להגן על החיילים

פסק הדין שניתן השבוע בתביעתו של המילואימניק קובי דנה ותנועת "אם תרצו" נגד מסעדת "אזאד" בחיפה, שסירבה לשרת חיילים במדים, מצביע על כך שניתן וחובה על אזרחים, תנועות וחיילים בישראל לא להבליג נוכח ביזוי והשפלה של חיילים וסמלי לאומיים.

אין מדובר במקרה בודד אחד, אלא בתופעה. במסעדת אזאד לבדה התרחשו שלושה מקרים בהם סרבו אנשי המסעדה לשרת חיילים במדים. לפני כשנתיים אולץ חייל נח"ל בסדיר לפשוט את חולצת המדים ולהישאר בגופייה כשנכנס לפאב בירושלים וזאת לדרישת עובדת במקום, שטענה כי המדים מפריעים לאווירה בפאב, את הורדת המכנסיים הם לא העזו לדרוש. בת"א פועל פאב אשר לא מכניס חיילים במדים וגם לא אזרחים הלובשים חולצות אזרחיות עם סמלי יחידות צבאיות. בחודש יוני האחרון, נאלצו שלושה חיילים וקצין בדרגת רב סרן לעזוב בית קפה ירושלמי מפורסם לאחר שנדרשו לעשות כן על-ידי בחורה שנגשה אליהם ודרשה זאת בעת שעמד להתחיל במקום מפגש עם ח"כ דב חנין. בבירור שנערך עם בעל המקום ולאחר בדיקה עם עובדיו נמצא כי הדבר לא היה קשור לעובדים אלא כנראה לאחת מהמשתתפות באירוע. לפני חודש הוצאו כתבי גל"צ שהיו על מדים מאולם בית קריגר בחיפה בעת הופעתה של התזמורת הלאומית הפלשתינית, כשהגיעו לסקר את האירוע שערך ארגון מוסאוא, המקבל את כספו בין היתר מהקרן החדשה לישראל. נוסף לזאת ראוי להזכיר, כחלק מתופעה מכוערת זו, מקרים באקדמיה בהם הוקנטו סטודנטים ואף התבקשו לעזוב או לא להגיע בשנית כשהם לבושי מדים. שלושה ימים לפני כתיבת שורות אלה, קבלתי פנייה נוספת מחיילים בצפון שנפגעו על-רקע של הפליה משום שלבשו מדי צה"ל.

מקרים אלו שהגיעו לידיעת הציבור, הינם מקרים בהם החליטו חיילים לא להבליג, אך קרוב לוודאי שישנם מקרים רבים שאיש לא יודע עליהם פרט לחיילים שהופלו.

תופעת זו של אפליית חיילים במדים זו לא נולדה יש מאין ויש מי שדואג להכשיר את הקרקע לקליטתה. לא ניתן להפריד בין המקרים האלו לבין מסע הדה-לגיטימציה וההסתה נגד חיילי צה"ל שמובילים ארגוני השמאל הקיצוני הממומנים על-ידי מדינות זרות וקרנות ערביות. כפי הנראה הסתה זו נגד צה"ל מחלחלת לשכבות מסוימות באוכלוסיה. אותם ארגוני שמאל קיצוני המתחזים לארגוני זכויות אדם, הם האחראים לאפליה והם האשמים בתופעה של גירוש וסירוב לשרת חיילים במדים. מסע הדמוניזציה אותו הם מנהלים נגד חיילי צה"ל, התביעות נגד קציני צה"ל והכפשתם השקרית של אנשי וכוחות הביטחון כפושעי מלחמה, הם המכשירים את הקרקע לאפליית ולהשפלת חיילים במדים. תופעה שקיומה משפיל את כולנו. לא זאת בלבד אלא שמן הראוי להזכיר שכבר בשנת 2003 פנתה האגודה לזכויות האזרח לראש הממשלה דאז אריאל שרון בדרישה שיורה על ביטול ההחלטה המעניקה הנחה של 90% לחיילים משוחררים בדמי החכירה לקרקע לבנייה בנגב או בגליל. ממש בסוף מלחמת לבנון השנייה, פסק בית המשפט המחוזי בחיפה לזכות ארגון עדאלה בעתירה שהגיש בדרישה לבטל מתן נקודות זכות למעונות באוניברסיטת חיפה לבוגרי שירות צבאי, לאומי או שירות מילואים.

בעת אירועי המשט הטורקי, בו בזמן שלוחמי השייטת מקבלים חיבוק חם מעם ישראל, הפגינו ארגוני שמאל קיצוני נגד צה"ל וכן עתרו לבג"ץ נגד מדינת ישראל.

אלו הן דוגמאות בודדות לציד המכשפות המתנהל נגד חיילי וקציני צה"ל, להאשמתם בפשעי מלחמה ולמסע הדה-לגיטימציה המכשיר את הקרקע לאפליית חיילים, הממלאים את חובתם לחברה ומוכנים להקריב את חייהם למען הכלל בעידן בו הערבות ההדדית אינה אופנתית. מלבד זאת פעילותם זו ואפליית החיילים פוגעת בערך הנתינה והתרומה לחברה הישראלית ובמאמצים לשוויון בנטל.

מחובתם של כל איש או אשת כוחות הביטחון לא להבליג על מקרים דומים אלא להתלונן ולפעול. חובת כולנו להתגייס ולהיאבק בתופעה המכוערת הזו. על נבחרי הציבור שלנו לפעול במסגרת החקיקה להוסיף סעיפים שיגנו על כוחות הביטחון ולעצור את האפליה. במקביל על משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות ציבוריים, בנקים, חברות סלולר וחברות נותנות שירות אחרות, להעדיף ולשרת חיילים במדים, כדוגמת קבלתם ללא תור כפי שכבר מתבצע כיום בכמה בנקים.

יש לפעול בנחישות כנד מקומות וגורמים המפלים חיילים, ובמקביל יש לעודד את ערך השרות והנתינה במדינת ישראל וזאת על-ידי העדפה מתקנת למשרתים בכוחות הביטחון, ובשירות אזרחי-לאומי בהטבות מס, גובה שכר הלימוד האקדמי וכדומה.