הסיירת נכשלת

גילוי נאות: כנער וכאיש הצנחנים הערצתי את סיירת מטכ"ל. בצופים הדרכתי עם יוני נתניהו, עקבתי אחריו גם בשירותו הצבאי, והתאבלתי כשנהרג באנטבה. כמה מחבריי ב"מכתב הקצינים" ובהקמת "שלום עכשיו" היו בוגרי סיירת מטכ"ל, ואני שומר קשרים עם אבו (אבשלום) וילן, עם עומרי פדן, ועם עומר בר-לב. כאיש שמאל אני מודע להכרח בצה"ל חזק, וסיירת מטכ"ל היא אחד משיאי ההרתעה.

אבל התרגיל המושחת של ברק דחף אותי לחשוב על דרכיהם של מפקדי סיירת מטכ"ל בפוליטיקה. והמסקנה - סליחה, חברים מהסיירת: "גנרלים" הצמיחה הסיירת הרבה מעבר לגודלה. אך בהצמחת מנהיגות פוליטית - הסיירת נכשלת.

גדול מפקדי הסיירת שהלך לפוליטיקה היה אהוד ברק. מפקד הסיירת ב-1973-1971 והרמטכ"ל ב-1995-1991, קפץ ב-1995 ישירות לכס שר הפנים (בממשלת רבין), וב-1999 - לכורסת ראש הממשלה ושר הביטחון. ואז התגלו הכישלונות. בתחילה, העמותות שהקים למימון ניצחונו, שעליהן ניצל מהרשעה בזכות אנשיו שניצלו את זכות השתיקה (ובראשם בוז'י הרצוג...). ברק נרתע ברגע האחרון מהסכם שלום עם סוריה, מחשש לתגובות המתנגדים. ברק נרתע ברגע האחרון מהסכם גם עם הפלסטינים, בקמפ-דייוויד (ב"סיוע" ערפאת), וכ"ראש מחנה השלום" פצע את השמאל ב"אין פרטנר". מכישלון נולדו "אינתיפאדת אל-אקצה" ו"אירועי אוקטובר 2000". התנהלותו של ברק גרמה להתפוררות הקואליציה, הוא נאנס לבחירות מיוחדות לראשות ממשלה, הפסיד בהן (לאריאל שרון), והפך לראש הממשלה קצר-הכהונה ביותר - שנה ושמונה חודשים, ומושך הקולות הקטן ביותר בבחירות - 37.4%. ברק ברח מהאופוזיציה והתפטר "לעשות לביתו": בעזרת אילי הון וחברות ביטחוניות הפך למיליונר. בסוף 2004 החליט להתמודד שוב על ראשות "העבודה", במיפקד התגלו בעיות, ברק הבין שאין לו סיכוי להיבחר, ופרש מהמירוץ. פרץ זכה, וברק נותר מחוץ לממשלה. בתחילת 2007 התמודד שוב על ראשות "העבודה" (הפעם מול עמי אילון), וזכה לאחר שהתחייב שיפרוש מממשלת אולמרט לאחר פרסום דוח וינוגרד (על מלחמת לבנון השנייה) אם אולמרט לא יתפטר. ברק הצטרף לממשלה כשר ביטחון, ולאחר דוח וינוגרד - נשאר בממשלה... בבחירות 2009 שבר ברק שלושה שיאים ל"עבודה": הקטנתה בשליש מגודלה, דירדורה ל-13 מנדטים, ודחיקתה לרביעית בגודלה. הוא הצהיר שישרת באופוזיציה, אך מיד הצטרף לממשלת נתניהו כשר הביטחון. ברק התמחה בחמיקה מאחריות - להוצאות השערורייתיות במשלחת שבראשותו לסלון האווירי בפריז, לעובדת הפיליפינית ללא רישיון בביתו, ובעיקר לפשעי מלחמה ב"עופרת יצוקה", לטיפול בדוח גולדסטון ולטיפול במשט הטורקי. במקביל כשל בהנהגת מפלגתו: שרים התפטרו, ומרבית הח"כים הפנו עורף. מחשש שוועידת "העבודה" תוציאו מהממשלה, הפעיל את התרגיל המושחת.

מקרה בודד? נבדוק:

• דני יתום, מפקד בסיירת ב-1972-1963 וראש המוסד, בפוליטיקה לא המריא מח"כ, ובהתמודדות על ראשות "העבודה" מול ברק, אילון, פינס ופרץ, הגיע אחרון, והתפטר מהכנסת.

• מתן וילנאי, סגן מפקד הסיירת ב-1970 - זיגזג בין הליכוד ל"עבודה", בחר ב"עבודה", הפך לשר וסגן שר מעלה גיחוך, החליט להימלט בהתמודדות על ראשות הקק"ל, והצטרף לתרגיל המושחת.

• אבי דיכטר, מפקד בסיירת ב-1974-1971, הגיע לכהונת השר לביטחון פנים, זיגזג בבחירת מפכ"ל גנות (שהתפטר) / מצנע (שסירב) / כהן, ובהתמודדות על ראשות "קדימה" הגיע רביעי ואחרון.

• שאול מופז, סגן המפקד ב-1976-1975 - זיגזג בין הליכוד ל"קדימה", עבר ל"קדימה", ובהתמודדות על ההנהגה נכשל מול ציפי לבני.

• עוזי דיין, מפקד הסיירת ב-1982-1980, הקים את "תפנית", זיגזג בין "העבודה", קדימה והליכוד, נחת בליכוד - ונכשל מלהיבחר לכנסת.

• שי אביטל, מפקד הסיירת ב-1984-1982, התמודד ב"קדימה" ונכשל מלהיבחר לכנסת.

• "בוגי" יעלון, מפקד הסיירת ב-1989-1987, הפך לשר תימהוני בלא תיק.

• דורון אביטל, מפקד הסיירת ב-1994-1992, התמודד ב"קדימה" ונכשל מלהיבחר לכנסת.

• ובנימין נתניהו, קצין בסיירת 1972-1969, טיפס מח"כ ב-1988 לראשות הליכוד, השתתף בהפגנות הסתה נגד רבין ב-1995 וירש אותו ב-1996, נכשל בפתיחת מנהרת הכותל ובהתנקשות במשעל בירדן, נפל באי-אמון בכנסת והפסיד בבחירות (לברק...). חזר ב-2002 כשר חוץ בממשלת שרון, וכשר אוצר שהפריט וקיצץ בקצבאות הרווחה. בהקמת "קדימה" חזר לראשות הליכוד, וב-2008 - לראשות הממשלה. עסוק בהישרדות ובהקפאה מדינית. השתתף בתרגיל המושחת של ברק.

לעוזי דיין מייחסים את ההברקה, הכיצד לוחמים נמוכים רבים הגיעו לפיקוד בסיירת מטכ"ל: "לפיקוד בסיירת צריך ראש גדול, ביצים גדולות, ומרחק מינימלי ביניהם"... נראה שלפוליטיקה צריך גם חזון, יושרה ורגישות אנושית.

אלופים בקרבות - עלובים בפוליטיקה.