|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת טארק אבו לבן - גרסת השוטרים
|
שלושת השוטרים, שהואשמו בהתעללות בתושב מזרח ירושלים, טוענים בעדותם כי לא היו דברים מעולם, וכי הטענות נגדם הן בגדר "בדיה" ● לטענת עורכי הדין רענן בר-און וורד כהן, כתב האישום התבסס על עדות שקר וסרטון וידאו מזויף
|
|
טארק אבו לבן מצביע על החבלות-לכאורה [צילום: ערוץ 10]
|
|
|
|
|
|
עו"ד רענן בר-און
|
|
|
|
|
עו"ד ורד כהן
|
|
|
|
|
פרשת טארק אבו לבן - התעללות או עלילה?
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
|
|
בדיקת מומחה חשפה, כי תאריך הקובץ של הווידאו שהגיש תושב מזרח ירושלים להוכחת ההתעללות בו על-ידי שוטרים היה שנתיים וחצי לפני האירוע * שאלת האותנטיות של הווידאו עשויה להיות מכריעה בהחלטת בית המשפט
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
פרשת התעללות לכאורה של שוטרים בצעיר תושב מזרח ירושלים נמצאת בימים אלה בדיון משפטי. טארק אבו לבן, העובד בארגון זכויות האדם "המוקד להגנת הפרט", טען כי הוכה בידי שוטרים בתוך ניידת אליה הוכנס בכוח לאחר בילוי עם חבריו בתל אביב, ולטענתו בתגובה לכך ששרק לעבר בחורה יהודייה.
המכות שספג אבו-לבן כללו על-פי גרסתו, איזוק הידיים, אגרופים בגב, בעיטות בבטנו ובגבו, כארבע חבטות באמצעות בקבוק מים מינרליים בראשו והשלכת הבקבוק לעבר גופו, אגרוף לפנים, דריכה על החזה, מכות בכל הגוף. עוד טען אבו-לבן, כי לאחר ששוחרר, הזהירו אותו השוטרים שלא להסתכל עוד לעבור בחורות יהודיות.
בכתב האישום צוין, כי "כתוצאה מתקיפתו בידי הנאשמים, נגרמו למתלונן חבלה ליד רקתו הימנית, סימנים אדומים על לחיו הימנית, סימנים אדומים והמטומות [נפיחות] על עורפו, המטומות על גבו, וחבלות יבשות בכל גופו". הנאשם צירף סרטון וידאו שצולם על-ידי חבר במצלמה, ואשר מראה לטענתו את החבלות שנגרמו לו. שניים מתוך שלושת השוטרים הנאשמים שכרו את שירותיהם של עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, על-מנת שייצגו אותם בהגנתם.
עורכי הדין בר-און וכהן ביקשו, וקיבלו, עותקים מחומר החקירה שהצטבר ב-מח"ש בעניינם של השוטרים. בכלל כך, נמסר להם עותק מסרט הווידאו (דיסק), שלטענת המתלונן צולם מיד לאחר החבלות שנגרמו לו על-ידי השוטרים - בחודש יולי שנת 2008.
עורכי הדין בר-און וכהן לא הסתפקו בעותק של הסרט המקורי, ודרשו לקבל לבדיקתם את המקור. לאחר מאבק משפטי לא קל, קיבל בית המשפט את עמדתם של עורכי הדין בר-און וכהן, ובהחלטה תקדימית הורה ל-מח"ש למסור להם את הסרט המקורי, כפי שהועבר ל-מח"ש על-ידי "המוקד להגנת הפרט".
