|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך לעשות את הבחירה של מקצוע לחיים אחרי השחרור מהצבא? ● אפשר, למשל, לקבוע שההחלטה היא בכלל לא על מקצוע "לחיים" אלא על מקצוע "לעשור" ● אסנת פלאוט, מייסדת ומנכ"ל "חרוז כזה", ממליצה על שילוב של אהבה לעניין וגישה עסקית
|
|
זמן בחירה... [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הגיע הרגע הגדול! קשה להאמין אבל נגמרו 12 שנות לימוד ארוכות, נגמרו הבגרויות, גם השירות הצבאי הסתיים, וייתכן שאפילו הטיול הגדול כבר תם ונשלם - ומה עכשיו? לפעמים התשובה קופצת ישר לראש, יש כאלה שפשוט יודעות, ולפעמים ההחלטה כרוכה בהמון לבטים, כאשר מיליון אפשרויות מתרוצצות במחשבות. ויש גם כל כך הרבה עצות וטיפים... בלי סוף.
אמרו לך: למה לשבור את הראש? צאי לטיול הגדול, נקי את הראש, תפתחי את הצ'קרות. באיזשהו שלב בין הביקור בגנגס בהודו לבין הטרק בהימליה תמצאי את התשובה. אבל... כבר חזרת מהטיול ולא הגיעה שום הארה. או, למשל, אימא אומרת שכולם יודעים שלעבוד בחברת חשמל זה הכי שווה בגלל הפנסיה. אבל גיל הפרישה של נשים הוא 65 ואילו את רק בת 20 ומרגישה שהפנסיה לא כל כך מדאיגה אותך כרגע, כי יש עוד 45 שנה עד אז. מצד שני, סבתא חושבת שלהיות מורה זה הכי מתאים לאישה. ברור, בגלל שהחופשות בעבודה חופפות בדיוק לחופשות של הילדים (שיהיו לך... עוד כמה שנים). ויש גם את כל העצות הרוחניות האלה, כמו: "פשוט תתחברי ל'אני' האמיתי שלך!..." - בסדר, אבל איך?
אז קודם כל אל תיקחי את כל העניין כמו חתונה לכל החיים, אחרת זה נהיה מאיים, מכביד ויכול אפילו לשתק. אפשר לקבוע שההחלטה היא בכלל לא על מקצוע "לחיים" אלא על מקצוע "לעשור", או לכל פרק זמן אחר שיותר קל לחשוב איתו. כעבור אותו פרק זמן ההחלטה תיבחן מחדש. נכון שזה הופך את ההחלטה לעניין הרבה יותר קליל? אני אישית, החלטתי אחרי הצבא שאהיה מורה לביולוגיה. למדתי ביולוגיה בטכניון אבל כעבור כמה שנים הכרתי את בעלי, יחד ייסדנו את "חרוז כזה", ומאז 1994 אני בעסקי החרוזים. כך שאי-אפשר לדעת לאן מובילות הדרכים בחיים. יחד עם זאת, לא כדאי להיות קלילות מדי, מפני שאנחנו בכל זאת מבלות את רוב היום בעבודה. ואם כך, עדיף ששעות אלה יעברו עלינו בכיף ובהנאה. אז מה עושים? איך לחפש, ומהו המרכיב הכי חשוב במקצוע?
1) כדאי להתחיל עם בדיקה של כל אפשרויות הלימודים בעזרת מאגרי מידע.
2) הכיני רשימה של אפשרויות שמתוכה תוכלי לערוך סינון ולבחור. את יכולה כבר עכשיו להתחיל לסנן רק את אלה שמוכרים לצורך פיקדון חיילים משוחררים – זו הטבה שחבל לפספס.
3) הגדירי מה חשוב לך במקצוע – חישבי מה הם הדברים שתיהני לעשות במהלך העבודה, מה נהנית לעשות עד היום, מה ייתן לך סיפוק בסוף יום העבודה (משכורת גבוהה, ביטחון, יצירתיות וכו').
כך לדוגמה, אם תמיד היית המצטיינת של הכיתה במתמטיקה ונהנית לפתור משוואות עם כמה שיותר נעלמים – זה נותן לך כיוון. ואם עד היום הכי נהנית לחרוז וליצור תכשיטים בשעות הפנאי, זה גם נותן לך כיוון, ואין שום סיבה להפסיק רק בגלל שהגעת לגיל שמחייב "רצינות". אפשר להמשיך עם האהבה הישנה ולהפוך אותה למקצוע. האמת? זה השילוב הכי מושלם שיכול להיות. זה כמו לומר "אני בוחרת כי אני אוהבת". צריך כמובן לבדוק את התחום, ולעשות מה שנקרא "בדיקת היתכנות". הניסיון האישי שלי לשלב בין עסקים לתחביב הוביל להקמת העסק שלי, כך שאני יכולה להעיד שזה אפשרי, ולדעתי יש אינספור אפשרויות לעשות את זה.
4) בררי אלו מקצועות ותחומי לימודים יכולים להתאים לתכונות שהגדרת בסעיף 3 (להצליב).
