השבוע: חפץ, שלום, סאטירה, גזענות ונימוסים

ניר חפץ עזב את לשכת ראש הממשלה ומייד עטו הערפדים הידועים בקריאה "לשכת נתניהו מתפוררת". זה הגיוני. משום שכל פעילות הממשלה על אגפיה השונים, פעילות גופי המודיעין והביטחון, ניהול הכלכלה ואפילו המו"מ עם הפלשתינים - כולם תלויים בניר חפץ, ועם עזיבתו התמוטטה הממשלה. מה אתם יודעים, דרכי ציון אבלות.

כל שנותר לנו הוא לחכות להתכנס בבתינו, לחשוש מאימת הדין ולצפות לקטסטרופה התורנית שתנחת עלינו בשל עזיבתו של חפץ. אין אצלנו ולוּ גרם אחד של פרופורציה. היו עוד פקידים בכירים שעזבו. באו אחרים תחתם. על מה המהומה? על לא מאומה. לא עיתונות יש כאן אלא קריקטורה פוליטית במסווה של סיקור עיתונאי.

תוכנית הפתיחה של "ארץ נהדרת" מִחזרה את קלישאות השמאל הישראלי והזכירה לחברי השבט מי אויביו האמיתיים (רמז: לא אירן, לא הג'יהאד העולמי ואף לא החמאס). כמה כסף נשפך על סאטירה דה-לה-שמאטע שהנועזות היחידה שלה היא הצגת מתנחלת מתחרמנת. מול האימפריה הפתטית הזאת ניצב מתחרה רעב, ממזרי, חכם וחד כתער: אתר הסאטירה "לאטמה" (חפשו ברשת את פזמון חג המולד המצוין "פעמוני הגיהאד" - Jihad Bells ), שבאפס תקציב מייצר אלטרנטיבה מבריקה. תנו ליוצרי "לאטמה" חצי מתקציבה של "ארץ" ותראו בית ספר לסאטירה. אני מקווה שגם בערוץ הראשון מבינים את הפוטנציאל התחרותי האדיר שקיים כאן.

כמה פעמים שמענו לאחרונה את המילים "גזענות", "פגיעה בדמוקרטיה", "חושך", "רוח רעה מנשבת בארץ", "מדינת עולם שלישי", "אין מנהיגות", ועוד ביטויים מאותה משפחה? ובכל זאת, למרבה הפלצות, לא נרשמה תזוזה בדעת הקהל. לרוב, תגובת הנאורים עוינת את הציבור, ואפילו מקדמת רעיונות הזויים כמו "הדמוקרטיה אינה שלטון הרוב". אבל הציבור חכם מחבורת הספינולוגים הזאת; הוא מזהה שהשיח אודות הגזענות משמש בעיקר לסתימת פיות ורעיונות, מעין "שיחדש" (ניו-ספיק) אורווליאני, שפה שבאמצעותה מבקשים דובריה להשליט משטר שפה ותודעה. אי-אפשר לצבוע את כל השיח הציבורי בצבעים גזעניים. "זאב, זאב", אמרנו?

השיח האינפלציוני אודות הגזענות, ימיו כימי השמאל העולמי. באבט גרוס, אלמנתו של וילי מינצברג, סוכנו התעמולתי של סטלין בקרב האליטה האינטלקטואלית במערב, סיפרה על השיטה (אפשר להחליף את סטלין בדיקטטורים אחרים): "אתה לא מכריז על אהבתך למשטר. לעומת זה אתה מציג את עצמך כאידיאליסט בעל מחשבה עצמאית... [וש]אתה חושב שהאזרח הקטן נדפק... אתה מזועזע! ממש מבוהל ממה שקורה כאן מתחת לאף בארצנו.

מפחידה אותך הגזענות בכל מקום בחברה שלנו... אתה כמובן מאמין בשלום. אתה כמֵה ואף תומך בהבנה בינלאומית. אין דבר שנוא עליך יותר מפשיזם. אתה יודע שהשיטה הקפיטליסטית מושחתת ורקובה ואתה אומר וחוזר ואומר את כל זה שוב ושוב. ואתה לא אומר שום דבר חוץ מזה. כן כן, זה כל מה שעליך לומר".

הזדמנתי לכנסת ביום שני ושמעתי את הח"כ הירוק (האדום הוחבא) דב חנין אומר בנאומו: "לא הפליטים הם אויבי תושבי שכונות הדרום, ולא תושבי שכונות הדרום הם האויבים של הפליטים; לאלה ולאלה יש אויב משותף": הממשלה. אתם מבינים? כך מחדירים לתוך השיח החברתי מטעני נפץ רעיוניים במסווה של דאגה לחלשים.

נוכח ההתנפלות על דברי שר החוץ ליברמן, אשאל בשם ידידי, איש לוגנו שבשווייץ, אברהם פוקס: האם ייתכן שליברמן אומר בגלוי, מה שאחרים אומרים רק לויקיליקס?... ועוד אמר: יו"ר הרשות הפלשתינית צוטט באומרו "לא נסכים לישראלים בשטחי המדינה הפלשתינית". לכאורה, דבריו דומים לדברי הרבנים, רק הפוך, ובכל זאת, לא שמענו ביקורת דומה. אה, קיים הבדל גדול: בעוד הרבנים דיברו מעומק האפלה, אבו מאזן דיבר מגרונה של הנאורות.

ואם בנאורות עסקינן, הנה הפילוסוף יוסף אגסי השתלח בגסות ברב אבינר. הוא כינה אותו "בור מדאורייתא ועם הארץ מדרבנן", "איש טיפש" שלא מבין בפוליטיקה ו"מטיף לשנאה", ועוד דברי בלע פטרוניים מאדם שפירש את הביטוי התלמודי "פני הדור כפני הכלב" כמכוונים לציבור, או במילותיו "אנחנו במצב רע מאוד, כי פנינו פני כלב". האמת היא ש"פני הדור" הם גם מוריו, למשל פילוסוף אחד שמקלל רב ומלבין פניו בפומבי, רק כי חשב אחרת ממנו. האירוניה היא שאגסי האשים את הרב כמי שמטיף לשנאה. זה יפה.

שמעתי שלשום את מופע האימים של עמותת "אור ירוק" שתקפה את שר התחבורה והציעה להציל חיים באמצעות יותר שוטרים. מדינת משטרה היא החזון? הנהג הישראלי הרואה שוטר, אינו מרגיש בטוח יותר אלא נלחץ ומוּעד לטעויות. ישראל כץ צריך להמשיך ולהעלות את המהירות בכבישים המהירים ולהתאימה למקובל בעולם; במקביל, במקום יותר שוטרים, יש להשקיע בחינוך לתרבות מוטורית, לנהיגה נכונה ולהנאה ממנה. מה אתם רוצים משר התחבורה, הוא אשם בתאונות הדרכים? שמע ישראל...