כשהתקבל הסרט, עורר זה את חשדם של עורכי הדין בר-און וכהן. על-מנת לאשש את שחשדו בו, לפיו הסרט אינו אותנטי, והוא מזויף, שכרו עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און את שירותיו של מומחה וידאו וסאונד, המהנדס דורון בלדינגר. המומחה בדק מטעם ההגנה, ואישר את חשדם של עורכי הדין בר-און וכהן, כי סרטון הווידאו נוצר ביום 1 בינואר 2006, כשנתיים וחצי לפני האירוע שהתרחש ב-20 ביולי 2008.
|
|
גרסת השוטרים: לא היו דברים מעולם
|
|
בכתבה קודמת בנושא הוצגה בהרחבה גרסתו של המתלונן, ועתה תוצג תגובת הנאשמים לכתב האישום שהוגש נגדם, וזאת בהתבסס על עדותם בבית המשפט. עיקרי טענותיהם: - הרכב בו נסע המתלונן נעצר לבדיקה שגרתית המתבצעת בעת חשד נסיבתי, ובמקרה דנן בעת יציאה בשעת לילה מאוחרת מחניון הידוע כאזור מוכה גניבות.
- ברכב היו שלושה אנשים ועלה ממנו ריח של אלכוהול.
- המתלונן שנהג ברכב לא הציג תעודת זהות ולכן התבקש להתלוות לניידת.
- המתלונן עלה לניידת מרצונו ולאחר זמן קצר הציג תעודת זהות.
- לאחר בדיקת תעודת הזהות הוחזר המתלונן למקום בו המתינו לו חבריו והרכב בו נסעו.
- הזמן בו שהה המתלונן בניידת היה קצר מאוד.
- לא ננקטו כל פעולות אלימות נגד המתלונן וטענותיו על מכות הן "בדיה".
|
|
ההגנה: כתב האישום נסמך על עדות שקר וסרטון מזויף
|
|
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, המייצגים שניים מהנאשמים, הגישו לבית המשפט עשרות מסמכים, לעניין הלחצים שהופעלו על מח"ש על-ידי "המוקד להגנת הפרט" ועל-ידי ארגון "בצלם", בניסיון להביא לידי הגשת כתב אישום נגד השוטרים.
כמו-כן, טוענים עורכי הדין בר-און וכהן, כי בעזרת עדות שקר של המתלונן, ובעזרת סרט וידאו מזויף, שהועבר ל-מח"ש על-ידי "הארגון להגנת הפרט", הצליחו ארגון "בצלם" ו"הארגון להגנת הפרט" להביא לידי הגשת כתב אישום נגד שלושת השוטרים, שלא היה צריך להיות מוגש מלכתחילה.
|
|
"יש לנו שם שמוצג [בתג על החולצה] והמתלונן קרא את שמי. אני לא הסתרתי את שמי וגם קראנו אחד לשני בשם. הוא אמר שהוא סטודנט והוא לא רוצה שנהרוס לו את החיים, ואמרנו שאין לנו גישה כזו, וזו לא המטרה שלנו, והחזרנו אותו למקום”.
"היה בינינו דין ודברים והנסיעה הייתה קצרה, הוא לא נתן את תעודת הזהות מיד והסברתי לו את החומרה והוא אמר לי שלא נהרסו לו את החיים והוא סטודנט ואמרתי שזה לא המטרה שלנו להרוס לו את החיים והחזרנו אותו... הדיבור היה קצר של כמה רגעים, זה משהו שנערך זמן קצר...”.
"פנינו אליו אם הוא יכול להתלוות אלינו והוא הסכים להתלוות ברצון. הוא התלווה מרצון, אז למה לעכב אותו? מדובר באזור בילוי, אנשים שם שותים, היה ריח של אלכוהול שנדף מהרכב ונצפה בקבוק. מהנהג לא נדף ריח של אלכוהול והוא לא היה מסטול. מהרכב עצמו היה ריח ומהאנשים אבל ממנו לא נדף...”.
"בדקנו אותו כשהוא מסר בעל-פה, בדקנו במסוף. לאחר מכן שמסר תעודת זהות בדקנו שהפרטים נכונים. גם כשאנו מזהים מישהו בעל-פה, אנו רושמים את תעודת הזהות שלו”.
