לא הגון ולא הוגן

לאחרונה שבה ועלתה סוגיית העומס במערכת המשפט בישראל. מנהל בתי המשפט, כב' השופט משה גל, חשף בפני הציבור הכללי את העובדה שבכל זמן נתון יש לכל שופט ערימה של כ-1,000 תיקים בהם הוא דן - קורא את הררי החומר, שומע עדויות וסיכומים על פני שעות רבות, ומכאן, עולה מאליה התמיהה כיצד אפשר לבטוח בכושר שיפוטי של אדם, חכם ככל שיהיה, עמוס 1,000 תיקים ובהם תיקים מורכבים ביותר? ההיגיון אומר שזה למעלה מכוחו של שופט בשר ודם. ההיגיון, לא הדעת! רבי עקיבא אומר "ספרים החיצונים... להיגיון ניתנו, ליגיעה לא ניתנו" [ירושלמי סנהדרין, כ"ח, א'], "יגיעה" במובן של התאמצוּת, טורח, עמל רב. אין דעת בלא יגיעה, משמע, יש לסמוך לרוב על כושר שיפוטי של שופט בן-תמותה בישראל, שבשביל להגיע לחקר האמת הוא מתאמץ הרבה, טורח ועמֵל. מתייגע. הדעת נותנת שכך הוא.

בעבר כתבתי כאן רשימה התומכת במאבקו של האמן המקסים חנן גולדבלט. אני מכיר אותו הרבה שנים היכרות רחוקה, אבל תמיד הוא עשה רושם של אמן מוכשר, חביב, מלא-חן, בעל חוש הומור ומהיר תגובה - תכונות של אדם מקסים. ההיגיון אומר שאדם עם קסם אישי שכזה אינו יכול להיות מעוּוָת כפי שנכתב בגיליון האישום. ההיגיון חוסם כל אפשרות שהגישה אליה יכולה להיעשות רק על-ידי יגיעה של ממש. היום אני מודה, לא יגעתי ומשום כך לא מצאתי. התייחסתי בביטול לכל האשמה הזאת מתוך רשלנות ובחוסר אחריות גמור. השופטים יגעו ומצאו, ומה שמצאו - מעורר חלחלה. רבי אליעזר אמר "הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההיגיון" [בבלי, ברכות, כ"ח, ב'] - אסור לסמוך על ההיגיון! גם אם ההיגיון אומר דבר, היפוכו ייתכן. לפעמים ההיגיון מתעתע.

למקרא פסק הדין בעירעור שהגיש חנן גולדבלט לבית המשפט העליון, עולה תמונה בדבר אישיותו של גולדבלט עצמו, ואין זה משנה כהוא זה אם השופטים שגו בפרט זה או אחר. התמונה הכוללת היא הנותנת וזו תמונה מאוד מכוערת, ומאוד מאוד נעצבתי. לא על טעותי שלי נעצבתי, עליה יכול אני להכות על חטא ואת זה אני עושה ברגע זה ממש. נעצבתי על אדם שחצה גבולות תוך שהוא נסמך על היגיון. מי שקורא את פסק הדין הארוך והמנומק כדבעי (106 עמודים), אינו יכול להתעלם מן הרושם שמאחורי הקסם של האיש מסתתר אדם חסר התחשבות בזולתו, עד כדי פגיעה רעה ומתמשכת בבנות תמימות שלא חטאו. מותר בהחלט לפתות בחורה, אסור לפתותה לדבר עבירה! ואת זה עשה חנן גולדבלט פעמים רבות - פיתוי עד כדי עבירות שלו.

לתמוך, לעודד ולשקם

אינני רוצה לדון בפרטים מתוך פסק הדין מתוך מבוכה רבה, אבל אכתוב על עובדה מוכחת העולה ממנו: פסק הדין מוכיח בעליל הוכחה נחרצת שהגיונו של חנן גולדבלט גורס שאין עליו אחריות מיוחדת במערכת יחסים בינו לבין צעירות ממנו בשנים וחסרות ניסיון בו הוא עתיר. שוב ההיגיון. זה לא הגון ולא הוגן. אומנם אין לשלול יחסים בגלל פער גילים או בגין ניסיון, אבל יש אחריות גדולה יותר למבוגר/ת ולבעל/ת הניסיון. יחסי "מאי-ספטמבר" אינם מעניקים אחריות שווה לבני הזוג. מן הטבע הוא שהמבוגר/ת ובעל/ת הניסיון משפיעים על המערכת ביניהם וממילא על הצעיר/ה וחסר/ת הניסיון. ולא דיברתי עוד על העובדה המחמירה פי אלף משום שמדובר בחלק מהמקרים בקטינות.

ואף על-פי כן ראוי חנן גולדבלט לתמיכה, לעידוד ולשיקום, בתנאי שיודה ויעזוב את דרכו הרעה. כדאי לו לנצל את התקופה הלא ארוכה שנשארה לו להפנים את שעשה ורק אז יהא ראוי הוא לכל העזרה, הפעם, ככל עבריין, קל וחומר עבריין חבר. ויהי רצון שרשימה זו תכפר על השגגה אליה נפלתי. למדתי לקח ומודה ועוזב ירוחם.