מעשה אדם: ים המוות משתלט על ים המלח

ים המלח, אחד מאוצרות הטבע הנפלאים של מדינת ישראל, קורה לו דבר רע, והייתי מוסיף - פוקד אותו אסון, אסון המאיים על עצם קיומו. לפי כל המפות הטופוגראפיות של המנדט הבריטי בשנת 1930, שטחו של ים המלח היה 1,038 קמ"ר ואורכו היה 77 ק"מ. ממדידות שנעשו ב-2002, מתברר שחלה התכווצות מדאיגה. השטח פחת ב-338 קמ"ר והגיע ל-650 קמ"ר. אורכו של ים המלח התקצר ב-12 ק"מ - מ-78 ק"מ הגיע ל-66 ק"מ.

במהלך המאה העשרים ירד מפלס ים המלח ביותר מ-26 מטר. 20 מטר מתוכם ירדו במרוצת ארבעים השנים האחרונות, מאז שנות השבעים של המאה הקודמת. ירידת המפלס נגרמת עקב נסיבות רבות. ישנה התאיידות טבעית, בה לא ניתן להאשים שום גורם אנושי. אבל למרבה הצער, חלק הארי של ההתאיידות המואצת הפוקדת את ים המלח, הוא תוצאה של שימוש תעשייתי במהלך ארבעים השנים האחרונות. התאיידות אותה אפשר היה למנוע, אם הייתה מוטלת חובה על אותם תעשיינים לעשות את מה שנדרש, שפיתוח תעשייתי מבורך לא יביא בעקבותיו איוד מוגבר.

ממשלות ישראל לדורותיהן נתנו ביד רחבה זכיונות לבעלי הון לפתח תעשיות, שהתקיימו מהמשאב שברך אותנו ים המלח. משאב שהביא תעסוקה מבורכת לעובדים רבים בנגב. אך קשה להשלים עם מציאות שבזכיונות - בהם ריפדו את בעלי המפעלים שזיכו אותם ברווחי עתק - לא היו התניות המחייבות אותם בחובה הבסיסית להקים מתקנים, שימנעו איוד מואץ כתוצאה ממפעלי התעשיה שהוקמו על ידם. קשה להשלים עם מציאות שמעניקים חינם משאב טבע כה ייחודי לבעלי הון, ומאפשרים להם להפיק ממנו רווחי עתק, מבלי לחייב התקנת מנגנוני הגנה על עצם קיומו של המשאב לדורות הבאים.

אסון שלא ניתן יהיה לתקן נזקיו

הגירעון השנתי במאזן המים בים המלח הוא תוצאה של ההפרש בין נפח המים הנכנסים לימה בסך 400 מיליון מטר מעוקב, ובין נפח המים היוצאים בתהליך ההתאיידות שמסתכם ב-1,050 מיליון מטר מעוקב. כלומר, גירעון של 650 מיליון מטר מעוקב בשנה של מים בים המלח. גירעון זה צריך לעמוד על סדר היום של ממשלת ישראל. כי המשך התהליך מסכן את קיומו של ים המלח.

התעשיה, שהיא ברכה למדינה, במקרה של ים המלח הפכה לברכה לבעלי הון חסרי-מעצורים, שלא השקיעו אפילו אגורה שחוקה כדי להגן על אוצר הטבע, שהוא מתנה לדורות. מצערת העובדה, שאנחנו עלולים כבר בדורנו להיות אחראים לאסון, שלא ניתן יהיה לתקן את נזקיו.

חייבת להיות היערכות מיוחדת לעשות למען גאולת ים המלח מגוויעה. פתרונות יש. כל פתרון צריך להיות פרויקט לאומי בסדר-גודל של אותם פרויקטים בהם התאפיינה מדינת ישראל בראשית קיומה, כמו המוביל הארצי. אין בכוונת רשימה זו ליטול יומרה מדעית ולהצביע באלו פעולות יש לנקוט, אבל אם נמשיך להתנהל כפי שאנחנו מתנהלים כיום, הרי המאה העשרים ואחת תגמד את ממדי ים המלח לימת גיגית קטנה, וחבל.