"לא כתבתי דוח פעולה על האירוע, כי לא היה שום אירוע. בטוח שהמתלונן לא נחבל מאיתנו. הוא המשיך בנסיעה ומה היה הלאה אני לא יודע. לא הבחנתי בשום סימני חבלה כשהוא עלה לניידת. לא ראיתי שם סימן חבלה”.
|
|
"[היה] שימוש בכוח לגיטימי כלפי עצור... לא היה שימוש בכוח שהוא לא חוקי. נתקלנו ברכב חשוד וביקשנו ממנו לעצור בצד הדרך. ירדנו שלושתנו לבדוק את יושבי הרכב. שניים הזדהו והשלישי טען שאין ברשותו תעודת זהות או מסמך מזהה. ביקשנו ממנו להתלוות אלינו לתחנה והוא הסכים והתחלנו בנסיעה. הבן אדם הוציא תעודת זהות וזהו”.
"איתרנו אותם ביציאה מהחניון העירוני. היינו בנסיעה והשלושה כבר יצאו מהחניון. בהתחלה ביקשנו ממנו שיזדהה בעל-פה והוא מסר פרטים בעל-פה. זה הליך מקובל וידוע, שבן אדם שאין עליו מסמל מזהה, לוקחים אותו לתחנה לצורך זיהוי ודאי. אני לא יודע למה הוא לא מסר את תעודת הזהות מיד...”.
"לא העלינו אותו, הוא עלה מרצונו החופשי לניידת... ישבתי מאחור. אם יש מישהו ברכב שהוא לא שוטר, לפי ההוראות חייבים לפחות איתו שניים. בל נשכח שלא היה זיהוי ודאי. הוא לא היה בשום סטטוס. לדידי הוא היה חסר סטטוס...”.
"תוך זמן קצר הוא מסר את תעודת הזהות שלו. אני לא זוכר אם היה ניסיון שכנוע, בדרך לתחנה הוא פתאום הוציא תעודת זהות, זה תוך זמן קצר. עשינו ימינה וימינה וחזרנו. אין דרך לחזור, אלא שלוש פעמים ימינה, זה היה כביש חד-סטרי. למיטב זיכרוני זה הטיילת של תל אביב. תוך זמן קצר חזרנו”.
"רכב שיוצא מחניון חשוך במהירות, מבחינתי זה רכב חשוד, וזכותי הלגיטימית לבדוק. זה גם חניון שידוע מוכה פריצות”.
"חוקר מח"ש לא שאל אותי לגבי נסיבות הרכב... אני לא קשור לחבלות, תשאלי את המתלונן. אני לא עשיתי את הדברים האלה. זה בדוי”.
"אני אומר חד-משמעית שהיה בקבוק וודקה ברכב ועלה ריח של אלכוהול. חד-משמעית עלה ריח של אלכוהול מהרכב. המתלונן לא היה מסטול כשבדקנו אותו. אם הוא היה שיכור הייתי מטפל בזה”.
|
|
עדותו של מפקד הסיור ניסו טהר
|
|
"אני נהגתי בניידת. אנו עובדים כדי למנוע קטטות, מניעת פריצות, דקירות וכו'. סד"צ זה סדר ציבורי. בתור עבודתי כשוטר נתקלתי המון פעמים שבן מיעוטים מסר תעודת זהות של מישהו מירושלים והוא תושב שטחים ועקב זה שחלק מהעבודה שלנו זה איתור שב"ח, רציתי לקחת אותו לתחנה ולבדוק שהוא תושב ישראל...”.
"לא ציינתי בדוח משימה אירוע, כי לא היה אירוע. מרצונו הוא נלקח לרכב, והוא נלקח למספר שניות, ומבחינתי לא היה אירוע. בדוח המשימה נרשמו אירועים מיוחדים כמו קטטות ודקירות. לא כל בן אדם שיש לו ריח של אלכוהול בפה הוא מסטול. אם הוא היה נראה לי מסטול הייתי מזמין ניידת שתיקח אותו. אם לא עשיתי את זה אז הוא לא היה מסטול וכנראה שהייתה לו טיפה ריח של אלכוהול...”.
