש עד מדינה נגד מקבלי השוחד האחרים שקיבלו באמצעותו אך הוא סירב. מקורביו של כהן טענו כי הרשות טרפדה הסכם אחר שעל פיו הוא היה אמור לקבל עונש של שלוש שנות מאסר ולשלם קנס כספי. על-פי מידע שהגיע בשעתו לאומ"ץ קיבל כהן באמצעות שליחים שהגיעו אליו אזהרה שחייו יהיו נתונים בסכנה אם יעיד בארץ. כהן עצמו הכחיש זאת.

מה שכן ידוע הוא שיו"ר דירקטוריון חברת החשמל לשעבר, אלי לנדאו, אמר לחבר משותף שלו ושל כהן בנימה ידידותית: "תגיד לו שלא כדאי לו לחזור ארצה". בתקופה שבה כיהן לנדאו כראש עיריית הרצליה ונחשד בתפירת מכרז להקמת המרינה בעירו ביוזמת איש העסקים מוטי זיסר נזקקו השניים לשירותיו המשפטיים של כהן במטרה שיחלץ אותם מהעמדה לדין פלילי. בסופו של דבר הועמדו לדין אך זוכו מחמת הספק.

אין ספק שהדמות המרכזית בפרשה הוא אלי לנדאו, לשעבר יו"ר חברת החשמל, שבתקופת כהונתו ביצעה החברה שורה של עסקות ענק עם אילי הון מסוגם של האחים עופר, יוסי מימן וחברת סימנס. לנדאו לחץ על חברי הדירקטוריון לחתום על הסכם נוסף עם סימנס ללא מכרז בנסיבות מחשידות.

הנימוקים לרכישות מסימנס בלא מכרז היו, כפי שהוצגו לדירקטוריון: "דחיפות למניעת נזק של ממש", הצגת העסקה כהזדמנות עסקית ויתרונות הגלומים ברכישת יחידה נוספת הזהה ליחידות הקודמות. עלות כל טורבינה נאמדת ב-100 מיליון יורו. על-פי החשד שילמה סימנס שוחד בהיקף של 20 מיליון דולר בעסקיה בישראל. כהן קיבל חלק קטן מסכום זה. השאלה שעליה לא ניתנה עד כה תשובה היא מי הם אלה שקיבלו את מירב כספי השוחד בסך 16 מיליון דולר.

אחד מחבריו של כהן, החוקר הפרטי מאיר פלבסקי, אמר בשעתו בראיון עיתונאי השבוע: "אהרונסון הוא פושע שהודה בביצוע מעשים שמגישים עליהם כתב אישום. החליט מי שהחליט שהוא יהיה עד מדינה וייצא בלי עונש מהעניין הזה. הוא חייב עדיין הסבר אם שילם שוחד של 20 מיליון דולר ולמי. הוא מסר את גרסתו רק לגבי כהן, אך מה עם שאר המשוחדים לכאורה? הציבור רשאי לדעת לאן הלך הכסף".

אומ"ץ פנתה בשעתו אל שר התשתיות עוזי לנדאו בדרישה שימנה ועדת בדיקה לבחינת התנהלותו של דירקטוריון החברה בפרשה זו אך הוא דחה את פנייתנו וסיבותיו עמו.

לפני זמן קצר פנתה אומ"ץ אל פרקליט המדינה משה לדור והעבירה אליו ממצאים חדשים בפרשת סימנס המצביעים על התנהלות בעייתית של הפרקליטות ועל חקירה צולעת של הרשות לניירות הערך שטייחו את החקירה ונמנעו מלהעמיד לדין אישים בכירים בחברת החשמל והרכבת שנהנים עד היום מכספי שוחד בסך של 16 מיליון דולר.

שאלנו את לדור מדוע למרות החקירה המקיפה שילם רק כהן בראשו בעוד שאישים אחרים יצאו פטורים בלא כלום והצבענו גם על היחס המועדף כלפי משפחת אהרנסון הממשיכה בעסקיה האחרים כרגיל.

התשובה שקיבלנו מלדור הייתה עמומה. לדבריו, לא כל הפרטים שצוינו במכתבנו היו מדויקים, אך בגלל תהליך ההסגרה של כהן המצוי בעיצומו לא ניתן לחשוף את כל העובדות.

היועץ המשפטי הראשי של אומ"ץ עורך הדין בועז ארד לא הסתפק בכך ושיגר לפני זמן קצר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שבו שאל בין היתר: "אומ"ץ מבקשת לדעת כיצד זה שבפרשת שוחד מן החמורות בתולדות מדינת ישראל לא ננקטו הליכים פליליים נגד מנהלי תאגיד סימנס בחו"ל בקשר למעורבותם בפרשת השוחד. התנהלותן של מערכות אכיפת החוק שאתה עומד בראשן בכל הקשור לתאגיד סימנס ומנהליו מעוררות תהיות ומחיבות הסבר לציבור".

תנועת אומ"ץ אינה מתכוונת להניח לנושא מורכב זה עד שכל האמת תצא לאור ואולי לחושך.