5) בצעי מחקר על הכיוונים שבאים בחשבון. דברי עם סטודנטים, דברי עם אנשי מקצוע ושאלי אותם כיצד נראה היומיום שלהם, מה הם היתרונות והחסרונות של המקצוע וכולי. היכנסי לפורומים רלוונטיים ושאלי גם שם שאלות.
בסופו של התהליך הזה תימצא התשובה. החיים הם מסע מופלא. בהצלחה!
|
|
הכותבת היא מייסדת ומנכ"ל "חרוז כזה", מאז 1994. זכתה בפרס יזם השנה בקימעונאות לשנת 2005-2004. עוסקת בפעילות התנדבותית ונהנית לחלוק את הידע שצברה במשך השנים עם נשים, באשר הן, שיש להן חלום להקים עסק או שמנהלות עסק משלהן.
|
|
| תאריך:
|
24/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2011
|
|
אסנת פלאוט
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
על בחירת מקצוע
|
26/01/11 07:55
|
|
|
בג"צ לא כוון ישירות ל"צוות" וגימלאיו, אבל ללא ספק כלל אותם, בגזרה של אנשים שזכאים, בשל עברם, מעמדם, השקעתם במדינה ובמוסדותיה לשכר הוגן, שבמידה והוא נשחק משך השנים לתיקון העוול החברתי. לאחר שנים של שתיקה מדעת, מתוך איפוק וקצת גם מבושה, יוצאים עכשיו גמלאי צה"ל למאבק ציבורי על קיומם וקיום משפחותיהם.
|
|
|
|
|
בנובמבר 2010, בשעות הלילה, הותקפו יותר מעשרים מתקני גרעין של אירן במטח רקטות מונחות עם ראשים חודרי שכבות מיגון, וגרמו לנזק קשה לתוכנית הגרעין האירנית. הרקטות היו כולן ללא סימני זיהוי והיכר, ואף מדינה לא נטלה אחריות לפעולה. הנשיא אובמה דיווח לאומה האמריקנית כי להערכת מומחי הביון של ארה"ב גרמה תקיפה זו לשיבוש לוח הזמנים של תוכנית הגרעין האירנית. אם לא תהיינה דחיות והשהיות נוספות, לא צפוי נשק גרעיני באירן לפני שנת 2015. יחד עם זאת, הודיע הנשיא, הסנקציות על אירן תימשכנה, והוא קורא לשליטים בטהרן להיכנס למשא-ומתן אמיתי על פיתוח הגרעין האירני למטרות שלום.
|
|
|
|
|
בשעה אחת התפוצצו שני בלוני בלוף בפני שני מנפחיהם. באותם רגעים שבהם חגגו פלסטינים רבים בוושינגטון את ההנפה ההיסטורית של הדגל הפלסטיני מעל שגרירותם, באותם רגעים ממש, הודיעו הרוסים כי הכרתם במדינה הפלסטינית בגבולות 1967 לא השתנתה, והיא זהה להכרה הסובייטית (של בריה"מ לשעבר) במדינה פלסטינית משנת 1988. שתי דמויות הזויות ספגו באותה שעה ממש אגרוף פוליטי בשידור חי. היו אלה ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ שלו איווט ליברמן. כשנתיים הם מנסים לתעתע בנו שארה"ב נמצאת בכיס של נתניהו ורוסיה מונחת בכיס אצל ליברמן. מה לא סיפר ליברמן על ה"נסים והנפלאות" שלו ברוסיה. אפילו מסמכי ויקיליקס הדליפו שליברמן שכנע את הרוסים לתמוך בישראל ולוותר על ה"אופציה האירנית". אולי הרוסים ויתרו על האירנים, אבל על הפלסטינים הם לא ויתרו. מנגד, נתניהו מציג עצמו כמי שמניע את ארה"ב בשלט-רחק. מסתבר שלא דובים ולא רוסים, לא יער ולא אמריקנים.
|
|
|
|
|
אלברט איינשטיין הגדיר פעם "משוגע" כאחד שחוזר על אותו תהליך פעם אחר פעם ותמיד חושב שהתוצאה הבאה תהיה שונה. ובכן, לאור אותה הגדרה, מעניין לדעת מה היה חושב אינשטיין על אנשי השמאל הישראלי. עקב הסכמי אוסלו נסוגנו - בהסכם - משטחים רחבים של יהודה ושומרון, והעברנו לערביי יש"ע את עריהם, לשליטתם. מה קיבלנו בתמורה? - מלחמה המתמשכת שבע עשרה שנה, שבה נרצחו יותר מאלף חמש מאות יהודים, ועשרות אלפים הפכו לנכים.
|
|
|
|
|
קשה לתרגם את הביטוי ARBEIT MACHT FREI. מיקומו בשערי מחנות ריכוז נודעים, בנודע בין כולם אושוויץ, הופך אותו לסיסמא רוויה ציניות מקפיאת דם והוא מתפרש כאילו כוונת האמור היא כי העבודה משחררת. ממה? ההומור המר של הכלואים בין צריפי המוות של המחנה שבליבו בערו תנורי הקץ, אימצו את הפירוש השגוי הזה כדי לחרוז "Arbeit Macht Frei durch den Schornstein" כלומר העבודה משחררת, את הנפש מן הגוף, דרך ארובות המשרפות.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