"החוקר אלי לוי בחקירה שלי אמר 'יכול להיות שהוא שרק או התחיל או קרץ למישהו?' אמרתי לו שזה לא מעניין אותי אם הוא שורק או קורץ לעבר בחורה...”.
"רשמתי שעשינו דוח בדוקאי לשלושתם ביחד. אני לא יכול לרשום דוח בדוקאי לאדם אחר. רשמנו את מספר הרכב, ואת תיאור הלבוש שלהם. שלושתם באותו דוח”.
"ראינו את הרכב יוצא מסמטה. הסמטה שאני מדבר עליה זה חניה עירונית... הסמטה שאני מדבר עליה זה היציאה מהחניה. אינני זוכר למה הורינו להם לעצור... אני נחקרתי כחודשיים אחרי זה. נזכרתי שעיכבנו אותו ובסוף אמרתי שהוא עלה לרכב מרצונו הטוב ולא היה צורך לעכב אותו. זה קרה לי מספר פעמים שאנשים עלו מרצונם לרכב מבלי שעיכבתי אותם...”.
"אין לי מושג ממה המתלונן נחבל... בסה"כ ביקשנו תעודת זהות ולא היה לו, והוא עלה לניידת מרצונו ואחרי זה שחררנו אותו. יכולנו לפתוח אותו על הכשלת שוטר ולא עשינו את זה. זה בדיוק חצי דקה כל העניין".
|
|
| תאריך:
|
30/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
30/01/2011
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
|
|
פרשת טארק אבו לבן - גרסת השוטרים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
פלא יועץ
|
30/01/11 14:23
|
|
|
|
2
|
|
לא קל
|
31/01/11 03:55
|
|
האיש שהשליך נעל על השופטת ביניש נידון למאסר לא רק בגלל הפגיעה בכבודה האישי של השופטת, אלא בגלל ביזיון כבודו של כס המשפט. חברי הכנסת שריססו בשבוע שעבר את אולם המליאה עברו עברה לא פחות חמורה ממשליך הנעל, לפחות מבחינה ציבורית וחינוכית. הם לא פגעו בכבודה של הממשלה או בכבודו של שר זה או אחר, אלא בכבוד המוסד המייצג את הדמוקרטיה הישראלית ומסמל אותה. הם אומנם לא יקבלו מאסר, כי יש להם חסינות, אבל הם בוודאי ראויים לכל גינוי.
|
|
|
|
|
בסוף-השבוע האחרון קיווינו כולנו שהמהומות במצרים תשככנה, עם הכרזתו של מובארק על פיזור ממשלתו הנוכחית והקמת ממשלה חדשה. בפועל, קרה ההפך הגמור. נדמה כי מקרה תוניסיה נתן לאזרחי מצרים תיאבון רב יותר. כבר אי-אפשר לקנות אותם באמצעות אמירות חסרות התוכן של מובארק. והסיבה לכך נעוצה במעורבתו של אל-בראדעי, שמתפקידו כראש הסבא"א הוא אץ-רץ להוביל מהפכה במצרים. בשורות הבאות אסביר מדוע כך הדבר, ולמה עלינו לחשוש חשש קיומי מן ההפגנות האלימות במצרים.
|
|
|
|
|
הליכודניקים שהגיעו השבוע לוועדת הכלכלה של הכנסת היו צריכים לשפשף את עיניהם בתדהמה: ח"כ אופיר אקוניס, ח"כ כרמל שאמה. יריבים שהפכו לבני ברית. בכל מקרה לנושא הורדת מחירי הדלק. יש נושא שהרחיק בערגה את זיכרון קרב התרנגולים של שניהם. מחירי הדלק יוצרים קונצנזוס לא רק בין שניהם אלא בין כולם להוציא את פקידי האוצר ואת הגרורה שלהם, שר האוצר יובל שטייניץ.
|
|
|
|
|
אני חייב להתוודות: קשה לי.
|
|
|
|
|
רשת אל ג'זירה הקאטארית חשפה מסמכים, לכאורה מימי המו"מ בין ממשלת אולמרט לאבו מאזן.
|
|
|
|
|
