|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הפרדת כוחות בין דת למדינה
|
שמעתי ברדיו ובטלוויזיה שני יהודים דתיים, שחשבתי שכמותם פסו מן העולם. הראשון ביטא מסר של אחדות ו"איש באמונתו יחיה", והשני - את החובה להפריד את הדת מהמדינה, לטובת מוסריותה של היהדות ● יש תקווה ● הפוליטיקאים - לא רואים אותה
|
|
התקווה בעינה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תודה אישית לשני יהודים יקרים, שעד לעצם היום הזה שבתחילת "ינואר החם" של שנת 2011, לא חשבתי שכמותם קיימים עוד. או ליתר דיוק, חשבתי שפסו מן העולם היהודי ומן השיח התרבותי שלנו. הם לא פוליטיקאים, ואף לא מתנחלים שהכרנו, ואפילו לא שסניקים מקבצי תרומות ועמותות... האחד הוא אליעז כהן, שדיבר אתמול (13.1.11) בבוקר באחת מתחנות גלי האתר החילוניות שלנו. והשני - עו"ד דב הלברטל, ששוחח אמש מלב אל לב עם קירשנבאום ולונדון על מסך הטלוויזיה. סמנו את היום הזה ביומניכם! אליעז כהן הוא משורר דתי, קיבוצניק מכפר עציון וחבר במועצת יש"ע, ומן הסתם בין הפעילים שבהם. עו"ד דב הלברטל הוא מרצה למשפט עברי, והוצג כאחד ממקורביו של הרב אלישיב. את שניהם הכרתי אתמול לראשונה מאמצעי התקשורת. כשהיינו נערים בתנועת הנוער "השומר הצעיר", התגאינו בכך שחברינו הטובים ביותר בשכונה ובבית הספר הם נערים בני גילנו, דווקא חובשי הכיפות הסרוגות - חניכי תנועת הנוער של בני עקיבא. ידענו שבנושאי האמינות, הרצינות, המסירות לתנועה, הנתינה למדינה ללא כל כוונה לקבל משהו בתמורה - הם היו הקרובים אלינו ביותר. הערכנו אותם. הם חיו באמונתם ואנחנו באמונתנו. אליעז כהן דיבר אתמול בבוקר מהלב, העביר מסר של אחדות ללא כל פלפולי פוליטיקה מזוהמת באינטרסים. בלתי אפשרי לכפות רצונך על האחר. זה מנוגד לתורתנו. איש באמונתו יחיה! בכך הוא נתן ביטוי חזק לגעגועיו ל"עברנו המשותף". כמה שעות אחריו, בשידורי הטלוויזיה, אמר דב הלברטל את מה שאנחנו מייחלים אליו מזה שנים - חייבים להפריד את הדת מהמדינה. זו תהיה תעודת ההכשר של מדינת ישראל מודרנית במאה העשרים ואחת. מדינה שתוכל רק אז להתמודד עם סטנדרטים בינלאומיים גבוהים ביותר. הסיבה העיקרית לדעתו, כפי שנקלטה באוזני, לא הייתה דווקא הפגיעה במוסרות השלטון הדמוקרטי, אלא הפגיעה במוסריותה של הדת היהודית. במילים אחרות, החשש שהדת של היום, על מסורתה המפוארת, משמשת קרדום לחפור בו. כששמעתי את השניים דוברים אתמול, כל אחד בתוכנית אחרת וניתן להניח שללא תיאום ביניהם, חייכתי. הדבר הראשון שנפלט מפי היה - "אם יש עוד אנשים כאלה, יש לנו סיכוי להתקיים כעם אחד במדינה דמוקרטית חילונית באזור המותש הזה. זו רק שאלה של מנהיגות נכונה". תודה לשניכם על היום שזכה להארה בעיניי! חבל שהפוליטיקאים כולם מסתובבים עדיין כ"סומים באפלה". |
| תאריך:
|
14/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
14/01/2011
|
|
רן שורר
|
|
הפרדת כוחות בין דת למדינה
|
|
במדינה שחוותה כבר כך וכך מלחמות במהלך שישה עשורים לקיומה, יותר ממלחמה אחת בכל עשור, הכותרת לרשימה זו עלולה להטעות, זה עלול להישמע כאילו מנסים לתאר את מהלך החיים שבין המלחמות. אבל הח"מ אינו עוסק בדיווח על חדשות וגם לא בתיאור הווי החיים במדינת ישראל, ממילא ברור שלא זו הכוונה של הכותרת. הכוונה היא לשתי המלחמות שעל אודותן קוראים בפרשת השבוע, שתי מלחמות שהתחוללו בהפרש זמן של שבועות ספורים.
|
|
|
|
|
נדמה שכולנו קראנו ושמענו את הוויכוח בין אילי הגז לבין ועדת ששינסקי ושר האוצר יובל שטייניץ, על אחוזי המיסוי על רווחי אילי הגז. הנושא נדון בהרחבה בעיקר בעיתוני הכלכלה ובמדורי הכלכלה, ובעצם - הרחק מעיני הציבור. זאת, מאחר שרובנו חיים בתחושה שהכלכלה היא עולם מסתורי בלתי מובן, עם חוקים משלו. אבל האמת היא שהעובדות הבסיסיות מובנות גם ללא השכלה אקדמית בתחום. אילי ההון קיבלו בחינם את הזיכיון לשאוב גז השייך למדינה, והם עושים מאמצים אדירים להפחית עתה את תשלומי המיסים. מנגד, מזכיר שר האוצר שהמשאב שייך למדינת ישראל, והוא מעוניין לשמור על רווחים סבירים גם לחברה הישראלית כולה. הוועדה שמינה שר האוצר לבדוק את העניין, בראשות הפרופסור לכלכלה איתן ששינסקי, הגישה המלצות חד-משמעיות שלפיהן יש להגדיל את המס על הגז. הוועדה ריככה מעט את המלצותיה, מתוך דאגה גם לאינטרסים של אילי הגז, והעמידה את שיעור המס על 45% מרווחי החברות בלבד, לעומת כ-60% שקבעה בהמלצותיה המקוריות. זאת ועוד - חברות הגז יתחילו לשלם את המס המופחת רק בעוד כעשר שנים, לאחר שירוויחו עבור בעלי החברות כ-200% מההשקעה שלהם, ולאחר שיכלו את רוב מאגרי הגז.
|
|
|
|
|
הגענו לשלב מסוכן בו יש לא רק רמזים בין השיטון, לפגוע באנשי ציבור, בפוליטיקאים והחלשים - אלא קריאה ממש לבצע את המעשים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעיה מרכזית של עסקי מזון גדולים כקטנים הינה חוסר הדיוק בין הרצוי והמצוי כביכול, לבין המצוי באמת. גם אם אנו המנהלים הזהירים והדקדקניים ביותר, רובנו רק בני אדם ולרוב, לא נצליח לשלוט ולפקח על כמות המידע המדויקת של תשומות ותפוקות העסק בכל רגע נתון, אולם מידע זה והיכולת לנתח אותו, עשויים להיות קריטיים לתהליך לקבלת ההחלטות שלנו. אגב, בניגוד לכל מה שחשבנו תמיד, גם מנהל החשבונות שלנו איננו סופר-מן...
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
